רבים הבאים להתפלל בכותל המערבי של הר הבית נתקלים באותה דילמא: לאיזה כיוון מתפללים? הגענו סמוך לנקודה אליה מתפללים מכל רחבי הארץ והעולם, אז מה עושים עכשיו. האם יש להתפלל ישר לכיוון הכותל או לכיוון מקום המקדש? בגיליון החדש של 'אמונת עתך' מבית 'מכון התורה והארץ' פושט הרב אברהם כהנא, מרבני 'מכון המקדש' את הספקות אחת ולתמיד ומכריע על כיוון מקום המקדש.
בתשובתו הסביר הרב כי חז"ל בגמרא למדו מתפילת שלמה בעת חנוכת המקדש את כיווני התפילה: 'והתפללו אליך דרך ארצם' – מכאן שהעומד בחוץ לארץ יכוון עצמו לארץ ישראל. 'והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת' – מכאן שהעומד בארץ ישראל יכוון עצמו לירושלים. 'והתפללו אל הבית הזה' – מכאן שהעומד בירושלים מכוון עצמו לבית המקדש. גמרא זו נפסקה להלכה גם ברמב"ם וכן ב'שלחן ערוך'".
הרב מציין שלדעת הרמב"ם, התפילה נוכח המקדש היא מצוות עשה, וכלשונו: 'ללכת שם להתפלל בו ונגדו'. "נמצא שהעומד מול הכותל המערבי צריך לכוון עצמו כנגד המקדש, ומכיוון שהמסורת היא שמקום המקדש הוא כיפת הסלע, יש לצדד עצמו באלכסון לכיוון צפון מזרח, כנגד מקום המקדש".
למרות השיטות הללו, מנהג רוב המתפללים ברחבת הכותל המערבי של הר הבית להתפלל ישר לכיוון מזרח. הרב כהנא מלמד עליהם זכות מכמה סיבות – הראשונה כיוון שבירושלמי מובא שהעומד בירושלים מכוון עצמו להר הבית, שנא': 'והבית אשר בניתי לשמך וכן כי דין זה הוא לכתחילה, ובדיעבד כל שכיוון לבו יצא ידי חובה. בנוסף בדיעבד סומכים על הדעה ש'שכינה בכל מקום'.
למעשה מכריע הרב כהנא כי המתפלל בכותל המערבי יצדד עצמו לכיוון מקום המקדש – כיום מקום כיפת הסלע, ואם נמצא במניין עם ציבור שמתפלל לכיוון מזרח וחושש מאיבה וכדומה, יכול בדיעבד להתפלל כמו הציבור ויצדד פניו לכיוון צפון מזרח.
אמונת עתיך הינו כתב עת רבעוני שיוצא לאור ע"י מכון התורה והארץ כבר מעל 30 שנה. בכתב העת ניתנת במה למכונים התורניים השונים לעסוק בהגות ובהלכה כל מכון ע"פ תחומו.
