לצפיה בסרטוןהרשות הפלסטינית והחמאס חתמו על הסכם ביניהן. באונס ולא ברצון חתמו שני הצדדים על ההסכם.
מי שאנס אותם לכך היה הלחץ הציבורי של תושבי השטח שבשליטתם, שהגיע לשיא בהפגנות שאורגנו הן ביהודה ושומרון והן בעזה במקביל לפני מספר חדשים. בהפגנות הללו, שאורגנו בפייסבוק - בהשראת אחיותיהן הגדולות, אלו שהפילו את המשטרים במדינות ערב באזור, דרשו המפגינים משני הפלגים להתאחד נגד ישראל.
ההבדלים ביניכם, אמר הציבור, לא כל כך מעניינים. אז מה אם החמאס נלחם בישראל בגלוי, והרשות הפלסטינית עושה זאת בעקיפין, באמצעות משא ומתן. בסך הכל ישראל היא האוייב המשותף אז תתאחדו ותפעלו.
הלחץ הציבורי שפעל את פעולתו והכריח את שני הארגונים לשבת יחד, מכה מכה אנושה את תפיסת השלום של מדינת ישראל.
כל תפיסת השלום של ישראל נבנתה על כך שישראל תחתום הסכם שלום עם משטר חזק, והמשטר יטפל בערבים עצמם, שאינם רוצים שלום. כך במצרים וכך גם לגבי הרשות הפלסטינית.
קריסת הממשל במצרים, והקריאות שבאו בעקבותיו לבטל את הסכם השלום עם ישראל - קריאות שזכו לרוב בסקרי דעת הקהל שם, מוכיחים שלא ניתן לסמוך על שום משטר, יציב ורודני ככל שיהיה, שיפעל לאורך זמן נגד רצון עמו.
במצרים זה לא החזיק לאורך זמן, ברשות הפלסטינית המשטר לא היה יציב דיו אפילו ליום אחד. ההסכם שחתמה עם החמאס סותם סופית את הגולל על האמון במשטר.
ישראל צריכה להבין, שהבעיה הערבית מוטלת לפתחה. שום גורם זר, רודני ויציב ככל שיראה לנו היום, לא יעשה עבורנו את העבודה.
סביבנו נופלים משטרים בקול רעם גדול. אולי סוף סוף אצלנו, יפול לפחות האסימון?
שלום עכשיו 3 ח' אייר תשע"א 19:27 שלום עכשיו
צביקי בסוק 2 ז' אייר תשע"א 23:54 צביקי בסוק
אליהו כהן 1 ה' אייר תשע"א 19:08 אליהו כהן