שום בן משפחה לא הגיע ללוות בשבוע שעבר את כאמל בן ה-19 בשעה שמוהל מארגון 'ברית יוסף יצחק' ערך את טקס הטפת דם הברית שלו והעניק לו את שמו היהודי החדש, בנימין.
בן משפחה אמנם לא היה שם, אבל אנשי יד לאחים המלווים את כאמל בשנתיים האחרונות ניצבו לידו אז, כמו יממה לאחר מכן, בשעה שטבל ליהדות בפני דייני בית הדין הרבני בחיפה, וכך השלים את טקס ה'השבה ליהדות' – מסלול מיוחד ליהודים שעזבו את דתם ועתה הם שבים ליהדות מרצונם הטוב.
בנימין נולד בכפר ערבי עוין בצפון הארץ לאם יהודייה שעלתה לארץ מחבר העמים ולאב ערבי. שנתיים לאחר שהאם התאסלמה והתחתנה עם אותו ערבי בניסיון לפתוח חיים חדשים בארץ ישראל - שאליה, למרבה האירוניה, עלתה ממוסקבה כדי לחיות כיהודייה.
ברבות השנים, התגרשה אמו מהאב הערבי לאחר שעברה מסכת של חיי סבל ואלימות, אבל האב הערבי שהיה בקי היטב בחוקים המקומיים הצליח להערים עליה, ובנימין הועבר למשמרתו. בנימין שגדל כאמור ככאמל, חונך על ברכי האיסלם וגדל כערבי לכל דבר. מנת הסבל הגדושות שעבר גם הוא – כבן לאם היהודייה השנואה, גרמה לו לברוח מהכפר כשהיה בן 15 ולהתגולל ברחובות עכו וחיפה. חייו התדרדרו עד מהרה לחיי תגרה ומלחמות קיום, עד שבדרך לא דרך הופנה אל יד לאחים, על ידי יהודי עובר אורח ששמע את סיפורו והבין כי ברצונו לחזור לעם היהודי ולפתוח דף חדש וטוב בחייו.
ביד לאחים מיהרו להיפגש עם בנימין ומיד החלו בטיפול משולב: תחילה נמצא מקום לינה הולם במוסד חינוכי לנוער מרקע קשה. במקביל עמלו בארגון לחבר בינו לבין חונך שהוצמד לו במיוחד ולימד אותו את השפה העברית ולאחר מכן את היהדות ומורשת ישראל. יד לאחים אף רכש עבורו זוג תפילין, עזר לו במציאת עבודה הולמת בשעות הערב והעניק לו מדי חודש בחודשו תלושי קניה של דברי מאכל, בגדים וריהוט אישי. חצי שנה בלבד לאחר שנאסף מהרחוב, עם הרבה סייעתא דשמיא וכוח רצון גדול מהרגיל, ידע כבר בנימין לפתוח סידור או חומש ולקרוא בהם כבקי ורגיל.
לאחרונה הסתיים גם השלב המכריע של שיבתו ליהדות. הבקשה שהגיש יד לאחים לבית הדין להשבתו של בנימין ליהדות נתקלה בקשיים בגלל מסמכים חסרים הקשורים ליהדותה של אמו, שאין לה בן משפחה או מכר בארץ. בסופו של דבר, לאחר שבמאמצים מרובים של אנשי יד לאחים מעבר לים הצליחו להשיג כמה מהמסמכים החסרים, החליטו בבית הדין על בדיקת רקמות מיוחדת שהוכיחה מעל לכל ספק כי בנימין יהודי במאת האחוזים ומוצאו ממשפחה יהודית בפולין.
"בנימין ממתין בקוצר רוח לתעודה הרשמית של השבתו ליהדות, ובמקביל החל גם לשמור שבת ולהקפיד על שמירת הכשרות. גם הפעם, למרות הסיפור האישי הקשה התרגשנו לראות שלב ישראל ער לה' ולתורתו", אמרו השבוע ביד לאחים. "סיפורי ההצלחה האלו רק מדרבנים אותנו להמשיך ולטפל בעוד אלפי יהודים עם סיפור חיים דומה שמשוועים לעזרה. לא ננוח ולא נשקוט עד שנוכל להשיבם הביתה".
סיפור מרגש, כן ירבו, אמן. 2 א' אדר תשע"ט 23:25 יעל
מדהים! יישר כח גדול! 1 ט"ז טבת תשע"ט 16:32 יהודי