פנחס ולרשטיין עוזב את מועצת יש"ע וזוכה לפירגון בקול היהודי.

[caption id="attachment_4020" align="alignleft" width="100%" caption="פנחס ולרשטיין (צילום: אוהד צויגנברג) "]
לא חסרות מילים טובות לומר על פנחס ולרשטיין. זו האמת. לית מאן דפליג כי האיש עתיר זכויות ועשרות בשנים עוסק בגופו במסירות רבה בקיום מצוות ישוב ארץ ישראל בהידור גם אם חלוקות דעתנו בכמה סוגיות מהותיות. שכרו הרב מובטח על הדרישה-דרישת ציון כמו גם על הפרישה. (ולא הזכרנו שפנחס הורשע בשנת תשמ"ח לאחר שהרג ערבי) לכבוד פרישתו ממועצת יש"ע נוסיף עוד נקודה טובה לזכותו: התנהלותו של פנחס אל מול מסרים 'קיצוניים' היא דוגרית ונעשית בישירות ובפשיטות. פנחס אומר לחבריו ביש"ע, ובצדק: אנחנו ציוניים, אנחנו מאמינים במדינה ובקדושתה ורוצים לחזקה, יש לנו דרך ברורה ולא ניתן לאף אחד לטשטש זאת! גם לא לצעירי מחנה ההתיישבות, ואפילו אם הטשטוש והשתיקה נראים משתלמים לנו פוליטית. הכנות הזו ראויה להערכה. פנחס מזהה כי תג מחיר יצא באופן מוחלט מבית המדרש של הרב גינזבורג, ומבין טוב שסרבנות ותג מחיר הם דרך חדשה שאחריתה יכולה להפתיע. והוא צודק.
הנה ציטוט ממכתבו של פנחס: "נכון שאני חושב שאין לעבור לסדר היום על פגיעה בצה"ל ובחייליו בכל דרך שהיא. כמו כן שתיקתנו בכלל - הן על פגיעה במנהיגנו והן על שיטת 'תג מחיר' - תהיה לנו לרועץ! זו אינה שאלה של טקטיקה, זו עמדה מהותית הרואה במדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו. ולכן כל מה שמשמעותו פגיעה במהלך חיזוק המדינה, ובוודאי פגיעה בצה"ל, מכל כיוון - אינו נסלח. ...אנו משאירים עמימות טקטית כדי להרוויח 'איחוד המחנה'..."לא חסרות מילים טובות לומר על פנחס ולרשטיין. זו האמת. לית מאן דפליג כי האיש עתיר זכויות ועשרות בשנים עוסק בגופו במסירות רבה בקיום מצוות ישוב ארץ ישראל בהידור גם אם חלוקות דעתנו בכמה סוגיות מהותיות. שכרו הרב מובטח על הדרישה-דרישת ציון כמו גם על הפרישה. (ולא הזכרנו שפנחס הורשע בשנת תשמ"ח לאחר שהרג ערבי) לכבוד פרישתו ממועצת יש"ע נוסיף עוד נקודה טובה לזכותו: התנהלותו של פנחס אל מול מסרים 'קיצוניים' היא דוגרית ונעשית בישירות ובפשיטות. פנחס אומר לחבריו ביש"ע, ובצדק: אנחנו ציוניים, אנחנו מאמינים במדינה ובקדושתה ורוצים לחזקה, יש לנו דרך ברורה ולא ניתן לאף אחד לטשטש זאת! גם לא לצעירי מחנה ההתיישבות, ואפילו אם הטשטוש והשתיקה נראים משתלמים לנו פוליטית. הכנות הזו ראויה להערכה. פנחס מזהה כי תג מחיר יצא באופן מוחלט מבית המדרש של הרב גינזבורג, ומבין טוב שסרבנות ותג מחיר הם דרך חדשה שאחריתה יכולה להפתיע. והוא צודק.
אמנם, חבריו של פנחס הסוברים בדיוק כמוהו במהות הציונות ועד כמה אוהבים את המדינה, אולם גישה אחרת עימם. הפעילים הצעירים ביש"ע, קוראים היטב את המפה הציבורית ומבינים שהציבור זז, ועל כן לא טוב למועצת יש"ע לחשוף את עמדותיה האמיתיות. הם אינם חלוקים על פנחס בהתנגדותו הנחרצת לסירוב פקודה פומבי או למדיניות תג מחיר. אך הם מבינים היטב כי היום (ב"ה) לדבר נגד סרבנות גלויה, או נגד תג מחיר - היא התאבדות פוליטית נוספת של מועצת יש"ע.
במילים אחרות, מי שהיו מנהיגי ההתיישבות בעת הגירוש נאחזים בקרנות המזבח ומנסים ללמוד מן הטעויות. אנשי מועצת יש"ע מחזיקים דעה ברורה מאוד כנגד תופעות אלו אך ברור להם כי עימות ישיר מול הדעות, המוחין של סרבנות ותג מחיר, עימות זה יוביל להפסד שני של מועצת יש"ע בקרב ציבור המתיישבים כי זה תופס, זה לוקח, פוק חזי. לכן זמביש וסובביו מעדיפים להכיל, לבלוע את הצפרדעים הללו בשתיקה כבושה מחוסר ברירה מתוך תקווה ורצון עז לחזור בעתיד להיות פטרוני הציבור באופן מובהק (מה שנקרא בפיהם 'איחוד המחנה'...). לעומתם, פנחס רואה כי שתיקה זו מחזקת דווקא את מטה תג מחיר, ואת הסרבנות הגלויה והגואה. פנחס לא מסוגל לשתוק, והוא זועק את כאבו על שהעמדה הזו הפכה להיות העמדה הקובעת בציבור, עד כדי כך שכדי להתנגד לה בגלוי הוא נאלץ להתפטר מתפקידו.. על כנותו אנו מפרגנים לו ומאחלים הצלחה אמיתית בהמשך!
האמת שלנו אין זה כל כך משנה, מי שרוצה לגנות ומי שרוצה להכיל, אין הרבה נפקא מינה. היום, ארבע וחצי שנים אחרי ההתנתקות, נתח כה משמעותי מהציבור כבר אומר בקול צלול את רחשי ליבו, יהודים רבים בזים למי שמגנה סרבנים אמיצים, יהודים רבים רואים ברכה בפעילות 'ערבות הדדית' - תג מחיר כלל גיזרתי, וזה רק הולך וגדל.