כך פועלת השיטה:
בשנים האחרונות החל לחדור לתודעה ולשיח הציבורי המאבק היומיומי על השליטה בשטח ביהודה ושומרון, והפעילות המאורגנת של הרשות הפלסטינית בתחום זה.
אך מי הם אלו שמוציאים את התכנית לפועל ועומדים בחזית המאבק בשטח? את התשובה גיבשנו בקול היהודי בדו"ח מחקר מקיף בסיוע ארגון "מאבק על כל דונם". (להורדת הדו"ח - לחץ כאן)
בשנים האחרונות עקבנו אחר פעילות "ועדת ההתנגדות לגדר ולהתנחלויות" -גוף של ה"רשות הפלסטינית", המתכלל את המאבק בהתיישבות היהודית, השתלטות על קרקעות ויצירת פרובוקציות אלימות מול ההתיישבות וכוחות צה"ל.
הדו"ח וסדרת הכתבות שנביא כאן בימים הקרובים, סוקרים את מבנה הועדה, שיטות הפעולה שלה ומטרותיה, ואת הדמויות העומדות מאחוריה – דמויות שצצות שוב ושוב כמעט בכל נקודת התפרעות ביהודה ושומרון.
הועדה עוסקת בחיזוק ופיתוח מאחזים בלתי חוקיים, בנייה של המבנים שנהרסו ע"י צה"ל והשתלטות על יעדים אסטרטגיים, ייזום פרובוקציות והתפרעויות אלימות, מאבק משפטי ופעילות תקשורתית המתדלקת את מערך ה-BDS, וסיכול רכישת קרקעות בידי יהודים.
כמו כן, נעזרת הועדה באנרכיסטים ישראלים וזרים, שחלקם אף מאיימים על ערבים שאינם משתפים פעולה עמם בהסגרתם לרשות.
המחקר חושף כי הפעילות כוללת עידוד פיגועי טרור, וכי פעילי הועדה ברובם מחבלים משוחררים, חלקם עם דם על הידיים.
חשיבות המחקר נעוצה בין השאר בכך שחיילי צה"ל הנקלעים לעימות עם פעילי הועדה אינם מודעים בדרך כלל לכך שמולם פרובוקטורים מקצועיים, וסבורים כי מדובר בכפריים מקומיים שבאו להיאבק על אדמותיהם. חוסר ההבנה של המערכת את הפעילות האסטרטגית של הוועדה מביא להצלחת פעולות הרשות הפלסטינית וניצחונה האסטרטגי שוב ושוב.
בחלק הראשון של תחקיר הקול היהודי אודות "ועדת ההתנגדות לגדר ולהתנחלויות" סקרנו את מבנה הועדה ועיקרי פעילותה.
בחלק השני נתמקד בקשרי הטרור הענפים של הוועדה המורכבת בעיקרה ממחבלים משוחררים, חלקם עם דם על הידיים, ובהסתה והתמיכה לטרור המובנית בתוך פעילות הועדה מראשיתה.
בנוסף נצלול אל הדמויות הנצפות שוב ושוב בנקודות ההתפרעות השונות, חלקם מעין שחקנים מחופשים לפלאחים, המתעמתים עם החיילים שבדרך כלל אינם מודעים לגורמים שמולם ולעברם הביטחוני העשיר.
נפתח בתקציב הועדה. לפי החלטת ממשלת הרשות הפלסטינית משנת 2015 (החלטה 108) התקציב הקבוע של הועדה מגיע מ-"קרן הלאומית הפלסטינית" השייכת לאש"ף - המשמשת הלכה למעשה כקופה מיוחדת של אבו מאזן לפעילות נגד ישראל. בשנת 2017 הכריז שר הביטחון דאז ליברמן על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור.
מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי>>
וכך גם אנשי הועדה והפעילים שעובדים עימה, ברובם מחבלים משוחררים שמתעמתים עם חיילי צה"ל על בסיס יומיומי.
