מול הר הבית על רכס הר הזיתים, נמצאת ישיבת בית אורות. הישיבה הוקמה לפני כ-25 שנה ואט אט התפתחה בסמוך לה שכונה של 24 משפחות.
"בית אורות הוקמה לפני כחצי יובל", מתאר הרב קובי יקיר מישיבת בית אורות את רוח הקמת המקום. "מתי דן (ממחדשי ההתיישבות במזרח ירושלים א"ג) פנה לרב חנן פורת והזכיר לו את רצונו להנציח את מפקדו שנהרג ברכס הר הזיתים במלחמת ששת הימים".
הרב חנן פורת היה בזמן המלחמה רץ של מפקד הפלוגה שלו גיורא אשכנזי הי"ד, שנפל ברכס הר הזיתים מצרור של לגיונרים ירדנים כשהרב חנן עומד לידו. לאחר נפילתו התקדמו הכוחות לכיוון העיר העתיקה והר הבית. "מתי דן אמר לו 'אני זוכר שאתה מחפש לעשות משהו בהר הזיתים מול מקום המקדש, יש לי פנינה בשבילך, קנינו בית מאיזה אפנדי תשפצו אותו ותקימו ישיבה' ", מספר הרב קובי. "הרב חנן והרב בני אלון זצ"ל שנפטר ממש לאחרונה, הקימו את הישיבה מתוך מגמה של ישוב ירושלים והצבת חזון מאוד מרחיק לכת של הקמת בית המדרש, כפועל גאולי שבא לקחת את התחיה הציונית אל הקודש".
בהמשך פנו השניים לעסוק בזירות ציבוריות אחרות והרב דני איזק והרב אלחנן בן נון הגיעו לעמוד בראשות הישיבה.
לבית אורות חלק משמעותי בהגברת הריבונות היהודית בכל מזרח ירושלים. הישיבה היתה מתחם ההתיישבות הראשון באזור, ולאחריה קמו ברוך ה' מתחמים נוספים בהם גרות כיום מאות משפחות.
"אנחנו לא במקרה פה בירושלים. זכינו שנבנתה שכונת בית אורות ברחוב מעלות הרב חנן פורת. בשכונה יש כיום 24 משפחות, ובשנתיים האחרונות הצטרף אלינו אחד מגאוני הדור הרב דב ליאור שליט"א שנמצא בישיבה כל יום. צריך להבין שבית אורות זו הנקודה הראשונה שהוקמה במזרח ירושלים כחלק מחזון רחב של הרב בני אלון שנועד לשמור על הטבעת המזרחית סביב מקום המקדש. בכל המתחמים יש מאות משפחות יהודיות ב"ה וההתיישבות באזור הולכת ומתפתחת".
במה מתבטאת התרומה של האחיזה בבית אורות לריבונות היהודית בירושלים?
הרב קובי מביא כדוגמה את הטיילת שפותחה באזור. "ישיבת בית אורות במהלך כל שנותיה נוהגת ללכת גם בימי חול וגם בשבתות למקום שנקרא המרפסת, מקום בו מצולם מוטה גור כשהוא נותן את הפקודה להסתער לעיר העתיקה. ההליכה הרגלית הזאת באזור וההתמדה בציר הזה, יחד עם חבירה לכיוון עיר דוד והכותל, היא זו שגרמה לכך שמזה מספר שנים עיריית ירושלים מפתחת טיילת שהולכת דרך המרפסת הזאת לכיוון מלון שבע הקשתות ועיר דוד. זו דוגמה לכך שאנחנו מאמינים שיש חלוץ שהולך לפני המחנה ובעקבותיו המחנה מגיע. הלכנו בצורה של גרעין בני ישיבה ובסוף גם הרשויות מגיעות אחרינו".
"במבט של 13 שנה שבהם אני נמצא בבית אורות, אין ספק שההתרחבות של ההתיישבות שינתה את הריבונות. אם לפני 13 שנה הרגשת במקום שהוא מזרח פרוע, היום האחיזה הרבה יותר נראית וברורה. יש הרבה מה לשפר כמובן ואני לא חושב שיש שליטה מספקת, אבל יש התקדמות. אם ניקח את הציר המרכזי שמוביל לבית העלמין להר הזיתים, לא פעם ולא פעמיים יהודים חוטפים שם אבנים וזה הזוי. אם אנחנו נחושים ורוצים אפשר ללכת שם ברגל, ואם מפקירים גם יזרקו אבנים על רכבים, אבל ודאי שיש שיפור".
