להב"ה: שלושה מקרים בישובים תורניים ביהודה ושומרון

בארגון להב"ה, שליווה את תחקיר הקול היהודי בחודשים האחרונים, מתייחסים לחשיפת קבוצות ההתבוללות והניצול בפייסבוק שנחשפו במסגרת תחקיר הקול היהודי, ומדגישים כי לא מדובר רק בשכבות מצוקה או בנות מהשכונות.

ענת גופשטיין מספרת כי בכל יום היא מקבלת מספר פניות חדשות, וקצב הפניות הולך וגובר.

"בתוך כמה שבועות קיבלנו 3 מקרים שונים מישובים תורניים ביהודה ושומרון", היא מספרת. "זה יכול להיות נערה שהכירה פועלים בישוב, או אשה צעירה שהיתה באיזה משבר. הציבור צריך להיות ער לתופעה הזו.

גם בת טובה יכולה ליפול למקומות מאוד אפלים וקשים, ואני מדברת על ניצול מיני, ועל קטינות בנות 14 שעוסקות בזנות", היא אומרת.
 

התגובות לתחקיר הקול היהודי:

- הרב שמואל אליהו: "הדבר חמור מאוד - צריך להיזהר לא להכניס אותם לבית"

- ח"כ בצלאל סמוטריץ': "הרשויות צריכות ללהודות שיש היבט לאומני ושהתבוללות זה רע"

- ח"כ שולי מועלם: "צריך להתחיל להציף את הנושא"

- אז איך נערה נשארת בקשר עם עבריין ערבי? - היועצת רחלי אלפסי מסבירה

את רובם המכריע של המקרים צריכים בלהב"ה לשמור בסודיות בכדי שלא לפגוע בהליך הטיפולי, אולם פרטי המקרים שכן הגיעו לידיעת הקול היהודי מעלים כי התופעה חדרה למקומות שאיש לא שיער כי יגיעו אליהם.

"מוסדות המדינה מתפקדים כמדינת כל אזרחיה"

גופשטיין אומרת כי מעבר לטיפול בבנות יש לטפל בתופעה עצמה ושינוי מדיניות הרשויות לגביה.

"אנחנו נתקלים בפייסבוק בתופעה קשה שמשכנעים בת לשלוח תמונות חושפניות ואז סוחטים אותן.

אין מי שמדבר על התופעה הזאת, אין מי שמציף אותה. המשטרה מאוד מצמצמת את התופעה. עושים ראש קטן, והפרקליטות כנ"ל. אלו גופים שעוסקים בפוליטיקה במקום באכיפה", היא אומרת.

"בקבוצות שנחשפו בתחקיר אנחנו רואים שוב שבחורה לא רוצה לחטוא לבד אז מקימים קבוצות ומכניסים עוד בנות והזנות הופכת להיות קבוצתית.

אבל מעבר לטיפול בבנות עצמן אנחנו רוצים להפסיק את התופעה הזו, לא רק טיפול בבת שנפגעה אלא לא לאפשר לתופעה להתרחב, לא לאפשר פגיעה בבת הבאה. ללכת על המקרו, שמדינת ישראל בפועל ומוסדותיה, אם זה משטרה ורווחה וחינוך ומשפטים, מתפקדים דה פקטו כמדינת כל אזרחיה ולא כמדינה יהודית, ואת זה צריך לשנות".

"מאפיינים של כת"

מה מביא בת למקום הזה?

"קודם כל זה מאוד זמין. במקומות בילוי, מקומות עבודה, שירות לאומי, יש לזה לגיטימציה כי המדינה מעודדת את הקשר בין יהודים לערבים, והם יודעים לפתות וקונים את הבנות".

גופשטיין שעובדת שנים ארוכות עם מקרי התמכרויות קשים, אומרת כי לתופעה ישנם מאפיינים של כת.

"הרבה פעמים אותם ערבים מכניסים לבנות לראש שאף יהודי לא ירצה אותן, שהן לא יכולות להיות עם יהודים. הרבה מהבנות אומרות שהן מפתחות שנאה כלפי היהדות והיהודים. יש תלות מאוד משמעותית פיזית נפשית, ההשפעה מאוד חזקה כמו של כת. ממש שבי נפשי ומאוד קשה לצאת משם".

לדבריה יש לעצור את הלגיטימציה לתופעת ההתבוללות, אותה היא קושרת לחוסר הגבולות שמחלחל גם לעולם הדתי.

"יש לגיטימציה לשלב ערבים בכל מקום, שאהבה היא בכל מחיר. אין יהודי או ערבי, אין טוב ורע, אין הבדל בין גבר לאשה. זו תופעה שמשתלטת על המדינה – שוברים את כל הגבולות ומוסכמויות, זה לא רק חילונים או שמאלנים, גם בציבור שלנו החומות הולכות ונשברות ויש יותר לגיטימציה לדבר הזה.

ילדה בת 14 מסתובבת ברחובות שנתיים

גופשטיין מפנה אצבע להפקרות החוגגת בתחום הרווחה, חוסר המקום והבריחות מהמוסדות.

"חייבים קודם כל לתת מענה למצוקה של הבנות. לא יתכן שיש ילדה בת 14 שלא נמצאת במסגרת כבר שנתיים, מסתובבת ברחובות, מנוצלת. הוציאו לה צו למוסד אבל היא חיכתה ארבעה חודשים בהמתנה להיכנס אליו.

גם במוסד הן בורחות, ערבים מחכים להם בחוץ ולוקחים אותן ומחזירים אותן, וכולם יודעים וכולם שותקים. וכמו אותה אחת יש לנו הרבה בנות. זו תופעה שגדלה".

גופשטיין אף מצביעה על ממצאי התחקיר שמעלים כי מי שמנהלות את הקבוצות הן נשים בגילאי 20-30, ועל כך שהתופעה לא נעלמת לאחר גיל ההתבגרות.

"אם חשבנו פעם שמדובר בנערות צעירות היום אנחנו מטפלים בנשים חד הוריות, וגם במשפחות בהן נשים נשואות שבוגדות בבעלים שלהם כולל ממשפחות דתיות וחרדיות. זו תופעה שיש בה הרבה נפגעים. משפחות נהרסות, ילדים נפגעים.

אנחנו מטפלים באשה בת 50, אמא לילדים שמקיימת קשר עם ערבי בן 18 שתפס אותה בזמן של קושי ומנצל אותה. עוד מקרה של אמא לשמונה ילדים שהלכה עם ערבי.

יש לנו כבר דור שלישי למצוקה הזו. ילד לאבא ערבי ואמא יהודיה זה ילד הכי מסכן עם שתי תרבויות מתנגשות, והטיפול בילדים האלה הוא הכי קשה".