כך למשל מי שמונה לשר הראשון שיעמוד בראש גוף זה היה זיאד אבו עין – מרצח ערבי שהוציא לפועל מספר פיגועים ובהם פיגוע מטען בטבריה בשנת 1979 בו נרצחו הנערים בעז להב ודוד לנקרי הי"ד.
אבו עין נידון למאסר עולם על רצח, ושוחרר בעסקת ג'בריל. אבו עין מונה מת בדצמבר 2014, מספר חודשים לאחר שמונה לתפקיד, במהלך התפרעות ערבים באזור תורמוס-עיה, וזאת עקב התקף לב.
גם השר וליד עסאף שעמד בראש הועדה במשך 6 שנים ישב בעבר מספר פעמים בכלא הישראלי על עבירות ביטחוניות וכן גם השר הנוכחי - מועיד שעבאן.
בנוסף, כמעט בכל פעילות פרובוקציה בשטח שמארגנת ועדת ההתנגדות לגדרות והתנחלויות, ישנה פעילות אלימה הכוללת יידוי אבנים, הבערת צמיגים ועימותים עם כוחות הביטחון. בפרובוקציות שמארגנת הועדה נפצעו חיילים רבים.
בנוסף, פועלת הועדה לבנייה מחודשת של בתי מחבלים והאדרת שמם, וכן לביקורים בבתי מחבלים.
כך למשל ניתן לראות למשל ביקור של השר לשעבר עסאף שנערך ב-19 בנובמבר 2020 בביתו של המחבל עומר אבו לילה שביצע פיגוע ירי בצומת אריאל ורצח את הרב אחיעד אטינגר והחייל גל קאידן הי"ד. הבית נהרס בסופו של דבר בידי צה"ל אולם נבנה בתוף תקופה קצרה מחדש, כפי שחשפנו בקול היהודי.
ב-23/11/2020 ביקרו כמה מהפעילים המרכזיים של עסאף בכפר כובר בקרב משפחות מרצחים.
בדצמבר 2018 ביקר וליד עסאף את לטיפה אבו חמיד, אם לשישה מחבלים, לאחר שצה"ל הודיע כי יהרוס את ביתם. אחד מבניה השליך שיש מגובה רב ובכך רצח את לוחם דובדבן רונן לוברסקי הי"ד.
עסאף שיבח אותה ואת בניה – מרצחי חמאס ופת"ח בכירים שנידונו למאסרי עולם על רצח יהודים, תכנון פיגועי התאבדות, בהם נרצחו לפחות עשרה יהודים ואף מעורבות בלינץ' בשני חיילי צה"ל ברמאללה באוקטובר 2000.
הורידו את דו"ח על הגוף שאחראי לפרובוקציות ביו"ש >>
עסאף ציין, כי הוא וצוות הוועדה שבראשה עומד, יתמכו בלטיפה וביתר משפחות המחבלים הכלואים בכלא הישראלי. עסאף ביקש להעביר את ברכתו ואת ברכת צוות הוועדה לבניה המחבלים ולכל "אסירי החירות המהווים לפידים המאירים לנו את דרך החירות ובניית המדינה עד ירושלים, בירת הנצח של מדינת פלסטין".
אחד האירועים המשמעותיים של הוועדה לטובת האדרת שמם של מרצחים ערבים היה באפריל 2016 אז חנך וליד עסאף תערוכת כבוד לשהידים-מחבלים, שנערכה בכפר בילעין מטעם ועדת ההתנגדות לגדר וההתנחלויות.
התערוכה הוצגה בהמשך ברמאללה, שכם ומוקדים נוספים ברחבי יהודה ושומרון, וזאת מתוך מטרה להמשיך את דרכם של המחבלים שהיו מעורבים בפיגועים ב"גל הטרור" בשנים 2015-2016, ולהאדיר את שמם ופועלם.
