"שינו את החוק בכדי לעקור 16 שנים של חקלאות יהודית"

"העובדה שצבא ההגנה לישראל ומדינת ישראל, הצטרפו בכל המרץ לעזור לערבים ולא ליהודים, היא הדבר הכואב", אומר מיכאל לסנס. לאחרונה קבע בג"ץ, כי על החקלאי תושב קדומים, לעזוב לאלתר שטחים אותם עיבד סמוך ליישובו ולעקור למעלה מאלף עצי הזית שנטע במקום.
 
[caption id="attachment_31240" align="aligncenter" width="484" caption=""בשטח כבר 16 שנים". מטע הזיתים של לסנס"]
 
מהמצפור החדש והמטופח שנחנך ביום העצמאות בשכונת 'מצפה ישי', לזכרו של בן היישוב, עידודי זולדן הי"ד, מצביע מיכאל (מייקל) לסנס, חקלאי וקבלן אינסטלציה מהיישוב קדומים שבשומרון, על האדמות בהן הוא מחזיק קרוב לשש עשרה שנים.
במרחק יריקה מבתיה הנאים של השכונה, ניצבים עצי הזית שטיפח לסנס, כחיילים בשורה, עמוסים בפריחה. "יריקה זה גם מה שאנחנו מרגישים בכל הפרשה הזו. שיתוף הפעולה של ארגוני השמאל הקיצוני שייצגו וקידמו את התביעה נגדי, זה דבר מובן. העובדה שצבא ההגנה לישראל ומדינת ישראל, הצטרפו בכל המרץ והאנרגיה לעזור לערבים ולא ליהודים, היא הדבר הכואב", אומר לסנס.
לסנס, קבלן אינסטלציה במקצועו וחקלאי חובב, החל לעבד שתי חלקות נטושות בשנת תשנ"ו (96), בעת ששימש כמדריך חקלאי במדרשת שומרון. כעשר שנים לאחר מכן, בשנת תשס"ו (2006), נטע לסנס במקום קרוב לאלף עצי זית. במהלך השנים הושקעו בעצי הזית למעלה ממאה אלף שקלים. את ההכשרה החקלאית קיבל לסנס מאורי מדר, סא"ל (מיל') במודיעין, שעבר עם משפחתו ממצפה כמון שבגליל לקדומים שבשומרון לפני כשש שנים, בעקבות הכאב שחש על עקירת גוש קטיף.
"לא היה לי שום עניין לגעת באדמות שידעתי שהם בבעלות ערבית. תראה את שורות עצי הזית המבוגרים של הערבים מקדום", מלווה לסנס באצבעו את שורות העצים. "קו העצים של הערבים, עוקף באלכסון את השטחים שעיבדתי ולא נכנס אליהם, אפילו שזו אותה טרסה, והיה פשוט הגיוני להמשיך. האדמות האלו לא שלהם."
חקיקה בהזמנה אישית
זמן קצר לאחר נטיעת עצי הזית, פנה למינהל האזרחי עורך הדין מיכאל ספרד, מארגון השמאל הקיצוני 'יש דין', בשמם של שלושה ערבים תושבי כפר קדום שטענו לבעלות על החלקות. על אף ששטרי המ'אליה (אישור תשלום מס-קרקע לשלטונות הירדנים) שהציגו המתלוננים הערבים, הציגו זיקה רק על חלקות מרוחקות משטחי המריבה, הנפיק המינהל האזרחי צו הפסקת עבודה מיוחד, בשם 'צו שימוש מפריע', בו נעשה שימוש לראשונה נגד חקלאי יהודי. צו זה תקף, רק אם הוצא עד מלאות שלוש שנים לתפיסת השטח. הערר שהגיש לסנס למינהל האזרחי על צו הפסקת העבודה, נדחה.
עורך הדין דורון ניר צבי, הגיש בשמו של לסנס ערעור לערכאה גבוהה יותר - וועדת עררים, המורכבת משלושה שופטים צבאיים, בדרישה לקבל זכויות על הקרקע מתוקף חוק הקרקעות העות'מאני שתקף בשטחי יו"ש. ועדת העררים קיבלה את טענותיו של לסנס. שנים מהשופטים, סא"ל במיל' אייל נון וסרן במיל' משה בן דוד, אף מתחו ביקורת על הצו המקורי, בכך שהוא מכוון רק נגד יהודים. "הוכחנו שלסנס עיבד את הקרקע למעלה מעשור שנים, ולפיכך הוא רכש זכויות על השטח", אומר עורך הדין ניר צבי שייצג את לסנס בכל ההליך המשפטי, מטעם 'הקרן לגאולת קרקע'. "בנוסף, העצים היו נטועים כחמש שנים, ואילו השימוש בצו 'שימוש מפריע', יכול לחול רק שלוש שנים לאחור".
