משרד המשפטים מקדם חוק שיעניק ליחידה למאבק בגזענות סמכות לבירור תלונות והענקת קנסות, כך נחשף בדיון שנערך לפני מספר ימים בוועדת העלייה והקליטה.
בדיון הקודם נסקרה פעילותה של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, שבראשה עומד עו"ד אווקה קובי זנה, וצויין כי היחידה פעילה בטיפול בתלונות, "הובלת שינוי מערכתי לרבות מעקב", ופיתוח ידע להכשרה מתאימה למאבק בגזענות. במשרדי הממשלה מונו 66 נאמנים-משרדיים למניעת גזענות ואפליה, הכפופים ליחידה המקצועית והיחידה מלווה את פעילותם. ואולם, "נאמנים" אלו מחויבים רק במשרדי ממשלה, ואין עדיין כל חובה למינוי ממונה כזה בשלטון המקומי, בתאגידים ציבוריים ובחברות הממשלתיות.
כל משתתפי הדיון הקודם הסכימו כי נדרשים שינויי חקיקה לעיבוי סמכויות היחידה, כיון שבפעילותה היא נתקלת בפעילותה בקושי בקבלת מידע, להיות שותפה בתהליכים הייעודיים לתחום הפעילות למניעת גזענות וחסרת-סמכויות לענישה ולנקיטת צעדים משמעותיים כנגד הנוקטים בגזענות והליכי בקרה, כולל העמדה לדין. יו"ר הוועדה דוד ביטן הציע בדיון הקודם, להעניק סמכויות לראש היחידה בדומה לסמכויות הקיימות לממונה לנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. כולל מתן קנסות מינהליים ומתן סמכויות להסרת תכנים גזענים ברשתות חברתיות.
אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון בדימוס ויו"ר המועצה הציבורית המייעצת, קרא "להכות בברזל ולקדם את החקיקה בעניין, ולהעניק ליחידה סמכויות".
אנדריי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם) הדגיש כי "השאלה היא האם המשרד פעיל או סביל בנושא. האם הוא מחכה לתלונות או מנטר מראש אמירות כאלו". גדי יברקן, סגן השר לביטחון-הפנים, הוסיף כי "החברה צריכה להשתנות מבחינה חינוכית, ויש לעגן בחקיקה כי גזענות היא עבירה פלילית". מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן) קראה להגדרה ברורה של הגזענות "כי לא ניתן להיאבק ללא הגדרה מדויקת", ויוסף טייב (ש"ס) הציע להילחם בתופעה הקיימת ברשתות החברתיות. מיכאל מלכיאלי ביקש להיאבק בתופעת ראשי הערים שאינם מעוניינים בתושבים חרדים.
ממלאת-מקום מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד סיגל יעקובי סיפרה על עבודת צוות הנעשית בימים אלו להרחבת סמכויות היחידה בחוק, ולהרחבת מחויבות הנושא גם ברשויות המקומיות. החוק המתוקן יעניק ליחידה עצמאות, יעניק לה סמכות לבירור תלונות, והסדרת סמכות זו מול גורמים נוספים. הסמכויות הללו יכלול גם רשויות מקומיות ותאגידים ציבוריים, והיא תפרסם דו"ח בעניין על רשויות אלו. היא הבטיחה לבדוק את האפשרות להעניק ליחידה סמכות לקנוס רשות שתתנהל בניגוד להנחיותיה, והבטיחה לכלול השתייכות דתית כרכיב בהגדרה גזענית.
עו"ד אורי גרוב, יועץ משפטי מהתנועה הרפורמית, הזהיר כי במשרד החינוך לא ניתן די דגש לחינוך לחיים משותפים, ואין הכרח ללמד נושאים אלו, אלא הדבר ניתן לשיקול דעתו של מנהל כל בית ספר.
לדברי עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, "הצורך להיאבק בגזענות ובאפליה בחברה הישראלית הוא ברור. היחידה פועלת ומטפלת במאות מקרים מידי שנה ובתלונות שמגיעות אלינו מכל גווני החברה הישראלית, והצורך בהסדרת סמכויות היחידה הוא קריטי למימוש החלטות הממשלה למאבק בגזענות". בהתייחס לאמירות של פרשן הכדורגל שלמה שרף טען כי "מדובר בהתבטאות גזענית שיש משמעות למי שאומר אותה, היכן הוא אומר אותה ולהשפעה שיש לה על השיח הציבורי. אמירה כזו בפירוש מקדמת הפצת מסרים גזעניים".
