הרב חיים קנייבסקי זצ"ל שנפטר ביום שישי האחרון, יום שושן פורים, אמנם פרץ לתודעה הציבורית הכללית כמנהיג הציבור החרדי רק בשנים האחרונות, אך בתוך הציבור החרדי פנימה הוא היה הסמל המובהק לחיי תורה שלמים כבר עשרות בשנים.
בעקבות פטירתו ננסה מעט לאחוז בשולי גלימתו ולציין ולספר מדרכי הנהגתו.
מספרים שכנער צעיר, ר' חיים, כפי שהכל נהגו לכנותו, התקשה מאוד בלימודו. עד כדי כך שאביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל- המכונה "הסטייפלער", היה מבקש מבאי ביתו ומרבנים שפגש, כי יתפללו עליו שיידע ללמוד.
אמנם, שקידתו והתמדתו של הרב קנייבסקי, שלא ידעה גבול היא שהביאה אותו בסופו של דבר להצליח בלימודו וכבר בגיל 17 סיים ש"ס גמרא בעודו לומד בישיבת "לומז'ה" שבפתח תקווה.
אחד הסיפורים המפורסמים ביותר אודות הרב קנייבסקי הוא כי פעם נשאל על ידי מאן דהוא, כמה פעמים מופיעה המילה משה בתורה. משענה הרב קניבסקי את המספר, אמר לו השואל כי בחיפוש במחשב נמצאה המילה שתי פעמים נוספות. ענה לו מיד הרב קניבסקי כי בשתי הפעמים הנוספות אין מדובר במשה אלא בפסוקים "שמוט כל בעל משה ידו", ו"אם ימעט הבית מהיות משה", אשר אמנם יש בהם את אותיות המילה משה, אך מנוקדים באופן שונה.
לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >> | הירשמו לניוזלטר שלנו >> | הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>
ר' חיים עד לשנותיו האחרונות לא נשא בשום תפקיד רשמי, לא עסק בענינים הציבוריים, לא שימש כפוסק הלכה, ואף לא מסר שיעורים. למעשה מצעירותו ועד סוף ימיו היה ר' חיים אברך כולל.
בשנים האחרונות התפרסם ספר בשם "ספר החובות" אשר למעשה מתאר את סדר הלימוד היומי של ר' חיים הכולל לימוד בכל חלקי התורה, זוהר, ירושלמי, בבלי, תוספתא, רמב"ם, שולחן ערוך, משנה ברורה ועוד ועוד.
ר' חיים היה מקפיד לסיים בכל שנה את התלמוד הבבלי, והיה לומד לשם כך שמונה דפי גמרא בכל יום. אך לצד לימוד זה היה מייחד זמן בכל יום ללימוד בחלקי התורה שבהם בדרך כלל ממעטים לעסוק, כמו המסכתות הקטנות עליהם כתב גם פירוש.
מספרים, כי היה מקפיד על סדר חובותיו ולא החסיר אפילו יום אחד, וגם כשהיה מאושפז לפני מספר שנים דאג שיביאו לו את ספריו ולא החסיר מאומה מכל חובתיו. פעם אחת באמצע לימוד סדר חובותיו הרגישכי הוא נחלש והלך לנוח כדי להמשיך אחר כך את לימודו, אולם באמצע הדרך אל מיטתו ננער לפתע תוך שהוא אומר "המתחיל במצווה אומרים לו גמור", וחזר אל הגמרא עד שסיים את כל לימודו.
בכל שנה בערב פסח, יום "תענית בכורות", היה הרב קנייבסקי זצ"ל עורך סיום על התלמוד הבבלי, ומייד לאחר מכן היה מברך על יין ומצניע מייד לאחר מכן את היין לשומרו. בשנים האחרונות לאחר שהרב קנייבסקי פרס את חסותו על ארגוני צדקה שונים, החלו ארגוני הצדקה לחלק לתורמים מ"יין הסיומים", אשר נקשרו לשתייתו סגולות ומופתים.
כששאלו אותו פעם באיזה גיל התחיל את סדר לימודו המיוחד אמר כי התחיל בגיל 16, אך בשנתיים הראשונות לא הצליח לעמוד בכל החובות ורק בשנה השלישית הצליח בכך.