באירוע השתתף גם אביו של המחבל בהא עליאן מג'אבל מוכבר. עליאן ביצוע בשנת 2015 את הפיגוע הרצחני באוטובוס קו 78 בשכונת ארמון הנציב בירושלים, בו נרצחו שלושה יהודים. תמונתו הוצגה בתערוכה. האב עצמו נעצר בחשד לתמיכה והסתה לאחר שהרצה על מעשי בנו. הוא גם זכה לתואר "זכויות אדם".
בתערוכה הוצגו תמונות של מחבלים נוספים שרצחו או פצעו יהודים בפיגועים וביניהם:
כמיטב המסורת של מכונת ההסתה הערבית, בתיאור אודות המחבלים בתערוכה לא מוזכר דבר אודות הפיגוע שביצעו, ולטענת וליד עסאף הם "הוצאו להורג בדם קר בידי הכיבוש".
עסאף אמר בהצגת התערוכה כי: "תערוכה זו מתעדת עידן בהיסטוריה הפלסטינית, שהיא עידן חללי המרד בירושלים", והוסיף: "רצינו מתערוכה זו לתעד את חללינו שהוצאו להורג בהחלטה של רשויות הכיבוש ללא תירוץ או הצדקה, שם הכיבוש רוצה לשבור את רצון הפלסטינים. אבל בתערוכה זו אנו מנציחים את חיי האדם של השהידים, מכיוון שאינם רק מספרים. לכל קדוש מעונה היה שאיפות, חלומות ומטרות, אלא שהכיבוש חטף את החלום בדם קר".
עסאף אמר כי גלריית תמונות "לכל קדוש מעונה יש חיים" תועבר לכלל האזורים ביהודה ושומרון, כולל האוניברסיטאות. זאת בנוסף להכנת ספר על חיי חללים להנצחתם, והדגיש כי "המטרה היא להעביר את המסר של חללים אלה לכל חלקי הארץ. כל זאת במטרה להמשיך בגישתם למאבק וסיום הכיבוש, שכן מסר זה הוא רוח התערוכה שיועבר בפלסטין עבור תודעת כל עמנו, כי השהידים שעלו למרום פעלו למען עמם, למען מולדתם וחירותה".
הרטוריקה של הועדה ובכלל של הרשות הפלסטינית מטעה, ולא סתם. לצד תמיכה בטרור, מרבית הרטוריקה של הוועדה ואנשיה היא בתמיכה ב"מאבק עממי", דבר שמתורגם באזנים ישראליות / שמאלניות לפעילות בלתי אלימה, משהו בסגנון של שריפת פח אשפה או חסימת כבישים.
מצג שווא זה מביא לתוך שיתוף הפעולה עם הרשות גם פעילי שמאל שחושבים כי הרשות הפלסטינית מתנגדת לאלימות.
הישארו מעודכנים בפרק השלישי של התחקיר ותחקירים נוספים >>
אלא שיש להקשיב לפעילים עצמם בכדי להבין מה כוונתם במאבק עממי. בפוסט שפרסם אבו סלאח, אחד הפעילים המרכזיים בפרובוקציות הוועדה, הוא שיבח את הצתת עגלת הציוד של בעלי חווה ליד אריאל בדצמבר 2020, והסביר מה היא "התנגדות עממית".
אבו סלאח כתב כי הפעולה היא המשך "ההתנגדות העממית" תוך קריאה ללכת בדרך שהידי החירות סמיר קונטאר שרצח באכזריות את בני משפחת הרן בנהריה ובהם ילדה בת 4 שרוצץ את ראשה על סלע, ומחבלים נוספים ובהם "חמזה הפקיסטני", מחבל מהחזית העממית שניסה לבצע פעולה דומה לשל קונטאר אך נלכד לאחר קרב יריות.
גם בדו"ח שפרסם מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית נכתב, כי הרשות הפלסטינית מכנה את גל הטרור שהיה בשנים 2015-2016 "התנגדות עממית".
