תושבי נתיב האבות הודיעו כי הם מתכוונים להיאבק על מבנה הנגרייה בשכונה שבגוש עציון, שצפויה להיהרס בידי המדינה במהלך השבוע הקרוב. הריסת הנגרייה היא רק הפתיח להריסת למעלה מעשרה מבני קבע נוספים, בהם מתגוררות משפחות ברוכות ילדים.
איפה השכונה הזו נמצאת ולמה בכלל רוצים להרוס אותה?
| נתיב האבות הוקמה כהתיישבות אסטרטגית
שכונת נתיב האבות הוקמה בשבט התשס"א (פברואר 2001) כהתיישבות אסטרטגית. "נתיב האבות הוקמה בשנת 2001 אחרי שנודעה הכוונה של הפלסטינים להקים מעין התיישבות חדשה במקום הזה, שאנחנו נמצאים ממש", סיפר לקול היהודי מתן יחזקאלי, תושב השכונה בישוב אלעזר שבגוש עציון. "אחרי שנודעה הכוונה הזו, הוחלט להקים את השכונה שלנו. למה הם רצו דווקא פה? הם רצו ליצור רצף טריטוריאלי, בין בתיר לבית לחם, ולבתר את גוש עציון לכמה חלקים. לכן המקום הזה הוא מאוד אסטרטגי וחשוב לגוש עציון".
מאז הגיעו להתגורר במקום עוד ועוד משפחות וכיום מתגוררות בשכונה כ-35 משפחות, בבתי קבע.
| ערבים טוענים בעלות, אך לא הוכיחו
בתחילת שנת התשע"ג ביצעה המדינה סקר על קרקעות השכונה, אז הגיעו אנשי ארגון השמאל הקיצוני 'שלום עכשיו' וטענו כי מספר חלקים, צרים וארוכים (5% מהשכונה בלבד), שייכים לערבים. "רוב הקרקעות הוכרזו כאדמות מדינה, אבל יש כמה מובלעות בצורת תולעים קצרות שנוגעות בחלק מהבתים בתוך הבית או בקצה".
טענות הבעלות של הערבים על הקרקעות לא הוכחו מעולם, אך עובדה זו לא הפריעה לשופטי בג"ץ לקבוע באב התשע"ו (אוגוסט 2016) להרוס 17 מבנים בשכונה. פירוש הדבר: 17 מבני קבע ייהרסו, 15 משפחות יגורשו מבתיהם, 60 ילדים יושלכו לרחוב עם משפחותיהם.
| "בג"ץ דורס את החלום שלי"
"אני באתי לנתיב האבות ומבחינתי זה היה חלום שמתגשם, להתיישב בארץ ישראל", סיפר דוד דן-הייר, בראיון וידאו לקול היהודי. דן-הייר נולד בהולנד וגדל בבלגיה ויחד עם אשתו וחמשת ילדיו הוא מתגורר בשכונה כבר 13 שנים. "בנינו הכול מאפס. זה כולל בית, משפחה, חברים, שכנים, קהילה".
"זה חלום שיש לך, לבנות בית בארץ ישראל", ממשיך דן-הייר, ואז יום אחד בהיר באים קבוצה של שלום עכשיו וטוענים בעלות פרטית, שלא הוכיחו אותה, ובאי צדק בג"ץ פוסק להרוס את כל החלום הזה. לדרוס אותו. זו התמודדות קשה. אבל נעבור את זה".
התושבים ביקשו מבג"ץ לנסר את החלק "הבעייתי" מהמבנים וכך למנוע את ההרס המיותר, והמדינה אף תמכה בהצעה.
| למרות שהטענות הן על שטח זעום – בג"ץ דורש להרוס הכל
"כל מה שהם טוענים שהוא שטח פרטי הוא נכנס בחדר של הבת שלי, וברוחב של מטר הוא חותך את החדר לצד השני", מתאר דן-הייר. הוא חותך את המיטה והכרית של הבת שלי. זה אבסרוד".
ב-ג בחשוון התשע"ח (23 באוקטובר 21017) קבעו שופטי בג"ץ כי אין לדון בתיק מחדש. נשיאת בית המשפט העליון דאז, מרים נאור, כתבה בפסק הדין כי "במקרה שלפנינו לא הבחנו בין מבנים לחלקי מבנים, וזאת בשל חריגתם לאדמות לא מוכרזות ובשל טעמים אחרים ובהם חשיבות השמירה על שלטון החוק וקיום התחייבויות המדינה לבית המשפט".
לסיום מוסיף דן-הייר: "מטר אחד שאנסר אותו, עדיין אצטרך להרוס את כל הבית. כל הבית, רק בשביל מטר אחד ששייך לאף אחד".
| "זכותינו ללכת בנתיב אבותינו"
לאחר החלטת בג"ץ אמר ראש המועצה האזורית שלמה נאמן, בראיון וידאו לקול היהודי, כי "עד החלטת בג"ץ חשבנו שיש הבדל בין בית שנגוע בקצה לבין בית שנבנה על אדמה שאינה אדמת מדינה. כעת ראינו שיש רק הבדל אחד, בין אמת לשקר. בין אמת, שזכותינו ללכת בנתיב אבותינו, לחיות ולבנות בארץ הזו ושקר שזו דרך בג"ץ לפנות יהודים, להציק להתיישבות ועוד. בסופו של דבר אנחנו כן נלך בדרך אבותינו ובג"ץ יתחלף", סיים נאמן.
