התושבים מגיבים לתביעה: "יש לעצור את בניית העיר הערבית"

הקמתה של עיר ערבית בשטח B בסמוך להתיישבות יהודית בשטח C מסכנת את חייהם ואת חיי תושבי גוש שילה בסיכון ממשי. כך טוענים בארגון גאולת ציון יחד עם שורה של נתבעים, בכתב ההגנה בתביעה שהגישה נגדם חברה ערבית שבונה עיר חדשה במקום.

לטענת החברה, העמותה ויתר הנתבעים שיבשו באופן קבוע את הפעילות במקום במטרה למנוע את הקמתה של העיר החדשה מול ביתם. בכתב ההגנה נטען בין היתר כי אירועי הטבח בדרום ממחישים בצורה הקשה ביותר את הסכנה בהקמת עיר ערבית חדשה מול התיישבות יהודית קיימת.

בראשיתו של כתב ההגנה טוענים הנתבעים, באמצעות עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו, כי ישנה התיישנות על התביעה, וכי חוקי הנזיקין כלל לא חלים על שטחי B. לדבריהם, "כאשר מדובר בשטחי האוטונומיה, ובוודאי שהתובעת אשר כל תביעתה מבוססת על הסמכות האוטונומית של הרש"פ בשטחי b בוודאי שאין היא יכולה לטעון כי יש להעדיף את הדין הישראלי בשטחי b על פני דין המקום הלא הוא פקודת הנזיקין האזרחיים, או כל דין אחר שלא יוכח, ומכל מקום לא הדין הישראלי", נכתב בכתב ההגנה.

הצטרפו לעדכונים מהקול היהודי:
בוואטסאפ >>
​בטלגרם >>

בנוסף לכך, הטענה המרכזית שאותה מעלים הנתבעים בכתב ההגנה, היא שבניית העיר מהווה סיכון ממשי על תושבי גוש שילה. לדברי כתב ההגנה, "ארבעה ימים לאחר הטבח ברעים בו נחשף והוברר כי המוטיבציה הפלסטינאית להשמדת עם, וצימאון הדם, וביזוי כבוד האישה, ועריפת ראשי תינוקות הם מנת חלקו של האויב הפלסטינאי. ואם ברצועת עזה במרחק של קילומטרים מספר התחולל טבח כה אכזר אז על שום מה מאפשרת מדינת ישראל לפלסטינאים בנסיבות תיק זה להקים עיר סמוך וצמוד ממש לבתי היהודים, טווח ירייה ממש מבתי תושבים".

בכתב ההגנה מתואר כי בחודשים האחרונים אין יום שבו לא מדווחים על יריות לעבר יישובי קו התפר ובהם לקיבוץ מירב שבגלבוע, לישוב גן נר שבעמק חפר, וכן לעבר ישובים רבים ביהודה ושמרון. זאת בנוסף לירי שמתבצע בכבישים לעבר רכבים של יהודים. "על שום מה אפוא לא מונעת מדינת ישראל האחראית על הביטחון בשטחי B את הקמת העיר הפלסטינאית צמודת הירי להתיישבות הישראלית?! על דעת שלבסוף תקום אולי וועדת חקירה לבחינת מחדלים של טבח נוסף?! או ירי נוסף?!", נכתב בכתב ההגנה.

עוד נכתב, כי "לא רק זה שבאיוולת נפשעת מאפשרת מדינת ישראל הקמת עיר עם פוטנציאל ממשי וכמעט וודאי במציאות הביטחונית הנוכחית להפוך חלילה ביום מן הימים למכון ל מרחץ דמים אלא שולחת המדינה הודעה בנזיקין כנגד מי שהוחשד על ידי החברה הפלסטינאית למניעת הבנייה. מדובר כאן בהקמה של תשתית שיום אחד עלולה בהחלט לסכן חיים, ומדובר כאן בתשתית שראשי הצבא ומערכות הביטחון מודעים היטב לסיכון הטמון בה, ואם היו חסרות ראיות לכך, דבר המוכחש, כי אז כיום לאחר הטבח ברעים מיום 7.10.23 לא חסרות ראיות וזו חזקה עובדתית במציאות הסכסוך היום כי העם הפלסטינאי סיכון מוחשי לחיי היהודים בארץ ישראל".

לדבריהם, ההזדהות של ערביי יו"ש עם הטבח שביצע חמאס היא עמוקה ורחבת היקף. "האויב העזתי והאויב שביו"ש הוא אותו אויב, והסיכון הוא חי וברור מתמיד. טרם הובאו כל ההרוגים למנוחות נתוודענו לכך שהרשות תשלם לפי חוקי הרשות בסוף החודש הנוכחי סך של 2.7 מיליון דולר למשפחות מחבלי החמאס שנטלו חלק בטבח בעוטף עזה. לא עולה על הדעת איך הרשות על הזרוע הפרטית שמבצעת מיזמי בנייה לאומיים שלה תובעת בישראל פיצוי על שלא שומרים לה על המיזם שמצופף בניה פלסטינאית לגוש התיישבות יהודי ובד בבד משלמת מיליונים לרוצחי היהודים שגרים בעוטף עזה", ממשיכים לטעון הנתבעים.

בהמשך, פונים הנתבעים למדינה ואומרים כי מוטב והיא תתעשת עכשיו ותאסור לחלוטין את המשך הבניה. לדבריהם, "העיוורון המוכח של מדינת ישראל נוכח הסיכון שהתממש בעזה הוא העיוורון של מדינת ישראל שלא חוסמת מעיקרא את מיזם הבנייה שביום מן הימים עלול כמו כלום להפוך לנקודת מוצא חלילה לפגיעה חלילה או לטבח. דין התביעה העיקרית להידחות אם מדינת ישראל חפצת חיים וחפצה היא בחיי תושביה, ודין ההודעה לצדדים שלישיים להידחות שכן ברור כיום כי אסור לפשר את הבנייה של העיר הפלסטינאית צמודת היישובים היהודיים".

נציין כי הנתבעים מכחישים את המיוחס להם, ולטענתם מדובר בהתנגדות עממית כללית ספונטאנית וטבעית לבנייה של תשתית שעלולה לסכן חיי אדם. כמו כן הם טוענים כי הזיקה בינם לבין מכלול האירועים היא קלושה, ואם בכלל כי אז מינימאלית ובכל מקרה לא עוברת את רף המחאה הלגיטימית בחברה דמוקרטית. "העובדה שהמדינה לא מנעה לחלוטין כל עבודה פלסטינאית צמודת התיישבות יהודית מהווה מחדל עמוק שעלול לעלות חלילה בחיי אדם ובפגיעה בביטחון המדינה ובחוסן הלאומי שלה" הם מציינים בכתב התביעה.