בתקופה האחרונה צצה לה תנועה חדשה המתקראת "התנועה להצלת ירושלים יהודית". המתבונן מן הצד עלול לסבור כי מדובר ביוזמה חדשה של גופי הימין, אך מתברר כי למרות הרטוריקה היהודית-ביטחונית בה משתמשים ראשי התנועה, מדובר ביוזמה כמעט זהה לתכניות "יוזמת ז'נבה" וארגוני שמאל קיצוני נוספים שמטרתם הקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים.
בארגון 'לביא' ריכזו נתונים אודות התנועה ומטרותיה בדו"ח חדש שפרסמו. בראש התנועה להצלת ירושלים יהודית עומדים חיים רמון ושאול אריאלי שהינו מהחברים הבולטים בקרן לשיתוף פעולה כלכלי שהוקמה על ידי יוסי ביילין וכן היה מועמד ברשימת מרצ בבחירות לכנסת ה-17.
על פי התכנית שמציעה 'התנועה להצלת ירושלים היהודית' תוקם גדר בין השכונות היהודיות לערביות בירושלים, השכונות הערביות ימסרו לשליטת הרשות הפלסטינית, ותישלל תושבות ואזרחות מהערבים המתגוררים בהן. מדובר בשטח של כ-64 ק"מ רבוע, כחצי משטחה של ירושלים כיום.
ב'לביא' דוחים מבחינה עובדתית את טענות התנועה על כך שתכניתם נצרכת בשל המצב הדמוגרפי, ומהיבטים כלכליים וביטחוניים, תוך שהם מוכיחים כי רמון ודוברי התנועה מציגים נתונים חלקיים או לא נכונים בנושאים רבים.
לדוגמא טוען רמון כי הגדר תעצור את הבעיה הדמוגרפית, אולם שוכח לציין שגדר ההפרדה עליה הוא חתום יצרה פעולה הפוכה והובילה להגירה המונית של 50,000-90,000 ערבים לתוך תחומי ירושלים מתוך חשש שיוותרו מאחורי הגדר, מתוך רצונם להישאר אזרחי המדינה ולהנות מזכויות. בנוסף מציינים בלביא כי מי שאישר מתן תעודות זהות כחולות לערבים בעלי תושבות זמנית במזרח ירושלים היה לא אחר מאשר רמון עצמו בעת שכיהן כשר פנים - צעד שהגדיל את הבעיה הדמוגרפית.
"כשרמון מדבר על הבעיה הדמוגרפית הוא לא טורח לספר כי הילודה הערבית בירושלים ירדה והיהודית עלתה, ולמעשה היום הן שוות. הוא גם לא מציין פתרונות מעשיים לבעיית הדמוגרפיה בירושלים, כמו הגדרת השכונות הערביות שנמצאות כיום מעבר לגדר כרשות מקומית או הכנסת ישובים יהודיים בסביבות ירושלים תחת אחריותה המוניציפאלית של העיר", מוסיפים בלביא.
מהבחינה הביטחונית רמון טוען כי כלל הכפרים "גידול ממאיר", ואומר כי רק במידה וימסרו לידי הרש"פ צה"ל יוכל לפעול בהם. בלביא מציינים כי רמון נוקט בהכללה גסה כנגד האוכלוסייה הערבית בעיר וברטוריקה ימנית למטרותיו, והוא אינו מציין כי צה"ל פועל גם כיום במידה וירצה בשכונות הערביות של ירושלים, כמו גם כוחות מיוחדים של משטרה ומשמר הגבול, וכן כי אחוזים ניכרים של המחבלים הגיעו דווקא מכפרים הנמצאים כיום מחוץ לגדר או מיהודה ושומרון. בנוסף, בדו"ח שהוציא ארגון לביא הובאה שורה של הטעיות בנתונים הכלכליים שרמון מוסר.
בלביא מוסיפים כי ב'תנועה להצלת ירושלים היהודית' "שוכחים" לציין כי אנשיהם רואים בהסרת הריבונות הישראלית מהשכונות הערביות במזרח ירושלים אינטרס מדיני דחוף. "הדבר מעלה חשש שהסיפור הביטחוני והכלכלי משמש אך כסות לאינטרסים המדיניים והפוליטיים שאותם מנסים אנשי התנועה לקדם במסגרות שונות מזה זמן רב", אומרים בלביא.
את עיקרי התוכנית של התנועה להצלת ירושלים היהודית גיבש שאול אריאלי, מראשי תנועת ארגון יוזמת ז'נבה הפועל זה שנים להקמת מדינה פלסטינית באופן דומה, ובדו"ח מובא מאמר בו מסביר אריאלי כי הבעיה האמיתית בריבונות הישראלית על השכונות הערביות אינה כלכלית או ביטחונית אלא בכך שריבונות זאת מונעת אפשרות להגעה להסכם קבע עם הערבים.
שותף נוסף בתנועה הוא עמי איילון המזוהה גם הוא עם השמאל ותומך בהקמת מדינה פלסטינית וחלוקת ירושלים. בלביא מציינים דברים שמסר איילון בהרצאה בפני ארגון השמאל הקיצוני "לוחמים לשלום", על כך שהקמת גדר יוצרת מציאות מדינית והפרדה תודעתית בין אלו המתגוררים בצדה האחד לשני. לדבריו "אני מעריך שאנחנו יודעים שאם חס ושלום נהרג ישראלי שגר ממזרח לגדר זה יקבל כותרת הרבה יותר נמוכה בעיתון מאשר אם חס ושלום יהרג ישראלי מאותו פיגוע טרור בתל אביב או בחיפה, משום שהגדר יצרה הבחנה בין פה לשם, בין כמעט מה שזוכה לכותרת גדולה למה שפחות מעניין את הציבור".
בנוסף מציינים כותבי הדו"ח כי בניגוד לרצונו להעביר את ערביי ירושלים לשליטת הרשות, דווקא בנוגע להצעה לחילופי שטחים בוואדי ערה והמשולש והעברת ערביי האזור לשליטת הרשות הפלסטינית מביע אריאלי עמדה הפוכה וטוען כי הדבר יגרום להם לתחושת נכבה חדשה ולהתפרצות אלימה.
בלביא מסבירים כי ההסבר לסתירה הזאת נעוץ במידת התועלת שתצמח לפלסטינים מהמהלכים השונים. "בהעברת הריבונות בשכונות הירושלמיות הפלסטינים ירוויחו מדינה ולכן אריאלי בעד, ובהעברת הריבונות בערי המשולש הפלסטינים יפסידו אזרחות וכמה מנדטים בכנסת ישראל ולכן אריאלי נגד", אומרים בלביא.
