שינוי זהות - מישראלים ליהודים

הטלטלה בעקבות גירוש גוש קטיף יצרה שבר גדול, אך גם הביאה רבים לחשיבה מחודשת והולידה יוזמות מקוריות של פעילות ועשיה • פרוייקט מיוחד בקול היהודי במלאות 7 שנים לגירוש.

יהושע הס, עבד במועצת יש"ע בתקופה שקדמה לגירוש והאמין בעבודה עם הממסד. כיום הוא מדבר על הצורך לשנות את ההגדרות הציבוריות מישראלים ליהודים, ולהקים ממסד חדש שייצג את האינטרס היהודי.

יהושע הס, פעיל מרכזי בתנועת דרך חיים, וממייסדי אתר 'הקול היהודי', שימש בתקופה שקדמה לעקירת גוש קטיף כמנכ"ל אגודת אל הר המור, והיה ממייסדי 'סיבוב השערים' שכבר הפך למסורת. הס ומשפחתו עברו מהעיר בית שמש ליצהר שבשומרון במהלך שנת המאבק לפני הגירוש.

הס, יליד ירושלים, שימש כפרוייקטור לפעילות בציבור החרדי של מועצת יש"ע, החל מתקופת משאל מתפקדי הליכוד עד לתקופת ממשלת אולמרט, וניהל את המכון הטכנולוגי-תורני "מכלול". "מצד אחד, הייתי מקושר רעיונית לרב גינזבורג הרבה לפני הגירוש, מצד שני, האמנתי מאד בשיתופי פעולה עם הממסד, ולכל הפחות הממסד הדתי, כדי להניע תהליכים משמעותיים".

בדומה להס, בוגרים רבים של ישיבת עוד יוסף חי, בראשה עמד הרב גינזבורג, השתלבו במטה מאמ"ץ, במועצת יש"ע ובכל מאבק משמעותי של ציבור המתיישבים לאורך השנים, מתוך הבנה שיש ערך אידאולוגי לעבוד עם הציבור הרחב גם במקרים של חילוקי דיעות, וגם בשל הגיבוי התקציבי שהתאפשר בעבודה עם הגופים הגדולים. "באופן כמעט מסורתי, האנשים מקבר יוסף היו קציני שטח, או אפילו בדרג מטֶה בינוני, ואנשי הציבור - תופסי המיקרופונים ומייצגי המאבק לציבור - היו אחרים".

הס אומר כי הגירוש שבר את האמון שלו ביכולת להניע תהליך משמעותי בדרך הזו. "כשראינו שהנהגת ההתיישבות בוחרת בדרך של הפסד מכוון, ולמעשה מעדיפה את מדינת ישראל על פני עם ישראל, הבנו ששיתוף הפעולה הוא בעצם סוג של "פטה מורגנה". לכאורה אתה מזיז המון, עם המון כסף והמון אנשים - ובעצם אתה מזיז מעט מאד, כי גבולות המשחק צרים מאד ונקבעים לא על ידך אלא על ידי אחרים".

נקודה בולטת בחילוקי הדיעות באה לידי ביטוי בחוסר הנכונות של ההנהגה ושל רבים מאנשי השטח לעודד את הקריאה הציבורית לחיילים לסרב פקודה, בגלל מה שהוא מכנה "השבי בקונספציה של עבודה תחת הממסד".

אליבא דהס, מי שהכריע את ההכרעה הזו מבחינה אידאולוגית היו הרב יצחק גינזבורג ותלמידיו. "לכולנו זה היה נראה הזוי בהתחלה. לקח לנו זמן להפנים שיש לכל אחד יכולת לפעול ולעשות, גם בלי להיות תלוי באף אחד אחר. זו הייתה קודם כל הכרעה אמונית, שאנו מאמינים בכח הבחירה שיש לכל יהודי, ורק אחר כך הכרעה מעשית".

"מתוך האמונה היה לנו כח להתחיל לעשות, ולמרבה הפלא - הרגשנו שאנחנו מצליחים. למדנו לשמוח גם בהצלחות שקודם חשבנו שהן קטנות, אבל כשאדם אחד או חבורה מצומצמת עושים - אז כל הצלחה חשובה. ולאט לאט גם נרתמו אנשים נוספים", הוא אומר.

