לפני שלושה ימים הלך לעולמו הרב יהודה קופרמן ז"ל מירושלים, והוא בן 86. הרב קופרמן שעלה לארץ מאירלנד, הוא מיסדה של 'המכללה ירושלים', בה למדו אלפי בנות במהלך השנים, בעיקר בתחום החינוך אך גם בתחומים נוספים. בנוסף קיימים במכללה גם מספר מסלולי לימוד לגברים.
הרב קופרמן נחשב לפורץ דרך, מאחר והמכללה שהקים הייתה הראשונה לשילוב לימודים אקדמאים עם לימודים תורניים. הוא גם היה מהראשונים שהנגישו לימוד תורה לנשים באופן מעמיק. בנוסף, אמנם לא רבים מודעים לכך, אבל בעבר הפעיל הרב מסלול דומה גם בארצות הברית, שבאותם ימים הייתה קצת חסרה ביהדות.
בשנת תשמ"ה, זכה הרב ב'פרס הרב קוק' לספרות תורנית על הוצאת הספר 'משך חכמה' עם מראי מקומות וביאור מקיף להנגשתו של הספר. בשנת תשס"ז קיבל הרב את אות 'יקיר ירושלים'. במהלך השנים כתב הרב מספר ספרים העוסקים בדרכו ללימוד פשטו של מקרא.
בשיחה עם הקול היהודימספרת הרבנית אסתר כי טוב, אחת מהתלמידות הראשונות במכללה, על תחילת דרכה של המכללה ועל דמותו המיוחדת של הרב קופרמן.
"אני באופן אישי זכיתי לעלות לארץ בזכות הרב קופרמן" מספרת הרבנית כי טוב. אישתו של הרב הייתה קרובת משפחה של מורה שלימדה את כי טוב הצעירה בשיקאגו לפני כחמישים שנה, זו האחרונה השיגה את אישור ההורים להגעתה של כי טוב ללימודים בארץ, נסיעה ללימודים שבסופו של דבר הפכה לעלייה של ממש.
"הכל היה מאוד קטן" מספרת הרבנית כי טוב על הלימודים במכללה, "הלימודים התקיימו בסלון של דירה קטנה בבית-וגן והמשרדים היו בחדרים, הכל היה משפחה אחת". לדבריה של הרבנית כי טוב, בתחילת הדרך גם לא היה כל כך מהיכן לשלם למורים ואלו לימדו בחינם.
לדבריה, באותם ימים לא היה מצוי כל כך לימוד תורה מעמיק לנשים, ובוודאי שלא בצורה פתוחה ולא מגזרית. הרב קופרמן החליט להביא למכללה רבנים מגוונים שונים, על מנת לאפשר לבנות לבחור את דרכן בעצמן.
| "היינו פשוט משפחה גדולה"
"הוא היה יהודי מאוד מיוחד שכולו לימוד תורה וגמילות חסדים" אומרת הרבנית כי טוב, "על גדלותו בתורה ועל היקף ההשפעה שלו אני לא מרגישה צורך לספר מאחר והדברים ידועים, אבל אני רוצה לציין שחוץ מהעומק שלו היה לו גם תכונות מעניינות נוספות. הרב, שהיה מוזקאלי מאוד, אהב ניגונים והוא גם הנחיל את אהבתו לבנות שלמדו אז במכללה. בנוסף, אולי לא רבים יודעים זאת, אבל הוא ניחן גם בחוש הומור מיוחד".
הרבנית כי טוב, שבעצמה התקרבה במהלך השנים לדרך החסידות, טוענת ש"אמנם הרב קופרמן לא כל כך נהג להשקיע בלימוד חסידות אבל לדעתי הוא הגיע מתוך עצמו לעיקריה של תורת החסידות. אני אומרת את זה בעקבות דברים ששמעתי ממנו עצמו על דרך ההסתכלות שלו על מפעל חייו".
במהלך השנים נהג הרב להיפגש מידי פעם עם התלמידות הראשונות, "זה היה טבעי, אפשר להגיד שהיינו סוג של משפחה", אומרת הרבנית כי טוב, ומספרת על משפט שפעם אמר להם, ולדעתה שופך אור חדש על דרכו של הרב קופרמן ועל הצלחתו הגדולה. "אני לא יודע איך זכיתי לכל זה, זה לא לפי כוחי ולא לפי היכולות שלי. היה פשוט צורך גדול בעם ישראל, למהפכה בתחום הזה של חינוך הבנות, ואני זכיתי לעמוד במקום הנכון ובזמןן הנכון".
"בשבילי זה העיקר. כל השבחים וההספדים שניתנו עליו הם טובים ונכונים. אבל אני מרגישה שמכח ההרגשה הזו הוא הגיע למה שהגיע, כי באמת הוא זכה להרים מפעל שהוא למעלה מכוחותיו של אדם יחיד".
לסיום, ביקשנו מהרבנית לתת לנו עוד כמה פרטים על אופיו של הרב, גם כאלו שאולי לא תפסו מקום בשאר השבחים והספדים שנאמרו. "אני יכולה לספר שבתקופה בה למדתי במכללה יצא לנו לראות שבנוסף ללימוד התורה, היה אצל הרב גם פן נוסף של גמילות חסדים והכנסת אורחים בצורה מיוחדת".
מורנו ורבנו זצ"ל. יהי זכרו ברוך 2 א' שבט תשע"ו 16:46 עצוב
צדיק אמיתי. ב"ה יתברך ויתעלה זכינו. אני תלמידת המכללה שנה ג' ורבנו כ"כ חסר. 1 א' שבט תשע"ו 16:46 כואב