לפני כשלוש שנים החליטו בישיבה לצעוד צעד נוסף בדרך לחזון שהציבו מייסדי בית אורות. הישיבה פתחה תכנית שנקראת "תורת המדינה", ומכון בשם זהה, והלימוד בה הפך להיות ממוקד מטרה – הצבת יעדים להתנהלות ציבורית מתוקנת.
"הישיבה הרימה דגל שנקרא תורת המדינה, דבר שהגיע מתוך חשיבה שאומרת – אנחנו לא רוצים להסתפק רק במה שיש אלא לחשוב איך אנחנו רוצים לראות את עם ישראל וירושלים ביובל הבא. אנחנו לא רוצים רק להודות על זה שעומדות רגלינו בירושלים, אלא גם להעביר את התחיה והמדינה והתקומה והמציאות של עם ישראל אל הקודש".
"אנחנו מאמינים שזה התפקיד של בתי המדרשות, לעסוק בהגדרות של המציאות הציבורית על פי התורה, להבין מה הערכים הנכונים של החיים, וממילא להשפיע על העניין בכל הזירות: ביטחון, משפחה, כלכלה, רווחה ומוסר. אנחנו מאמינים שהכל צריך להיגזר מהתורה ומתוכה יש לייצר מדיניות שתוביל את עם ישראל והמדינה ושכל העולם ילמד מזה".
תכנית העיון של הישיבה משתמשת במטודה של תורת המדינה שגוזרת השוואה בין הסוגיות הנלמדות לבין המשפט וצורת ההתנהלות הקיימת כיום במדינה ובעולם.
"למשל, אם לומדים מסכת כתובות, נחשוב מראש איזה פרק לומדים, וכאשר אנחנו לומדים את נושאי הממונות בין איש לאשתו ובין ילדים והוריהם, מתוך לימוד קלאסי של הראשונים והאחרונים, עם עימות מול מה שקורה היום נבין את המודל של התורה ונסביר למה מודל התורה מאפשר משפחות שמתקיימות אלפי שנים עם יציבות ופריון, אל מול המודלים שעומדים מולנו כיום בעולם המערבי ומתפרקים אחרי 40 שנה. אנחנו מרגישים שהלימוד הזה מאוד מפרה את הלימוד הישיבתי, מעלה אותו וקומה ומגיע לשיח שמשפיע על כל אדם ואדם גם מחוץ לבית המדרש", הוא מסביר.
לישיבה יש בנוסף תכנית סטודנטים לתלמידים באוניברסיטה העברית הסמוכה הממוקמת בהר הצופים. "אנחנו מציעים תכנית לאנשים שעוסקים במדעי הרוח, משפטים, פילוסופיה וכד', כדי שיוכלו להיות מחוברים לבית המדרש ולהצליח להתמודד תוך כדי הלימודים שבהם יש מלחמה תרבותית מאוד חזקה ורדיקלית, וברוך ה' אנחנו רואים המון ברכה בתכנית".
מה אתה מצפה ומקווה שיהיה בירושלים בעוד יובל?
"אנחנו מאמינים שיובל זה עולם ושצריך לעלות קומה ביובל. אם עד עכשיו היינו בקומה של תודעה ציונית של ירושלים, אנחנו מגיעים למקום שהתודעה הירושלמית צריכה להיות הקריאה הגלויה בשם ה', לדבר בגלוי בשפת הקודש, להבין שכל ההגדרות קשורות לאמת ולתורה. אנחנו מאמינים שכל הדברים הללו יקבלו חיזוק מאוד מאוד גדול, וההגדרות של המציאות שלנו במדינת ישראל יתבססו על הגדרות של נצח ואמת.
יש לנו חלום שאם בבאזל היה הקונגרס הציוני הראשון אז שבירושלים יהיה הקונגרס הגאולי הראשון וכל מי שרוצה גאולה ישתתף בו ויתווכח איך עושים את זה הכי טוב. שנשמע את עמדת התורה והאמת בהתוויה של המדיניות. אם כל הדברים הללו יקרו ממילא אין ספק שזה יוביל אותנו לבית המקדש וגאולה שלמה".
