כמחאה על דחיית ערעורו של עמירם בן אוליאל והכשרת ההודאה שהתקבלו בעקבות העינויים שעבר בחקירות, הפיק הסופר והבמאי צבי פישמן סרטון המציג עינויים במהלך חקירה מדומה.
פישמן אמר ל"קול היהודי" כי התיאור בסרטון לא נועד לתעד את שיטות העינויים בהם השתמשו כדי לכפות את ההודאה מפיו של עמירם בן אוליאל, "המוחזק כבר שבע שנים בבידוד על פשע בו הורשע ללא כל ראיות קונקרטיות", כלשונו, "אלא להעלות את המודעות הציבורית לאי החוקיות ולקלקול המוסרי בשימוש בעינויים בחקירת חשודים, שיטה שאסורה ברחבי העולם".
פישמן מוסיף ואומר כי הוא מבקש לעורר זעם ציבורי על העוול הנורא כלפי בן אוליאל: "באותו אופן שחתן פרס נובל פרופסור ישראל אומן כתב מכתב לנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, וביקש ממנה למנוע את הפיכתה של ישראל למדינת משטרה ולעיין בפסק הדין של בן אוליאל שהושג בעינויים, מכתב שהוא כתב מתוך תחושה עמוקה של כאב מוסרי, עשיתי את הסרט הקצר הזה בתקווה לעורר זעם ציבורי על העוול הנורא".
צפו:
עוד אומר פישמן כי כעת המאבק למען בן אוליאל חייב לבוא מהציבור. "בעידן שלנו כאשר אירועים מתרחשים כל כך מהר והכותרות מתחלפות בכל דקה, אנשים מוצפים מצונאמי של ידיעות בתקשורת, עד שקל לשכוח עניינים חיוניים ביותר ולהשאיר מישהו כמו עמירם בן אוליאל לגמרי לבד בתאו בבית כלא"
נכון לעכשיו, לאחר הגשת ערעור לבית המשפט העליון לבדיקת התיק, אין בארגון "חוננו" אפשרות לנהל מערכה ציבורית לתמיכתו. אם הציבור יכתוב מכתבים ומאמרים ויתאסף יחדיו להפגין מול בית הכלא ובית המשפט העליון, נוכל, בעזרת ה', לשלוח זעקה עד השמים עד שהעוול יתוקן ועמירם יצא לחופשי. "צדק צדק תרדוף"", דברי פישמן.
פרופסור אומן: "יותר משלושה מאסרי עולם בגין רצח שמעולם לא הוכח"
דבריו של פישמן מתייחסים למכתב של חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור ישראל אומן, אשר פנה לנשיאת בית משפט העליון, אסתר חיות, וביקש כאמור כי בית משפט העליון ידון בשנית בעניינו של בן אוליאל אשר הורשע ברצח בדומא וזאת בשל כך שהודאתו נגבתה בעינויים ועל כן הודאתו אינה קבילה.
את מכתבו פתח פרופסור אומן "הנני כותב אליך מכיוון שאת היחידה שיכולה לבטל עוול נוראי; אך עוד יותר חשוב, יכולה להציל את ישראל מלהפוך למדינת משטרה. בית המשפט העליון התבקש לדון שוב בתיק של עמירם בן-אוליאל, צעיר יהודי שנידון ליותר משלושה מאסרי עולם בגין רצח שמעולם לא הוכח. הרשעתו התבססה אך ורק על הודאה שנגבתה ממנו בעינויים. הודאתו, כך קבעו בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון, קבילה לראיה. על אף שאיני משפטן, נראה לי כי אין הצדקה לשימוש בעינויים לצורך הוצאת הודאות במדינה דמוקרטית".
בהמשך הפנה אומן את הנשיאה חיות להכרזה האוניברסלית בדבר זכויות אדם "מעצרו וחקירתו של בן-אוליאל הפרו את סעיף 5 של ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם: "אף אחד לא יהיה נתון לעינויים או ליחס או עונש אכזרי, משפיל או לא אנושי". יתרה מזאת, לא קיימת הצדקה לשימוש בעינויים לצורך הוצאת הודאה בשום מדינה בעולם, דמוקרטית או לא – כל עוד רוצים להגיע לאמת. להודאה שנלקחה בעינויים אין קשר כלשהוא עם האמת. הנאשם מודה מכיוון שאינו יכול לשאת את העינויים, ללא קשר לשאלה האם ביצע את הפשע אם לאו. אכן, זו מטרת העינויים – להוציא הודאה מהנאשם, ויהי מה", קבע פרופסור אומן.
עוד ציין הפרופסור כי בתי המשפט בחרו שלא להתייחס לנושא העינויים ולתוקפם כראיה מרכזית בהרשעתו של בן אוליאל: "אם לא מעוניינים באמת, אלא פשוט רוצים הרשעה, אזי עינויים הם אכן הדרך המושלמת להגיע למטרה. כילדים, למדנו שכך עשו "צדק" בימי הביניים החשוכים ביותר. קשה להאמין שכך עושים גם במדינת ישראל ה"נאורה" במאה העשרים ואחד. קשה לתפוס שבהחלטתו מתאריך 1 בספטמבר 2022, סירב בית המשפט העליון להתייחס לנושא העינויים. שלושת השופטים סירבו גם להתייחס לשאלה האם יש לקבל כראיה את ההודאות שהוצאו מבן אוליאל בעינויים, הם קבעו כי "אין ספק שזה היה הוא שביצע את המעשה הנורא הזה", בלי שום ראיה של ממש", קבל אומן.
בסיום מכתבו פונה אומן לחיות ומבקש ממנה כי תאפשר קיום דיון נוסף בתיק ובכך תמנע את הפיכתה של מדינת ישראל למדינת משטרה: "ההגנה הגישה בקשה שהרכב מורחב של שופטי עליון יעיין בערעורו של בן אוליאל. יש לך כאן הזדמנות להפוך את ההחלטה האומללה מחודש ספטמבר ולאשר מחדש את הצורך להגן על זכויות האדם ולחתור לאמת. התורה קוראת לשופטים לא לחשוש – בין אם מנאשמים חזקים ובין אם משליטים – בעשיית צדק. ללא הפיכת ההחלטה, ישראל תהיה המדינה היחידה בעולם שרשמית מכשירה עינויים לצורך קבלת הודאה. כבוד הנשיאה, יש בכוחך למנוע את התדרדרותנו למדינת משטרה. יש להבהיר לשב"כ, למשטרה ולפרקליטות שיצטרכו לחקור ולאסוף ראיות – ולא לענות עצורים כדי להוציא הודאות", חתם אומן.
בימים אלו צפוי ביהמ"ש העליון לתת החלטה בבקשתו של בן אוליאל לדיון נוסף, בהרכב מורחב, בשאלת קבילות ההודאות אשר נגבו בעינויים.
