סיפור לכבוד ההילולא - גם הגוי הרשע ביותר בעולם קשור לצדיק

היום, יום חמישי כ"ב בתמוז, הוא יום ההילולא של הצדיק רבי שלמה מקרלין הי"ד. בי"ז בתמוז ה'תקנ"ב נורה רבי שלמה בידי קוזאק בזמן קבלת שבת. לאחר חמישה ימים נפטר. במותו אמר כי מסר נפשו על קידוש ה' ובכך הציל את עם ישראל מגזירה קשה. • סיפור
רבי שלמה מקרלין היה מתלמידי הרב המגיד ממעזריטש, וכן היה תלמיד מובהק לרבי אהרן מקרלין.
בי"ז בתמוז ה'תקנ"ב, בהיותו בן 52, הוא נורה ברגלו על ידי קוזאק בזמן שעמד ואמר קבלת שבת. במשך חמישה ימים הוא היה פצוע ולא טיפל בעצמו. לסובבים אותו, שתהו מדוע הוא גורם לעצמו למות, הוא הסביר שגילו לו מהשמים שנגזרה גזירה קשה על עם ישראל – או שימותו חצי מהעם או שהוא עצמו ימות, ואכן הוא מסר את נפשו ומת על קידוש ה' בכ"ב תמוז.
טבילה בחצרו של הכומר
הסיפור שאותו נביא הפעם, אירע בתקופה בה רבי שלמה מקרלין נדד ברחבי רוסיה הלבנה כדי למצוא מקום לבסס את קהילתו.
באחת מנסיעותיו, הגיע רבי שלמה לעיירה בשם פוסטוב. בעיירה זו לא היו עדיין חסידים, ורבי שלמה התאכסן בביתו של אחד מחשובי העיירה – ר' יהודה פוסטובער. כאשר הגיע רבי שלמה לאכסנייתו, שאל את מארחו היכן נמצא המקוה של פוסטוב. ר' יהודה פוסטובער, שכאמור לא היה חסיד, השיב בנימה של ציניות שאין בעיירה מקוה לגברים.
שאלו רבי שלמה מקרלין: האם אין נהר באיזור? ושוב ענה ר' יהודה פוסטובער בנימת ציניות שאין נהר בסביבת העיר.
רבי שלמה מקרלין לא התייאש והמשיך לשאול: האם אין כאן איזה באר מים חיים או מקור מים אחר? השיב לו ר' יהודה פוסטובער, שוב בלגלוג, שיש בעיירה באר מים חיים אחת – והיא נמצאת בחצרו של הכומר, שהוא שונא יהודים כהמן.
כאשר רבי שלמה מקרלין שמע זאת, הוא שמח מאד. בקש ממארחו כמה סדינים – לשם צניעות – ויצא עם חסידיו שליוו אותו בדרכו אל בית הכומר.
הגיעו רבי שלמה וחסידיו אל בית הכומר, נכנסו אל החצר, החסידים פורסים את הסדינים מסביב לבאר ורבי שלמה מקרלין יורד וטובל. הדבר הזה היה חידוש כה מופלא בשביל העירה, עד שכל אנשי העיירה הצטופפו לצפות במחזה – כיצד יהודי טובל בחצר הכומר.
באותו זמן, הכומר ובני ביתו ישבו במרפסת ביתם, והנה הם רואים את כל אנשי העיירה מצטופפים סביב הבית. כאשר שאל הכומר את האנשים מדוע הם התקבצו לביתו, הם הפנו את תשומת לבו שממש מתחת לאפו טובל יהודי בחצר שלו. עד כה הכומר פשוט לא ראה את רבי שלמה מקרלין, אך כעת, כאשר אנשי העיירה סיפרו לו, הוא אכן שם לב ורצה לתפוס אותו – אך ברגע שהכומר ראה את רבי שלמה מקרלין נפל עליו פחד נורא.
גם גוי רשע קשור לצדיק
רבי שלמה מקרלין חזר לאכסניתו בבית ר' יהודה פוסטובער, הכומר שלח לשם שליחים לתפוס את רבי שלמה, אך גם עליהם נפל פחד גדול והם חזרו בידיים ריקות.
הבין הכומר שלא מדובר באדם פשוט, ולאחר הכל הוא בא בעצמו אל ביתו של ר' יהודה פוסטובער בהכנעה וביקש מבעל הבית רק לראות את פני הצדיק. ר' יהודה פוסטובער העביר את הבקשה לרבי שלמה, אך רבי שלמה השיב שבשום אופן הוא לא מסכים שערל טמא ורשע יראה את פניו.
הכומר חזר לביתו, ור' יהודה פוסטובער שב אל רבי שלמה מקרלין ושאל אותו: רבי, יש לי שאלה אחת לשאול אותך, ואני מבקש שתואיל לענות לי. שאלתי – למה הכומר הזה, שהוא איש רשע, שונא ישראל כהמן, ערל טמא, הכיר שאתה צדיק וקדוש, ואילו אני, היהודי, לא מכיר את זה?
ענה לו רבי שלמה בפשטות נוראה: אתה לא שייך אלי אלא למגיד מליאזנא (אדמו"ר הזקן), סע אליו. ואכן כך היה, ר' יהודה פוסטובער נסע לליאזנא ובסופו של דבר נעשה אחד מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן.
מסיפור זה אנו מבינים נקודה עמוקה: גם הרשעים, הגויים, הכי גדולים בעולם, שייכים לאיזה שהוא צדיק. גם כאן, רבי שלמה עושה נס בחצר הכומר, הוא לא נותן לכומר לראות אותו אבל בכל זאת הוא מתקן את הכומר במדה מסוימת. כאשר גוי רשע מכיר בקדושת יהודי, סימן שיש לו שייכות אל אותו יהודי. ואותו יהודי צריך לתקן אותו בצורה כזו או אחרת.
בסופו של דבר רבי שלמה מקרלין לא התיישב בפוסטוב, אך אף על פי כן הגיע לשם בהשגחה פרטית. יתכן שהוא הגיע כדי לקרב את ר' יהודה פוסטובער לחסידות, אך במקביל יתכן מאד שהגיע גם כדי לתקן ולהוציא את הניצוץ מאותו כומר רשע – והתיקון הוא על ידי הכרתו בכך שיש יהודי קדוש.
 עוד על רבי שלמה מקרלין:
'אוהב צדיקים' – הקוזאקים ור' שלמה מקרלין
'אוהב צדיקים' -סיפור שבועי
אוהב צדיקים" -סיפור שבועי