על רקע הדיון הציבורי עד כמה ניתן לסמוך על ההצהרות של טראמפ בכל הנוגע להגירת ערביי עזה, שדולת ארץ ישראל בכנסת התכנסה אתמול (א') לדיון בנושא "מזרח תיכון חדש- התוכנית להגירה מרצון". בכנס דיברו חברי כנסת ונציגי ארגוני חברה אזרחית על תוכנית טראמפ לרצועת עזה וכיצד ניתן לוודא שהיא תיושם.
האם ניתן להוציא את כל ערביי עזה מהרצועה? מסתבר שיש לא מעט שחושבים שלא רק שזו אפשרות מעשית, אלא זו האפשרות המעשית היחידה.
בכנס הציג אלמוג וייסברג נייר עמדה בנושא. על פי מחקר שהם ערכו בקרב ערביי עזה, 60% מהאוכלוסיה בעזה מעוניינת להגר לצמיתות, עוד 10% מעוניינים להגר עד שעזה תשוקם, ורק 20% אומרים שהם מעוניינים להישאר.
נקודה מעניינת נוספת שעלתה במחקר היא שרובם רוצה לצאת כמשפחה שלמה, ולא רק מי שבגיל העבודה. על פי המחקר כ-20% רוצים לצאת לארה"ב ועוד 30% למזרח אירופה. כ-50% מעוניינים לצאת למדינות המפרץ.
על פי המחקר גם במדינות ערב רבים חושבים שצריך לתת להם לצאת, והמחקר איתר כ-15 מדינות שרוצות לקלוט אותם בתנאים שונים.
אחד מראשי השדולה, ח"כ שמחה רוטמן, סיפר כיצד הכנסת שללה הקמת מדינה פלסטינית, ועכשיו בעיניו הגיעה הזמן להגיד מה כן התוכנית למזרח התיכון: "דבר ראשון בין הים ובין הירדן תהיה רק מדינה אחת, מדינת ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי. אבל מעבר לזה, אני חושב שמה שהנשיא טראמפ עשה בהקשר הזה הוא דבר מאוד חשוב כי לפני כל הפרטים זאת כפי שהוא כינה אותה 'המהפכה של השכל הישר'. כל הפתרונות שהיו תחת הכותרת 'מזרח תיכון חדש', מונח שטבע אז שמעון פרס, התעלמו מהדבר הפשוט שהוא השכל הישר. עכשיו החובה שלנו היא להביא פתרונות שמבוססים על השכל הישר"
ח"כ רוטמן גם הדגיש שהתמיכה של מדינות העולם בכניעה לחמאס, היא תמיכה באסטרטגיה הצבאית של חמאס והסכמה לשיטה שלו להתמגן מאחורי האוכלוסיה האזרחית. "מי שלא נותן לעזתים לצאת החוצה עובד בדיוק לפי התוכנית שקבע יחיא סינוואר".
חברי כנסת ודוברים רבים הדגישו את החשיבות ואת התקווה שמביאה תוכנית טראמפ, אך חשוב יותר, הדגישו כמה היא אפשרית. חברת הכנסת לימור סון הר מלך אמרה: "הגיע הזמן להפסיק לנסות לנהל את הבעיה ולהתחיל לפרק אותה מהיסוד. הפתרון אינו עוד כספים שמוזרמים לשיקום עזה אחרי כל מבצע, הפתרון אינו רצועת ביטחון זמנית או עוד סבב הפצצות נקודתיות, הפתרון האמיתי הוא שינוי המציאות בעזה באמצעות כיבוש, הגירה של ערביי עזה והתיישבות יהודית בכל רחביה של עזה."
יו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, דיבר בכנס על כך שמדינות ערב מחזיקות את ערביי עזה בני ערובה נגדנו, וקרא להפעיל לחץ על מצרים שתפתח את הגבול עם עזה ליציאת העזתים.
