יוסף חיים

יוסף חיים שפירא נמצא בחודשים האחרונים ברישיקש שבהוד. לא, הוא לא יצצא לטיול של חיפוש רוחני, בין בתי העבודה זרה, הו יצא לחיפוש יהודים בבית חב"ד במקום.

בעיר בה פעל שפירא ישנם כ-600 יהודים השוהים בעיר בו זמנית, כך לפחות בתקופה החמה' כפי שהוא מגדיר. מתך אותם מטיילים מגיעים אל בית חב"ד בעיר כעשרים יהודים מידי יום חול וכ??? מידי שבת.

שוחחנו עם שפירא וביקשנו ממנו לספר לנו על הפעילות ועל החוויות שעבר.

אז איך זה הולך? אתה מסתובב בכפר 'ותוקף' יהודים?

לא 'תוקף' האוירה בהודו היא מאוד נינוחה, וכל שכן כשמדובר בהפצת יהדות. אני יוצא אל הכפר פוגש יהודי, מתחיל מלשאול אותו על הטיול, ואז עובר לדבר על יהדות ומזמין אותו לבקר בבית חב"ד.

שפירא גם מספר כי עם חלק מהמטיילים הוא מתכנן להמשיך לשמור על קשר גם בארץ "לקחתי מיהודים מספרים, ובעזרת ה' אמשיך לשמור איתם על קשר".

בבית חב"ד יפגשו המטיילים את דרור שאול ??? שמנהל את המקום כבר ??? . דרור גם מעביר במקום קורסים שונים ביהדות, ממדיטציה דרך עשר הספירות ועד ל'הכנעה הבדלה המתקה' בשיטת הבעל שם טוב.

בנוסף, ישנם יהודים שמגיעם לבית חב"ד בשביל המסעדה הכשרהשפועלת במקום , בה ניתן למצא אפילו עוף בשחיטת הרב המקומי (דרור). או סתם 'להגיד שלום'

למה לא בישראל? במיוחד עם כל הטומאה שיש בהודו

"באמת מפריע לפגוש את טומאה הזאת. אבל כשאתה נמצא במהלך של הפצה 'כיוון דטריד למפלט לא בלע' וזה הכיוון 'דטריד למפלט' מאוד חזק פה, כל הזמן עוסקים בהפצת יהדות.

אבל שווה לבא עד לפה בשביל הפתיחות שמתגלה כאן. יצא לי לצאת 'למבצועים' גם בארץ אבל זה לא דומה. בארץ יש לכל אחד את המסגרת שלו, וגם אם אתה החלטת להיפתח היהודי שמולך עדיין נתון במסגרת שלו. הפתיחות של הודו מאפשרת לתקשר בצורה הרבה יותר נינוחה".

כדוגמא לפתיחות בהודו מספר שפירא שלומד ביישיבת עוד יוסף חי כי באחת השיחות אמר לו אחד היודים שהשם 'מצלצל לו מוכר מיצהר' התברר שאותו יהודי שוחח עם שפירא גם בארץ כשזה ניסה להסביר לו על היתקלות בין אנשי יצהר לכוחות הביטחון. "השיחה בהודו היתה המתקה לשיחה ביצהר", מספר שפירא.

שפירא מספר שבהודו אפילו שאנשים יודעים שמנסים אחרי הכל להכניס אותם למשהו חדש הנינוחות מגשרת על הפערים. "אמנם יש לאנשים קצת קושי לבא למקום שכל עניינו הוא להפיץ להם יהדות, הם מרגישים שזה קצת 'תוקף' אותם. אבל בשיחה עצמה זה לא נכנס, השיחה מאוד כיפית ופתוחה.

מה ה'מנוע' של השליחות? לא קשה להיות שם?

"קשה להיות פה, זו עבודה פנימית אינטנסיבית, יות קשה מללמוד בישיבה. אמנם המעשים מאוד חיצוניים, אבל מאוד מורגשת פה המלחמה הפנימית בין הקדושה לקליפה וזה מאוד קשה, מצד שני יש פה הרבה חיות.

שפירא מסביר שכשהוא רואה תוצאות מהפעילות זה נותן כח להמשיל הלאה. "אני מרגיש שהפעלות משפיעה על המטיילים. אמנם לאא בצורה החיצונית שאנשים נכנסים לבית חב"ד ויוצאים עם כובע וחליפה, אבל אני מרגיש שהיחס של האנשים לקדושה משתנה לטובה. זה שינוי מאוד פנימי, אבל הוא מורגש".

את הקרדיט על היציאה לשליחות נותן שפירא לשני יהודים, השליח - דרור שאול, ורבו -הרב יצחק גינזבורג. "מה שהניע אותי ליסוע זה דרור, הוא קרא לי ודחף אותי לנסיעה הזאת. הדיבור על לצאת לשליחות נמצא כל הזמן בשיח, גם כשיצאתי ל'מבצעים' בארץ זה היה גם קצת כהכנה לקראת השליחות בהודו, אבל ההמכה בפטיש היה דרור שקרא לי.

יש מטיילים שממשיכים לשמור על קשר עם הבית חב"ד. גם אני אאישית לקחתי מספרים מהרבה יהודים שעברו פה בע"ה כשאגיע לארץ אני אנסה ליצור איתם קשר מחדש כל אחד לפי עניינו

"הרב גינזבורג הוא זה שנתן את האישור לנסיעה. הוא חיזק אותי ליסוע ואמר שהודו זה מקום מצויין לקרב את ישראל לאביהם שבשמיים, ויש מה לעשות שם. גם עכשיו הוא כל הזמן מברך ומעודד, אני נמצא איתו בקשר של מכתבים במייל.

לסיכום אומר שפירא שקשה לספר על הודו. כל מה שקורה בבית חב"ד הוא מאוד פנימי, כשאתה נמצא שם אתה מאוד חי את ה'ביחד' זה מאוד מעניין אבל קשה לספר את זה למישהו שלא נמצא.