[caption id="attachment_31247" align="aligncenter" width="511" caption=""גם בסדום הכל פעל על פי חוק". מיכאל לסנס."]
המגרש הביתי של ספרד
לאחר כישלונו בועדת העררים, פנה ספרד בעתירה לבג"ץ. "ספרד אמר לי אחרי שהפסיד בוועדה, "אני אקח את זה למגרש הביתי, בבית המשפט העליון", מצטט לסנס. "מסתבר שהוא ידע על מה הוא מדבר". בעקבות עתירת ארגון השמאל והערבים לבג"ץ, החליט המשיב העיקרי לעתירה, ראש המנהל האזרחי דאז, תא"ל פולי מרדכי, לדחות את החלטת ועדת העררים הכפופה לאישורו. מרדכי הצהיר בתשובתו לבג"ץ, כי 'צו שימוש מפריע' יעודכן משפטית, על מנת להתאימו למקרה הנדון, ובהתאם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה.
יש לדעת כי בניגוד להליכי חקיקה האזרחית, יכול אלוף פיקוד המרכז לשנות את החוק במחי עט. "האלוף הגדיל את טווח הצו לשימוש מפריע לחמש שנים, וכן ציין במפורש שכל שינוי מהותי בשימוש בקרקע מתחיל את הספירה מחדש", מסביר ניר צבי. "באמצעות הצו המתוקן עקר צה"ל לאחרונה את הכרם של משה דויטש ליד סוסיא. באופן אבסורדי, השימוש בצו הזה, החל בעקבות דו"ח המאחזים של טליה ששון. ששון עצמה המליצה להשתמש בו בטווח של שנה בלבד, מאחר והוא כה פוגעני".
המסמר האחרון
[caption id="attachment_19787" align="alignleft" width="300" caption=""האלוף שינה את החוק". עו"ד דורון ניר צבי"]
בעקבות שינוי החוק הצבאי, הפכה דורית בייניש, נשיאת ביהמ"ש העליון, את החלטת וועדת העררים. בפסק דין המשתרע על עשרים וחמישה עמודים, אותו נתנה בייניש לפני כחמישה שבועות, לאחר פרישתה מנשיאות בית המשפט, נקבע כי על לסנס לצאת מהחלקות האמורות עד לתאריך 20 באפריל 2012, תוך עקירת כל העצים.
העובדה כי תיקון החוק באופן שנראה פסול, מאחר ונעשה באופן פרסונאלי עבור עניינו של לסנס, לא שכנעה את בייניש. בנוסף, דחתה בייניש את טענת לסנס לבעלות על הקרקע מתוקף החוק העות'מני. "המשיב פלש לקרקע במודע ובמתכוון. בנסיבות אלה אין ניתן לזכות בקרקע מכוח סעיף 78 לחוק הקרקעות, גם אם היו מוכחים עיבוד והחזקה במשך למעלה מעשר שנים", כתבה בייניש. בנוסף, הצורך בדבר הוכחה נגדית לבעלות מטעם העותרים הערבים לא נידון בפסק הארוך.
"בסופו של דבר זה היה המסמר האחרון והקובע שתקעה בייניש עם תום כהונתה", אומר דורון ניר צבי, שמצביע על צורך דחוף לנהל את הקרבות הבאים במישור החקיקתי בכנסת. "יש השלכות רבות לפסיקה הזו, מאחר והיא עלולה לפגוע במקומות נוספים. ישנם צווים נוספים שפוגעים רק ביהודי יו"ש".
"פגיעה מכוונת ביהודים"
"הסתכלתי היום על העצים. הפריחה משגעת. הולכת להיות שנה מבורכת ביבול. זה פשוט מבאס. אין דרך אחרת לתאר את המצב. על אף שלא הוכח שהאדמה הזו שייכת למישהו, החליטה בייניש, לקבל החלטה לא הגונה בעליל. הכול כמובן בדרך החוק שהשתנה לכבודי. גם בסדום ובמקומות אחרים קיבלו החלטות חשוכות בדרכים חוקיות", כועס לסנס.
"הפגיעה נעשית ביהודים בלבד. הערבים עושים מה שהם עושים, ואילו המדינה וצה"ל פועלים לטובת הערבים ומצרים את צעדיהם של היהודים בלבד. כיהודי שומר מצוות, אסור לי לעקור את העצים. אם יהיו יהודים שיצליחו לשמור על העצים או על הפירות, אני אשמח. אמרתי שאני אפילו מעדיף שיתנו לערבים את העצים. אולי עוד חמש שנים יקום מלך חדש שלא ידע את מוחמד או בייניש, וההיגיון היהודי יחזור לשלוט בצעדינו".