כל לב יהודי, כל אחד מאתנו שאוהב את אלוקיו את תורתו את עמו ואת ארצו, מיצר וכואב את כניסתו לכלא של החייל המצטיין אלאור עזריה, שהורשע ע"י ערכאות של גויים (עיין שו"ע חו"מ סימן כ"ו) ב"עוון" הריגת מחבל ארור שבא לשחוט באכזריות וברוע את טובי חיילנו בעיר הקודש חברון בעיצומו של חג הפורים. מזעזע! אנחנו כואבים גם את כאבו האישי של אלאור החייל הגיבור, וגם את ההשפלה הלאומית של כבוד ישראל וחוקי תורתנו הקדושה, את התבוסתנות והחולשה שמשדרת המערכת לאויבינו הארורים, שלצערנו עולה לנו בשפך דם יהודי.
בכל מוצ"ש, אנחנו אומרים בנוסח ההבדלה: "המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים". עלינו לחזור, לשנן ולהפנים: חוקי תורתנו הם קודש. חוקות העכו"ם והמתדמים להם הם חול. חוקי תורתנו הקדושה הם אור. חוקות העכו"ם והמתדמים להם הם חושך. עם ישראל הוא עם שמביא אור לעולם. שמביא חיים. חוקי העכו"ם וערכאות שלהם ושל המתדמים להם ולתרבותם הזרה, לא יונקים ממקור החיים. הם מביאים חושך לעולם, לא מביאים חיים לעולם.
חשוב מאד ללמוד ולהוקיר את חוקי החיים של תורתנו הקדושה, כדי לא לקרוא לחושך אור ולא לרע טוב. כדי להבדיל בין קודש לחול, להבדיל בין ישראל לעמים. כדי לזכור שהתורה מדריכה אותנו לא רק באורח חיים הפרטי, אלא גם בהלכות ציבור. אנחנו מייחלים ליום בו נזכה לשלטון יהודי ששואב את ערכיו מבאר מים חיים של ערכי התורה ולא מבורות נשברים אשר לא יכילו המים.
התורה בחומש דברים (כ,א) מצווה אותנו :"כי תצא למלחמה על אויביך". ומלמדים חז"ל במדרש תנחומא: "מהו על אויביך? אמר הקב"ה: צאו עליהם כאויבים. כשם שאינם מרחמים עליכם, כך אתם לא תרחמו עליהם".
ועוד אמרו חז"ל: (ספרי, שופטים קצ"ב) "על אויבכם אתם יוצאים למלחמה ולא על אחיכם. לא יהודה על שמעון ולא שמעון על יהודה שאם תפלו בידם ירחמו עליכם.. על אויבכם אתם הולכים שאם תפלו בידם אינם מרחמים עליכם". לצערנו, תרבות זרה מטורפת לקחה בשבי חלקים מעם ישראל ובמקום לרחם על האוהב מרחמים על האויב. עם ישראל הוא עם בריא בנפשו, אוהב ומעריך את אלאור, ומייחל ליום בו ישיב ה' את שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה "אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה" במהרה בימינו אמן.
