"בתחילת השנה עיינתי בספר שקיבלתי ממשורר צעיר שלא הכרתי, אהרל'ה אדמנית שמו", מספר אהרן. "מצאתי בו שיר שנכתב בסגנון הזוהר הקדוש, מילים קסומות ששבו את לבי. השיר מדבר על געגוע ודמעה, דמעתו של האדם שהרגיש מרוחק מ"אורייתא" - רחוק מהאור בחייו. אך כל זה, כדי שישוב ואז תהיה קרבתו 'לעילא ולעילא'. ומה יעשה באותם זמנים הקשים? ממשיך השיר: יזכך נפשו בניגון, בסיפורים ובאנשים הנוגעים בכאבי לבו".
