כך הפך בג"ץ קרקעות נטושות - לאדמה פרטית ערבית

לפני מספר חודשים הודיעה מדינת ישראל, כי תהרוס את כל המאחזים ביו"ש שיושבים על "קרקע פרטית" של ערבים. משיחה עם עו"ד דורון ניר צבי מהקרן לגאולת קרקע עולה, כי קרקעות רבות אשר הוגדרו בבג"ץ כקרקע פרטית, אינן בבעלותו של איש.
לפני מספר חודשים הודיעה מדינת ישראל, בתשובה לבג"ץ, כי תהרוס את כל המאחזים ביו"ש שיושבים על "קרקע פרטית של ערבים", ואילו מאחזים הנמצאים על אדמות סקר או אדמות מדינה יוסדרו.
פנינו לעורך דין דורון ניר צבי, מ"הקרן לגאולת קרקע", המתמחה בכל הנוגע למעמד הקרקעות בארץ בכלל, וביו"ש בפרט, בנסיון להבין מה עומד מאחורי הביטוי "קרקע פרטית", מהי אדמת סקר, ואת מה בעצם המדינה החליטה להרוס.
"בעיקרון מה שקורה ביו"ש זה שיש קרקעות לא מוסדרות וקרקעות מוסדרות" פותח עו"ד ניר צבי. "כשמונים אחוזים מהקרקעות ביו"ש הן אינן מוסדרות, כלומר אין לגביהן טאבו. בעשרים האחוזים הנותרים ישנו רישום בטאבו. כלומר יש לגביהן רישום מוחלט של בעלויות, לפי גושים וחלקות ברמת המ"ר".
"בקרקע המוסדרת בטאבו אי אפשר לטעון כנגד הרישום. אם פלוני אלמוני רשום כבעלים בגוש וחלקה פלמונית, זוהי ראיה חלוטה לבעלותו בשטח".
"חלק מהקרקעות שאינן מוסדרת בטאבו, רשומות ברישום הנקרא מאלייה -ספר מס רכוש ירדני. זה ראיה לכאורית בלבד לגבי הבעלות, מאחר והרישום מאוד לא מדויק מחינת גודל השטח , וכן אין מפות המסמנות היכן השטחים המתוארים ברישום. אם בן אדם רשום בחלקה X בגוש Y, אז יש רק מפות של Y, אבל אי אפשר לדעת איפה החלקה נופלת בתוך הגוש", מסביר עו"ד ניר צבי.
הקרקע לא באמת "פרטית"
בין השנים התשל"ז - תשנ"ב, הובילה עו"ד פליאה אלבק ז"ל, מי שהייתה אז ראש המחלקה האזרחית בפרקליטות, תהליך של מיפוי אזור יהודה ושומרון.
"בכל האזור העצום הזה של קרקע לא מוסדרת, הכריזה המדינה לאורך השנים על הקרקעות שלא היו מעובדות כאדמות מדינה, כלומר - המדינה רשמה אותן על שמה", מתאר עו"ד ניר צבי את הליך הרישום.
"לחילופין, במקומות שהמדינה לא הספיקה לרשום על שמה, ישנן אדמות סקר - אדמות שראויות להיות מוכרזות כאדמות מדינה כיון שהן לא מעובדות, אך הן לא סיימו עדיין את התהליך של ההכרזה, ונשארו בשלב הסקר - הבודק אם ישנם טוענים לבעלות על הקרקע".
"אולם פליאה אלבק הלכה בכל מקום לחומרה" אומר עו"ד ניר צבי. "כל קרקע שנראה היה לה כי עובדה אי פעם, מבלי לבדוק אם אכן יש לה בעלים רשמיים או לאו, היא כלל לא הכניסה להליך הרישום".
פליאה אלבק, השאירה בעצם שטחים נרחבים נטולי הגדרה. אולם בשנים האחרונות, לקח בג"ץ את הנושא צעד קדימה. כל קרקע שאינה אדמת מדינה או סקר, ואינה רשומה בטאבו, הוא החליט להגדיר כקרקע פרטית של ערבים.
לפי מה שאתה מתאר, ישנן קרקעות רבות שאין להן בעלים ובכל זאת הן מוגדרות כקרקע ערבית פרטית?
"נכון. הממסד המשפטי לדאבונינו החליט שכל מה שהוא לא אדמת מדינה מוכרזת הוא בחזקת אדמה פרטית" אומר ניר צבי ומדגיש את האבסורד. "במקום שיהיה להיפך, כמו שהדין הבינלאומי קובע, שכל אדמה שאין עליה טענה מוכחת של אדם פרטי שייכת למדינה".
מדוע עדיין יש אדמות סקר? מדוע  לא מסיימים את התהליך ומכריזים עליהן כאדמות מדינה?
"מדינת ישראל לא מכריזה כבר שנים על אדמות מדינה מנימוקים פוליטיים" מסכם עו"ד ניר צבי. "במשך הרבה שנים לא בוצעו הכרזות, ובנתיים הערבים משתלטים על השטחים האלה ע"י עיבוד חקלאי שגורע מהאפשרות להכריז על השטחים האלה כאדמות מדינה".
בימים אלו, שוקדים במנהל האזרחי על תכניות להריסת מאות בתים  ביהודה ושומרון. נראה כי להרחבתו של המושג "קרקע פרטית" בידי בג"ץ, עומד להיות מחיר כבד. לפחות עבור מאות המשפחות המאוימות כעת בגירוש.