קריאה חשובה נוספת של גנץ היתה בנוגע ליחס לערביי יו"ש: "אין הבדל בין חמאס בעזה לחמאס ביהודה ושומרון. כל מי שנוקט בטרור, אנחנו לא צריכים את נשיא ארצות הברית כדי לומר שאין מקומו פה. כל מי ששותף לטרור, מעודד טרור, צריך למצוא את עצמו מחוץ לגבולות מדינת ישראל ולא חובתה של מדינת ישראל לראות לאן הוא יגיע. אנחנו צריכים לוודא שהוא לא נמצא כאן. אנחנו מצפים לראות שמדינת ישראל מתנהלת ביהודה ושומרון בדיוק כמו שהיא עושה בעזה. מדובר באותו אויב". בנוסף לכך דרש גנץ מביבי להתחיל לפעול באופן מיידי למימוש תוכנית טראמפ.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אמר בכנס שכבר התחילה העבודה על הקמת מנהלת שתהיה אחראית על הגירת הערבים מעזה: ״אנחנו מקימים מנהלת הגירה. אנחנו נערכים לדבר הזה בהובלת ראש הממשלה ושר הביטחון. התקציב לא יעמוד כמכשול. כדי שהמחירים הגדולים והנחישות של אומה שלמה לא יהפוך לעוד סבב צריך לקחת את התכנית בשתי ידיים. אנחנו מקימים מנהלת הגירה יש עבודה מול הממשל לאתר המדינות והערכות להקמת מנהלת הגירה גדולה במשרד הביטחון. האם נוציא 5000 ביום ואז זה יקח שנה או 10,000 איש ביום במשך חצי שנה. הלוגיסטיקה מורכבת כי צריך לדעת מי הולך לאיזו מדינה".
שרת התיישבות והמשימות הלאומית ח״כ אורית סטרוק דיברה אף היא בכנס: ״אין דרך לממש את מטרות המלחמה כפי שהצבנו בממשלה - הסרת כל איום מעזה על ישראל אלא ע״י הדרך היחידה- תכנית הגירה מרצון. גם אם נכניע את חמאס כשלטון אזרחי וצבאי, כל עוד לא נאפשר למרבית האוכלוסיה להגר לא נסיר את האיום. לשם פנינו אני אומרת את זה כחברת ממשלה וכחברת קבינט - הממשלה תקח אחריות״
ארז כליף, "מטה תכנית טראמפ", הרחיב על המכשולים שהתכנית עלולה להיתקל בהם: "אנחנו במרכזו של ארוע טקטוני. מולנו ניצבים כוחות חזקים שינהלו מאבק נגד התוכנית: התקשורת הישראלית, מדינות ערב, מדינות שונות, הבירוקרטיה. אנחנו מתארגנים כמסגרת גג של תיאום בין הגופים השונים כחלק מהחזון להגשים את המטרה. צריך להתמקד במשותף: יציאת העזתים מעזה, ולעשות את זה כמה שיותר מהר."
הילה ברוך מ"פורום תושבי העוטף" הדגישה את החשיבות של ההסברה ועל הניסיונות שייעשו כדי לייצר לתוכנית דה לגיטימציה: "ברשת ב' מדברים כבר על "גירוש", צריך לעשות עבודת הסברה ולהדגיש שזו הגירה מרצון"}
נציג פורום הבכירים לשעבר בשירות הציבורי הציג נייר עמדה בו תוארה הזווית הכלכלית: "יש בעזה כ 350 אלף משפחות, כלכלה לא יצרנית ולא מייצאת כלום למעט טרור. כל שנה מוזרמים כ 4 מילארד דולר לרצועה." הוא השווה בין ההוצאות הצפויות על הגירה מול ההוצאות במקרה של שיקום הרצועה עם השארת התושבים: "השיקום יעלה 75 מילארד דולר בעשר שנים, ועל זה צריך להוסיף הוצאות ביטחון של ישראל כ-15 מילארד דולר בשנה. לעומת זאת, העלות הכוללת של תוכנית טראמפ הינה בין 30 ל 40 מיליארד דולר".
ארגון "המילואימניקים" הציג נתונים נוספים: "עד סגירת מעבר רפיח ע"י צה"ל עזבו כמאה אלף עזתים במהלך המלחמה תוך תשלום סכומי עתק. עד כה עלתה המלחמה מאות מילארדי ש"ח. לפי המחקר שלנו, תוכנית הגירה תעלה כ 50 מילארד ש"ח כולל מענק לעזתים ומענק למדינות הקולטות."
ד"ר מרדכי קידר הוסיף: "תושבי עזה הם במקור בדואים מחצי האי ערב משם הגיעו. לא "פלשתינאים" ולא "פליטים"."
מרטין שרמן, מ"המכון למחקרים אסטרטגיים", הרחיב על הפן האסטרטגי וההיסטורי: "הפתרונות עד כה היו מבוססים על ההנחה שיש איזה פלשתינאי מבויית שאפשר לעשות אתו שלום... אין דבר כזה והגיע הזמן להבין שהדרך היחידה היא להעביר את העם הזה מכאן וישראל צריכה לקחת שליטה על המקום. הרעיון של הגירה מעזה זה לא רעיון ימני קיצוני אלא היגיון פשוט של מדעי המדינה."