"הרשות הפלסטינית ופתח, שאימצו לפני כשש שנים את מדיניות "ההתנגדות העממית", שבים ומעלים את טענת הכזב – גם במהלך גל הטרור האחרון – כי המדובר בהתנגדות עממית בלתי אלימה המתבצעת בדרכי שלום… הם שבים ומדגישים, כי "המאבק העממי" הפלסטיני ימשך כפי שהצהיר אבו מאזן לאחרונה. ברם, בחינת תוצאותיה של "ההתנגדות בדרכי שלום" בששת השנים האחרונות מראה, כי במסגרתה מופעלים באופן שיטתי אלימות וטרור", נכתב בדו"ח.
בהתפרעויות היזומות שמארגנת הועדה ברחבי יהודה ושומרון, מצפון השומרון ועד לדרום הר חברון, ניתן לראות שוב ושוב את אותם פעילים ובפרובוקטורים בתפקידים שונים, עוברים מאירוע לאירוע במטרה "להפיץ" את ההתנגדות העממית. חלקם עובדים בועדה עצמה וחלקם חברו אליה מגופים שונים ובראשם PSCC – "הועדה לתיאום מאבק עממי" שהלוגו שלה מופיע ברבים מפרסומי הועדה של הרשות.
במקרים רבים התברר כי חיילי צה"ל הנמצאים בשטח ונקלעים לעימות יזום שארגנה הועדה או פרובוקציה מתוכננת, אינם יודעים מי האנשים שעומדים מולם, ועל פי רוב משוכנעים כי המפגינים הם תושבים מקומיים.
משיחות שקיימנו, מתברר כי גם המפקדים והקצינים בחטיבות המרחביות אינם מכירים מספיק את פעילות הועדה. הדבר בא לידי ביטוי הן בהתנהלות בשטח הן בהעדר פעילות מנע לסיכול מקדים של התפרעויות כאלו, והן בעבודת הדוברות לאחר הפרובוקציות.
דוגמה בולטת היא אירוע מספטמבר 2020 - הועדה מארגנת הפגנה יזומה במקום העבודות להקמת אזור תעשייה באבני חפץ. חירי חנון - המופיע כשחקן המתחזה לפלאח באופן קבוע בהפגנות הועדה, מתעמת עם חייל צה"ל. הערבים הפיצו סרטונים של "פלסטיני מבוגר" שחייל צה"ל מכה אותו וכלי תקשורת מרכזיים בישראל הדהדו את הטענה.
בחלק זה נסקור את הדמויות הבולטות מקרב אנשי הועדה, דמויות שלא ברור מדוע אינן נעצרות לתקופה ממושכת או מוגבלת תנועתן בצווים מנהליים.
חנון הינו הדמות הצבעונית ביותר מבין אנשי הועדה. הוא מגיע לפרובוקציות בלבוש פלסטיני "מסורתי" ומתעמת בקו הראשון עם חיילי צה"ל כשהוא אוחז במקל הליכה, וכך מייצר תמונות של חיילי צה"ל תוקפים "פלאח" קשיש מסכן.
חנון מהכפר ענבתא שבאזור טול כרם (סמוך ליישוב עינב). הוא מחבל מורשע שריצה מספר מאסרים, כולל בשנים האחרונות, היה חבר בארגון א-סעאקה המזוהה עם המשטר הסורי. הוא נעצר בשנת 1981 ונשפט לעשרים שנה אבל שוחרר כעבור 4 שנים בעסקת ג'יבריל, והיה תחת צווי הגבלה במשך 15 שנה עד להסכמי אוסלו.
בדף הפייסבוק שלו ניתן למצוא הסתה רבה נגד יהודים ותמיכה והאדרת מחבלים רצחניים. הוא חבר במפלגת הבעת' הסורית ונבחר בכנס שנערך בסוריה לנציגה בפלסטין.
בפרסום אודותיו באתר ערבי נכתב כי "הוא מאמין כי לעם הפלסטיני יש זכות להשתמש בכל האמצעים, כולל חמושים, כדי להתנגד לכיבוש הישראלי".
אגב, בנו נאצר, נעצר וישב בכלא הישראלי גם במעצר מנהלי תקופה מסוימת. בין היתר הורשע גם בגין השלכת בקבוק תבערה.