בהספד שנשא גיסו של הרב קניבסקי הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, המשמש כרבה של שכונת רמת אלחנן, סיפר כי בזמן שלמד הרב קניבסקי את ההלכות הקשורות לסימני הטהרה של חגבים, התקשה בלימודו, ובאורח פלא תוך כדי לימודו הופיע בחלונו חגב אשר באמצעותו הצליח הרב קניבסקי להבין את פרטי ההלכות. מלימוד זה יצא אחר כך סיפרו "קרני חגבים".
עונה לכל אדם
הרב קנייבסקי נודע במיוחד בשל תשובותיו הרבות שהיה שולח לכל שואל. תשובותיו התאפיינו בתמציתיות, כשפעמים רבות היה מפנה לדברים שכבר כתב בספרים שחיבר, ולא פעם היה עונה רק במילה אחת כמו "כן", או "יתכן", אך בפשטותו וענוותנותו היה מקפיד להשיב לכל שואל.
בקרב תלמידי ישיבות רבות התפתחה מעין תחרות בשליחת מכתבי שאלות אל הרב קנייבסקי אשר לכולם השיב, ומעריכים כי במשך השנים תשובותיו הצטברו לכעשרות אלפי מכתבים, חלקם קובצו בשנים האחרונות בספרים שחיברו השואלים.
בשל האמונה הגדולה בכח תורתו של הרב קנייבסקי, מזה עשרות שנים הגיעו מידי יום מאות ולפעמים אלפי בני אדם כדי להתברך מפיו. מפעם לפעם היה הרב קנייבסקי גם דורש מהבאים להתברך להתחזק בנושא מסויים, וכך בתקופות מסוימות היה מעיר לאלו שבאו להתברך על שרוולים קצרים או על לבישת שעון אשר לדעתו היה בזה חשש "לא ילבש". בזמנים אחרים היה נוהג להורות לבאים להתברך להקפיד על עריכת הבדלה על יין דווקא ולא על מיץ ענבים.
מספרים, שפעם הגיע אברך אל הרב כדי להתברך בזרע של קיימא לאחר מספר שנים שלא זכה להפקד. רבי חיים כדרכו ברך אותו ואמר לו כי יקפיד על עריכת הבדלה על יין ובזכות זה יזכה בילדים. שמע אותו אברך לדברי הרב, אך הברכה בוששה מלהתגשם. לאחר תקופה נוספת בה המתין ולא נפקד הגיע שוב אל הרב ואמר לו כי הוא אמנם מקפיד על עריכת הבדלה על יין כי שהורה הרב, אך טרם זכה בישועה. אמר לו מייד הרב קניבסקי תבדוק אם היין שעליו אתה מבדיל הוא יין נסך". האברך המשתומם חזר אל ביתו וניסה להבין את כוונתו של הרב.
התברר, שאותו אברך היה מגיע בקביעות אל חמיו וחמותו והיה מבדיל על היין בדרך כלל לאחר זמן רבינו תם, אחרי שחמיו כבר היה מבדיל לעצמו. אלא שבכל מוצאי שבת לאחר שחמיו היה מבדיל, עובדת זרה שהיתה מסייעת לחמותו היתה מחזירה בעצמה את היין אל המקרר.
גם ברכותיו של הרב קניבסקי היו קצרות ותמציתיות ומנהגו היה לברך את כל הפוקדים את ביתו במילים "ברכה והצלחה", ולעיתים אף הסתפק באמירת ראשי התיבות "בו"ה".
בהנהגה הציבורית
הרב קניבסקי נמנע לאורך השנים מהתעסקות בהנהגה של הציבור בכלל ומההנהגה הפוליטית בפרט.
על אף שהופיע בכינוסי היסוד של מפלגת "דגל התורה" לצידו של הרב שך זצ"ל, אך הרב קניבסקי עשה זאת אך ורק בשל דרישתו של הרב שך, שביקש ממנו לעמוד לצידו בכנסים, והוא לא נשא דברים בשום אירוע מסוג זה.
כשהוקמה מועצת גדולי התורה של המפלגה ביקשו ממנו כי יצטרף אליה, ולאחר שסרב להצטרף למועצה עצמה, הורה הרב שך לצרפו "כחבר בעל דעה" ואמר כי יש להתחשב בדעתו על אף שלא השתתף בישיבות המועצה.
רק בשנים האחרונות לאחר פטירת חמיו הרב אלישיב זצ"ל, ובפרט לאחר פטירת הרב שטיינמן זצ"ל החל הרב קניבסקי להתבטא ולפעול בענייני ההנהגה הציבוריים.
