"נוצרים שחופרים בתל שילה – רואים בזה מעשה פולחני"

 
[caption id="attachment_23936" align="alignleft" width="300" caption="חפירות בתל שילה. אילוסטרציה. (צילום מסך)"]
בקיץ הקרוב צפויה עונת חפירות נוספת באתר הארכיאולוגי המרתק של תל שילה. בין המתנדבים שישתתפו בחפירות, מתכוננים להשתלב גם נוצרים אבנגליסטים מארה"ב. רב היישוב שילה, פוסל את הרעיון מכל וכל.

האתר הארכיאולוגי בתל שילה שבבנימין רואה עדנה בשנים האחרונות. לאחר חפירה קצרה שניהל הארכיאולוג ישראל פינקלשטיין לפני כשלושים שנה, כמעט ולא נמשכה הפעילות הארכיאולוגית במקום. לפני מספר שנים נחשפה במקום כנסייה מהעתיקות בעולם (מהמאה ה-3 לספירה), בה פסיפס גדול, המזהה את המקום בוודאות כשילה, ובשנתיים האחרונות מתקיימת סדרת חפירות ארכיאולוגיות על ידי קבוצות מתנדבים רבות, בהם גם תלמידי מכינות וחיילי צה"ל, שעתידות לחשוף את כל שכבות התל שצופן עדיין סודות רבים.
האתר, בו עמד במשך מאות שנים משכן שילה, ולהבדיל גם מספר כנסיות, מושך אליו תיירים רבים. בשנת 2009 בקרו באתר כ-30,000 מבקרים , מתוכה 60% תיירות נוצרית בעיקר אבנגליסטית מארה"ב, אירופה, אוסטרליה וקוריאה, כאשר קצב התיירות הולך וגובר עם חשיפת ממצאים רבים ומרתקים בשנתיים האחרונות.
לאחר חג הפסח מתוכננת עונת חפירות נוספת באתר הארכיאולוגי של שילה הקדומה. לאחר סיור שקיים במקום שר החינוך, גדעון סער, אמר סער כי "אתר תל שילה שהוא גם על מפת אתרי מורשת יהיה גם על מפת הסיורים הלימודיים במערכת החינוך".
בעונת החפירות הקרובה שתתקיים באישורו של קמ"ט ארכיאולוגיה במינהל האזרחי, מתכננים להשתתף גם קבוצות של נוצרים אבנגליסטים מארצות הברית. הרב אלחנן בן נון, רב היישוב שילה, מתנגד לרעיון בתקיפות. "באופן בסיסי, צריכה להישאל השאלה העקרונית, מה סוג העשייה, ומה מטרותיהם של האנשים הללו. מה ההשפעה של החיבור הזה".
האם יש מישהו ששואל את השאלות האלו?
"כבר למעלה משנה אני עוסק בסוגיה הזו על שלל היבטיה באופן עמוק ושיטתי, שעוסק בהיבטים העקרוניים והמהותיים", משיב הרב בן נון, ופורש בפנינו חלק ממסקנותיו. "רצוי שיעסקו בכך גורמים נוספים ולקבל החלטות הלכתיות".
מדוע אתה רואה בעיה בעזרה כספית או פיזית להתיישבות?
הדברים מבחינתי די ברורים. צריך לדעת שלעזרה שניתנת בכסף או בכוח אדם לכל מיני מפעלי פיתוח של ההתיישבות, יש רובד נוסף. מלבד העזרה המעשית שכרוכה בה, יש גם יצירת קשרים עם אנשים שאמונתם איננה ישראלית-יהודית. יש לכך השלכות שדורשות התייחסות מבחינה תרבותית ומנטאלית.
"מדובר באנשים דתיים, שמגדירים את פעולת העזרה הזו כמעשה דתי, כמעשה פולחן. כשמזמינים אנשים כאלה לפעולות עזרה, להם זה פולחן דתי, איך אפשר להיות מעוניינים בדבר כזה?", אומר הרב בן נון.
 
כרוך באיסורי תורה
הרב בן נון מצביע על העובדה, כי הפרויקטים שנעשים בהתיישבות עם הנוצרים האוונגליסטים, מייצרים באופן טבעי אהדה כלפיהם, ונותנים להם מעמד. "יש בכך איסורי תורה של 'לא תחונם' – לא תיתן להם חן. הדבר הזה יוצר התקרבות של השקפות. חלק מהם מאוד רוצה לטשטש את ההבדלים בין היהדות לנצרות, כדי לומר שיש עוד ענף בעץ היהודי והוא לגיטימי. הדבר נעשה על ידי שילוב של סממנים יהודיים כמו שופרות וטליתות בטקסים של חלק מהכנסיות.
אולי ניתן לעסוק בפעילות חינוכית שתנטרל את ההשפעות הלא רצויות?
"גם אם אצלנו ההתקרבות הזו לא תשפיע, יש שכבות חלשות, בהתיישבות ומחוצה לה שהדברים הללו משפיעים עליה. זה איננו פתרון", סבור הרב בן נון.
"תבין", הוא אומר. "חלק מהאנשים הללו באים לכאן במטרה לתקוע כאן יתד, לקבל מעמד וזכויות יתר בארץ ישראל ובמדינת ישראל. ואם כך הם פני הדברים – הרי שהדברים האמורים מקבלים משנה תוקף ומשנה חומרה".