חירי חנון מוביל גם את ההפגנות כנגד "הצלב האדום" ביהודה ושומרון בדרישה לשחרור המחבלים הכלואים בישראל.
העיתונאי ישי פרידמן אף פרסם פוסטים מדף הפייסבוק של חנון, המהללים מחבלים ומביעים תמיכה במחבלים שרצחו יהודים.
השר הנוכחי הוא מועיד שעבאן, גם הוא מחבל משוחרר שישב במצטבר 11 שנה בבתי הסוהר בישראל בגין פעולות טרור. שעבאן נשפט ל-15 שנות מאסר ושוחרר בשחרור מוקדם בעסקת טאבה (1999).
שעבאן, פעיל פת"ח מטול כרם שהיה מזכיר תנועת הפתח בטול כרם, חבר המועצה המהפכנית של פת"ח ועבר בשירותי המודיעין של הרשות..
בתיעוד שפרסם "פורום עוטף ירושלים" מכנס שערכה הועדה בחאן אל אחמר באדר תשפ"ב והתייחס להצעות הפשרה להעתקת המאחז הערבי הבלתי חוקי בחאן אל אחמר, הציג מועיד שעבאן את תפיסתו האידיאולוגית כשר האחראי על פעילות הועדה, כשהוא מציג את הפעילות כשמירה על "מורשת השאהידים ומורשת האסירים" – מחבלים רוצחי יהודים.
וליד עסאף יליד כפר לקיף שבנפת קלקיליה, שימש כראש הועדה להתנגדות לגדר ולהתנחלויות בתפקיד שר מ-03/2015 ועד ל-03/2021. בתפקידו הקודם שימש כשר החקלאות בממשלת סלאם פיאד.
עסאף הוא הדמות המזוהה ביותר עם פעילות הועדה בשנים האחרונות, והוא הרחיב והעצים את פעילות הועדה בתחומים השונים. עסאף הוביל בעצמו את המאבקים השונים ואף נפצע מספר פעמים בעימותים עם חיילי צה"ל.
כפי שסקרנו בתחילת הכתבה, לעסאף, אסיר בטחוני לשעבר, רקע עשיר של תמיכה בטרור ופעילות האדרת מחבלים, חלק ניכר ממנה במהלך פעילותו כראש הועדה.
ג'מיל אל ברגותי שימש כראש הועדה להתנגדות לגדר וההתנחלויות לאחר מותו של זיאד אבו עין ועד למינויו של וליד עסאף.
לאחר מינויו של עסאף מוסיף אל ברגותי להוות דמות דומיננטית בועדה והוא משתתף בפרובוקציות רבות, וזאת לצד פעילות נוספת כגון ביקורי הזדהות עם מחבלים משוחררים ומשפחותיהם.
כך למשל אל ברגותי נפגש עם אביהם של המחבלים עסאם וצלאח ברגותי שביצעו פיגועים רצחניים בצומת גבעת אסף ובצומת עפרה. מדובר בפיגועים בהם נרצחו שני חיילי צה"ל יובל מור יוסף ויוסף כהן והתינוק עמיעד אישרן הי"ד.
אל ברגותי כתב בחשבון הפייסבוק שלו דברי שבח והלל לאב, מחבל משוחרר בעצמו ולבניו השהידים.
"אלוהים ישמח אותך אחי אבו עצאף (בנו הוא המחבל שביצע את הפיגוע בצומת ה-T ורצח חיילים). הרחמים על השהידים והחירות לאסירים. אתם הגאווה והכבוד שלנו".
כמאל אבו ספקה הוא מנהל מחלקת סומוד – עמידה איתנה בוועדה להתנגדות לגדר וההתנחלויות, מחבל משוחרר ומבכירי המבוקשים של גדודי חללי אל אקצא.
