בעוד ימים ספורים תסגרנה הרשימות לכנסת או אז יהיה מאוחר מכדי לשנות. אחד השחקנים המרכזיים בציונות הדתית הוא בצלאל סמוטריץ' שהתנהלותו במערכות הבחירות האחרונות גורמת גם לרבים מתומכיו לאי נוחות, אם לנקוט לשון המעטה.
בצדק חוזר וטוען סמוטריץ' כי התנהלות המפלגות המחנה הלאומי בכנסת במערכות הבחירות גרמה בעבר לנזקים לא מבוטלים עד כדי סיכון שלטון הימין. היות שכך, אומר סמוטריץ שלא יחזור על טעויות העבר אלא ינהל את המשא ומתן בשקט ורחוק מעין התקשורת , הכול כדי להגיש לבוחרים "חבילה" יפה שתשמח אותו, תעשה חשק להצביע ולתמוך ואולי אף תגרום להתעוררות וסחף בקרב המצביעים.
עד כאן בכול טוב.
אלא שקשה שלא להבחין, מבעד לשקט התעשייתי הזה, שאין ככל הנראה כוונה אמתית לייצר חיבור גורף ומלא שיכלול את כל המרכיבים כולם באופן שברירת המחדל לכל חובש כיפה ירא שמים שארץ ישראל עם ישראל ותורת ישראל יקרים ללבו תהיה להצביע עבור גוף מאוחד כזה.
הכול החל עם עזיבה מפתיעה של סמוטריץ' את שותפיו מהבית היהודי. כבר נכתב כאן בעבר הקרוב שלמרות הכחשות נמרצות של בצלאל, הסיבה לעזיבה (אולי לא הבלעדית) הייתה וויכוח על המיקומים ברשימה. בראיון לוחמני הניח סמוטריץ' לרגע בצד את האווירה הנקייה מהשמצות עליה הוא ממליץ לכולי עלמא עת כינה את מתן כהנא שקרן על שזה האחרון טען כי העזיבה הייתה על רקע הוויכוח הנ"ל.
דע עקא כי בלב רבים מקננת התחושה הלא נעימה כי מבין השניים, נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ' – דווקא נפתלי הוא ישר הדרך. לתחושה זו שותפים רבים מאד עמם אני משוחח. בנוסף, יש בציבוריות המגזרית המסתייגים מהבדלנות והאליטיזם אותם מקרין סמוטריץ' השם את הדגש על הגרעין הקשה של הציונות הדתית ונראה כמי שמתריס כלפי כולי עלמא – "כל האמת אצלנו"). בהקשר זה דווקא נפתלי בנט נראה כפונה אל כלל היהודים בארץ ישראל ולא דווקא אל הגרעין הקשיח של בוגרי ישיבות, אולפנות ובתי מדרש.
מכאן החלה התנהלות עצמאית בשטח תוך מיתוג האיחוד הלאומי/תקומה כ"ציונות הדתית". פעלול יפה יש לומר אם כי במידה שלא יצורפו כל רכיבי הציונות הדתית לישות פוליטית אחת, גם אם כבלוק טכני, כי אז יהא במיתוג החדש משום הטעייה רבתי.
ה"רומן" שאינו נגמר בין סמוטריץ' לבין עוצמה יהודית ממשיך כמו סדרה בהמשכים. אלא שלסאגה הזו עלול להיות מחיר אלקטורלי יקר. באם לא יהיה איחוד עם עוצמה (וכעת גם עם נועם) הרי שיכול מאד להיות שכל הספינה תיטרף בין הגלים ואיש מבין יושביה לא יגיע אל משכן הכנסת משם יוכל לפעול עבור עם ישראל.
הטראגי בכל הסיפור הוא שלבצלאל סמוטריץ' יש הרבה "מה למכור". רבים מאד בציבור הלאומי דתי חשים שהם מדברים מגרונו. בכמעט כל מה שעל סדר היום מביע סמוטריץ' ברהיטות ובצורה משכנעת עמדות איתן מזדהה חלק ניכר מהמגזר, כך בענייני ריבונות, כך בענייני התיישבות, כך בענייני משפחה וכך בשמירה על קדושת השבת, טוהר המחנה וייחוד צה"ל לייעודו. בצלאל אינו מתבייש להוקיע מכל וכול את הלהט"ב, להמטיר אש וגופרית על שמאל מטורלל וקיצוני שהתנתק ממורשתו, להוכיח קציני צבא ששכחו מה זה להיות לוחם על פי ערכי היהדות ועוד ועוד...
על המעמידים עצמם לבחירת הציבור לדעת – לא די בכישרון, שכל ויכולת ביצועית, לא די בערכים נעלים וכוונות להיטיב. שולחיכם מצפים לראות ואף דורשים להיווכח שהנכם אנשי אמת ובעלי מידות טובות, ענווה בראש. כאשר מתקיימים מאבקי כוח ואגו, גם אם המעטפת היא של חיוכים והבטחת אחווה ורעות – הציבור שחושיו עמו (למרות הקורונה) "מריח" את התבשיל ולא שש לטעום הימנו.
