אנשי עוצמה יהודית פנו לבית המשפט העליון בדרישה לאפשר להם לצעוד בכפר ערערה ולמחות נגד גורמים העוינים את המדינה.
ד"ר מיכאל בן ארי, ברוך מרזל, איתמר בן גביר, ובנצי גופשטיין ביקשו לקיים צעדה בין ערה לערערה בתוואי שבו גדל ונתפס המחבל נשאת מלחם, שביצע את הפיגוע הקשה בבר בתל אביב. המחאה הוגדרה כמחאה כנגד גורמים העוינים את המדינה שסייעו למלחם, אלא שסגן מפקד מחוז חוף, ג'מאל חכרוש סירב לבקשה ודחה אותה. גם בקשה נוספת שהמשטרה תתווה מסלול חלופי נדחתה.
בעתירה שהגישו ברוך מרזל ועו"ד בן גביר לבג"ץ נכתב, כי "עניינה של עתירה זו, במדיניות המשטרה למנוע מהעותרים לקיים תהלוכה ומחאה בין ערערה לערה המצויות בשטחי מדינת ישראל, בשליטת מדינת ישראל, תושבי הכפרים הם אזרחי ישראל והם מחויבים לעקרונות שלטון החוק במדינת ישראל. המשטרה מכירה היטב את הפסיקה רבת השנים של בית משפט נכבד זה לרבות פסקי הדין וההחלטות באשר לצעדות העותרים באום אל פחם".
"דא עקא", הוסיפו העותרים, "שבניגוד לכל הפעמים הקודמות החליטו המשיבים להשיב תשובה גורפת, אף מבלי להציע מסלול חלופי, ולמעשה לנסות ליצור הלכה חדשה. ניחא, אם זה היה הקו המוביל של משטרת ישראל, אולם אותה משטרה שמאפשרת מצעדי גאווה, הפגנות של שלום עכשיו בחברון, הפגנות של נשות הכותל וכן הלאה וכן הלאה, היא-היא המשטרה אשר מבקשת היום לשנות את ההלכה שנקבעה ברבות השנים על ידי בית משפט רם זה".
| "המשטרה הודיעה שאינה מסוגלת לשלוט על כפרים בישראל"
"מדיניות המשיבים כלל לא מוסברת, וגם התשובות לדחיות בקשת העותרים נתנו בחצי פה, תוך שהשוטרים העוסקים במלאכה הודו שאכן מדובר בשינוי גישה קיצוני, אלא שהעבירו האחריות לפתחם של גורמים אחרים ואולם, מעבר לפגיעה בזכויות היסוד, מעבר להפרת זכויות בסיסיות של העותרים, נוצר מצב שלמעשה המשיבים מודיעים שאינם מסוגלים לשלוט על כפרים וערים במדינת ישראל ולהפעיל את מרותו של החוק. מצב אבסורדי זה, הביא את העותרים לפנות לבית משפט נכבד זה ולבקש ממנו סעד למען הצדק, למען היושר, למען ההגינות ובעיקר למען ערכיה הבסיסים של מדינת ישראל. אשר על כן נבקש בסייפא לכתב עתירה זה מבית המשפט הנכבד להוציא צו על תנאי שבסופו של דבר יהפוך לצו החלטי. לקיים דיון דחוף ולומר לא! לא למי שמבקש לסתום פיות, לפגוע בחופש התנועה, להצר צעדיו של חופש הביטוי ואולי בעיקר: למי שסובר שבערערה וערה אזרחים שהם מעל החוק, שאינם מחויבים לשלטון החוק, ולערכיה של המדינה בה הם חיים".
בעתירתם סוקרים מרזל ועו"ד בן גביר את הפסיקה במדינת ישראל ובין היתר את פרשות הפגנות סיעת מרצ בכביש בר אילן, את אירועי התועבה ואף את התהלוכות שקיימו באום אל פחם באישור בית המשפט העליון. מרזל ובן גביר דורשים לאפשר להם גם לקיים את הצעדה המבוקשת, ושופט בית המשפט העליון אורי שוהם הורה למדינה להגיב לעתירה תוך שבוע.
ברוך מרזל אומר הבוקר, כי "מטרת הצעדה היא למחות נגד הגורמים העוינים את ישראל, ולהסב את תשומת הלב שהמשטרה מגלה אוזלת יד באזורים הללו". עו"ד איתמר בן גביר אומר כי "סירוב המשטרה לאפשר צעדה בערה וערערה לא רק מנוגדת לפסיקה של בית המשפט העליון אלא גם מהווה ביזיון לשלטון החוק והעברת מסר של מערב פרוע ושהמשטרה לא מסוגלת לשלוט בכפרים".