אבו ספאקה (יליד 1984) נולד בכווית ובהמשך עבר עם משפחתו לטול כרם. באינתיפאדה השניה היה פעיל מרכזי בגדודי חללי אל אקצא של טול כרם תחת הנהגתו של רב המרצחים ראאד אל כרמי, האחראי לרצח יהודים רבים בפיגועי ירי, חטיפה והתאבדות. אל כרמי חוסל בידי ישראל.
בכתבות אודות אבו ספאקה בתקשורת הערבית, מתואר כיצד במשך שנים נמלט מידי צה"ל למרות מרדפים וניסיונות חיסול רבים מצד יחידות מיוחדות של הצבא. לפחות באחת הפעמים ניהל אבו ספאקה קרב יריות עם הכוחות. בפעם אחרת, כך נכתב, נפצע ושרד את ההתנקשות.
בשלב מסוים הצליח להגיע למוקטעה ברמאללה והיה בין המבוקשים שחסו תחת צילו של רב המרצחים יאסר ערפאת. רק במרץ 2007 נעצר אבו ספאקה בפשיטה על המתחם. הוא הורשע לבסוף בעבירות של נשיאת נשק, התאגדות בלתי מותרת ונידון ל-15 חודשי מאסר בלבד, ושמו נכלל בשחרור מחבלים בידי ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט כמחווה לאבו מאזן.
לאחר שחרורו השתלב אבו ספאקה ברשות, ובשנים האחרונות הוא מנהל מחלקה בועדה להתנגדות לגדר וההתנחלויות ואחראי לפרובוקציות ועימותים רבים עם כוחות צה"ל, אשר אך לפני מספר שנים חיפשו אחריו. בין השאר תלה דגל אש"ף על ג'יפ צבאי בעימותים בכפר קוצרא לאחר ניסיון הלינץ' בנערים יהודים שטיילו סמוך לכפר.
בתקופת המאבק על חאן אל אחמר פורסם כי אבו ספאקה לן בחאן אל אחמר 45 יום ברצף. הוא התעמת שם עם שוטרים לא אחת, שילהב את ההמון הערבי ואף נפצע בעימותים.
אבו ספאקה ממשיך גם כיום לשבח ולהלל מחבלים ומעשי טרור, ובניהם את אחמד ג'ראר, מחבל חמאס שרצח את הרב רזיאל שבח הי"ד בחוות גלעד וביצע עוד שורת פיגועי ירי.
כמו כן, אבו ספאקה מתגאה בימיו בגדודי חללי אל אקצא ומעלה שוב ושוב לדף הפייסבוק שלו תמונות עם כלי נשק לצד בכירי גדודי חללי אל אקצא.
פרוך משמש כמנהל מחוז מרכז של הועדה נגד גדרות והתנחלויות, מאז תחילת 2022 הוא מרכז פעילות באזור אל-מועייר - ציר אלון.
לפי דיווחים ערביים, פרוך היה מראשי גדודי חללי אל אקצה ברמאללה. הוא מחבל משוחרר שנעצר ב-2006 והודה בחקירת שב"כ בביצוע 4 מעשי רצח של חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל, ובחטיפה של נוספים, במסגרת עבודתו בשירותי הביטחון הפלסטינים, ונשפט למאסר עולם. בערעור שהגיש זוכה פרוך מאשמת רצח, בטענה שהודאתו במעשי הרצח היתה לאחר שעומת עם מי שהיה מפקדו בשירותי הביטחון הפלסטינים ולכן ההודאה לא ניתנה מרצונו החופשי. הוא זוכה מחמת הספק ונשפט ל-10 שנים בלבד, בגין עברות נוספות שבהם הורשע - בהם מסירת נשק לידי מחבל שביצע פיגוע ירי. איאד פרוך שוחרר ב-2016.
פרוך מהלל ומשבח בדף הפייסבוק שלו מחבלים ושאהידים רבים, ומציין כי היה חברו של איימן ראתב ג'בארין, מראשי המחבלים ברמאללה שנהרג בחילופי אש עם כוח דובדבן ב-2006.