הס מונה שורה של גופים עצמאיים היונקים מתורתו של הרב גינזבורג, כמו מוקד עבודה עברית, ישיבת עוד יוסף חי – (שמתקיימת ללא תקציבים ממשלתיים כבר זמן ארוך), מטה 'יהודים בואו ננצח', בית הספר לתורת הנפש - ומוסדות חינוך נוספים, וכן את הפרוייקטים של אתר הקול היהודי ותנועת דרך חיים, שבהם הוא נוטל חלק פעיל.

מישראלים ליהודים

"אחרי הגירוש התחלנו לשאול את עצמנו, מי בעצם הוא 'הציבור הרחב' שלנו. התחיל להתברר לנו, שההגדרות הקודמות כבר לא כל כך מתאימות", אומר הס ומסביר את דבריו.

"אם בוחנים את מעגלי ההשפעה מהמעגל הרחב ביותר ופנימה, אפשר להתחיל מכל העולם – שעם ישראל הוא אור לגויים. אחר כך זה מצטמצם לעם ישראל - כל ישראל חברים. עד כאן זה די פשוט. אבל מה הצעד הבא? בדרך כלל, כאן העסק מתפצל, כמעט באופן פוליטי: דתיים לאומיים, חרדים, חילונים, וכדומה".

הס נמנע מהשימוש בחלוקה השמרנית, ומצביע על המעגל השלישי כמעגל יראי ה', שכולל בתוכו את כל מי שרוצה לחיות על פי תורת ישראל, ואת המעגל הבא אחריו – שכולל את כל מי שרוצה לקיים בארץ ישראל גם חיים ציבוריים ולאומיים על פי התורה.

"כיום, המדינה לא מוכנה להגדיר שיש מעגל של כל העולם ובפנים מעגל של יהודים. היא מגדירה שיש מעגל של אזרחי חוץ ואזרחי המדינה - לא משנה מאיזה עם. הניסיון לעבוד מחדש באופן אמיתי, מחייב אותנו להמציא מחדש לא רק את העבודה הציבורית, אלא גם את ההגדרה הציבורית, מי הציבור שלנו".

הס מנסה לסכם את התהליך. "בעצם מדובר פה על יציאה מהחיק החמים של ציבור המתיישבים, או הדתי לאומי - אל השדה שפונה אל כל היהודים, תוך כדי שמגדירים מחדש את הציבור, ומקומץ של יחידים - אל ציבור מתגבש, שמצד אחד בונה מוסדות, ומצד שני משאיר כל הזמן את המקום לכל היהודים שיהיו שותפים גם בגיבוש של הכללים, ולא רק יבואו אל המוגמר".

"שולחן דיון לכל היהודים"

הדינמיות בבסיס הפעילות חשובה להס בפעילותו באתר הקול היהודי. "אומרים שאין ציבור בלי עיתון משלו. הקול היהודי, משתדל להיות האתר של הציבור הזה, המתגבש, שעדיין לא לגמרי מוגדר, ששואף לקחת חלק פעיל בשמירה על העם היהודי, ועל הזהות היהודית הציבורית שלנו".

בשאיפתו של הס, תנועת דרך חיים אמורה להיות מעין שולחן דיונים המשותף לכל היהודים, כדי לדון באינטרס המשותף לכולם רק מעצם היותם יהודים. "הרב קוק זצ"ל ניתח באחת מאיגרותיו את הצלחתו של הציבור החילוני מול אגודת ישראל: "למרות שהוא רחוק מקדושה וכל תפארתו הרוחנית היא כמו שיירת גמלים טעוני פשתן, שזיק אחד ישרפם - יש לו משהו אחד שלא היה אז לציבור יראי ה', והוא "האומר (במלעיל) כללות ישראל".

"כלומר", מסביר הס, "עצם ההתיימרות לייצג את עם ישראל נתנה לו כח. היום הציבור החילוני כבר לא מתיימר לייצג את עם ישראל, אם כבר את "כל אזרחיה". כך שלנו נותר להרים את הניצוץ הקדוש הזה, האמירה שצריך לפעול למען כל היהודים, כמו דגל, וללכת איתו קדימה".