איימן גרייב בני עודה, תושב הכפר טמון, הינו מחבל משוחרר ופעיל מרכזי בחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (חבר הנהגה וכן מזכיר הארגון בטמון). במקביל, גרייב הינו ממובילי הפרובוקציות ביהודה ושומרון ובין השאר הוביל בתקופת המסיק 2020 את קמפיין פזעה במסגרתו פעילים ערבים, ישראלים וזרים עוררו פרובוקציות בנקודות רבות ביהודה ושומרון.
הורידו את דו"ח על הגוף שאחראי לפרובוקציות ביו"ש >>
בנוסף, גרייב הוביל וארגן את קונגרס הארגונים באוקטובר 2019 באל פרעה, ממנו יצאה ההתקפה המאורגנת על החווה החקלאית בבקעת הירדן. גרייב היה ממובילי ההתקפה ונצפה כשהוא בתוך שטח בתי תושבי החווה, מלהיט את האווירה וקורא קריאות.
גרייב ריצה עונשי מאסר בכלא הישראלי מספר פעמים, לתקופות של בן מספר חודשים לשנתיים וחצי, וזאת בגין מעורבות בעבירות ביטחוניות.
גרייב התגאה בכך שישב בתא יחד עם מנהיגו, ראש החזית הדמוקרטית באזור שכם ווג'די ג'ודה, אחד מבכירי המחבלים הכלואים בידי ישראל. ג'ודה מרצה מאסר עולם לאחר ששילח את המחבל המתאבד לפיגוע בצומת גהה בו נרצחו שלושה יהודים, וכן אחראי לפיגועי מטען רבים.
גרייב שוחרר מהכלא בפעם האחרונה במאי 2019.
עבדאללה אבו רחמה, תושב בילעין שבבנימין, משמש כיום כראש "מחלקת הפעולה העממית" בועדה. בתפקידו זה הוא אחראי על ארגון "ההתנגדות העממית" – הפגנות המוניות ופרובוקציות יזומות ואלימות מטעם הועדה.
אבו רחמה היה ממארגני ההפגנות בבילעין וניעלין בשנים שלאחר האינתיפאדה השנייה שבהם הוקמה גדר ההפרדה, ושם יצר קשרים ושיתוף פעולה עם אנרכיסטים זרים וישראלים.
הוא נעצר בעקבות מעורבותו בארגון ההתפרעויות בבילעין וניעלין, בהם נפצעו חיילי צה"ל רבים והואשם בזריקת אבנים והחזקת תחמושת. בית המשפט הרשיע את אבו רחמה בהסתה לזריקת אבנים ובארגון הפגנה בלתי חוקית. עורכת דינו היתה גבי סלקי – בהמשך, חברת כנסת מטעם מר"צ. אבו רחמה נעצר מספר פעמים נוספות בשנים שלאחר מכן.
עבדאללה אבו רחמה היה מוביל הקמפיין "להציל את חאן אל אחמר"' והוביל מאבק פיזי ביולי 2018 נגד פקחי המנהל האזרחי שהגיעו לתלות צווי הריסה בחאן אל אחמר.
תושב מחנה הפליטים עאידה שליד בית לחם, משמש כ"ראש ועדת תיאום ועדות ההתנגדות העממית בגדה המערבית". עמירה מופיע באופן קבוע באירועי "ההתנגדות העממית" בכל רחבי יהודה ושומרון. מיטא שבדרום ועד לג'נין שבצפון. מונטר עמירה פועל בשיתוף פעולה עם הועדה.
מונטר עמירה נעצר ב-2017 ונשפט ל-6 חודשי מאסר בפועל ועוד שישה חודשים על תנאי. לאחר שחרורו מהכלא, עלו לרגל לבקרו הנהגת הרשות הפלסטינית ובהם בכירי הפת"ח מאג'ד פרג', מוחמד אלעלול ומוחמד א-שתייה.
מילה/רסיס מידע אין מכתבי רשת"כאן" ג 2 ד' תשרי תשפ"ג 01:42 שי.
מה פתאום? אין שום 1 כ"ה אלול תשפ"ב 12:54 יוסי