התבוסה הישראלית בעזה, המקבלת ביטוי כואב ומוחשי בעסקה המחפירה העומדת לצאת לפועל, לא נולדה בחלל ריק. למעשה, כל מי שסבר, כי הסוף יהיה אחר, פשוט לא קרא את המציאות, ואולי לא רצה לקרוא את המציאות. ואני חייב להודות, היו רגעים, בהם גם אני רציתי להאמין שאיכשהו הכל יסתדר וה' יתן בלב השלטון דעת נכונה, לפחות לשעה קלה, אך התברר, כי בשורה התחתונה – ניתנה לאדם בחירה חופשית, וכאשר הוא אוטם את לבו ובוחר ברע – התוצאות הן בהתאם.
ההצלחות של חצי השנה האחרונה – הן בעזה והן בלבנון – יצרו בקרבנו אשליה, כאילו באמת הולכים לעבר 'נצחון מוחלט', כאילו באמת תהיה כאן הכרעה, אבל מי שהביט בעיניים ריאליות ידע, כי מה שהיה הוא שיהיה, ושנתניהו – אומן ה'שב ואל תעשה', ידאג גם עכשיו לשמר את המצב, משום שעמוק בלבו, גם הוא פוחד משינוי אמיתי. הוא מעדיף את הקיים והמוכר, הבנוי על עולם הערכים שהתרגל אליו, על-פני שינוי בסדר גודל היסטורי, אשר יחייב אותו להכיר בבעל הבירה, שבאמת מנווט את ההיסטוריה.
במשך שנה ורבע, ישראל מאפשרת העברת סיוע 'הומניטרי' למרצחים בסדר גודל שמבטיח את התבוסה הישראלית ואת המשך שלטון החמאס. ישראל נמנעת מפגיעה ב'חפים מפשע' ומאות חיילים נרצחו בדם קר בגלל הרשעות הזאת. ישראל מצהירה קבל עם ועולם, כי אין לה כוונה לכבוש את עזה, לגרש את תושביה וליישב אותה ביהודים. ישראל מכריזה מעל כל במה על 'חשיבות הברית האסטרטגית עם ארצות הברית', ברית שמנציחה את החולשה הישראלית ואת התעצמות האויב הערבי, וכמובן – בכל מקום טורחים לומר, כי אנחנו 'הצבא הכי מוסרי בעולם', קרי – צבא שרוצח את חייליו כדי להגן על אויביו.
מי שציפה ל'נצחון מוחלט' לנוכח כל זאת – שגה בחלומות שווא, וגם מי שכעת מנסה לגזור קופון אלקטורלי ולפרוש מהממשלה על רקע העסקה – יודע היטב, כי היה שותף מלא לכל מה שקרה, ובהזדמנות הראשונה גם יחזור לכסא המרופד סביב שולחן הממשלה מבלי שישתנה נתון אחד מכל מה שהוזכר.
'נצחון מוחלט' מושג אך ורק על-ידי שידוד מערכות יסודי, הכרוך בשינוי מוחלט של סולם הערכים. וככל שהציבור הזדעזע ממה שקרה בשמיני עצרת לפני שנה – המערכות הקיימות עמדו על רגליהן האחוריות כדי לדאוג, ששינוי זה לא יתרחש, שנמשיך להיות עם נבל ולא חכם עם קוד אתי התאבדותי של השמאלן אסא כשר ועם מטכ"ל תבוסתן, המורכב מאלופים בוגרי קורסים של שונאי ישראל מקרן וקסנר ומטורללי הפרוגרס, שראו בצה"ל קרקע נוחה למסמוס תודעת הנצחון ולהטמעת ערכי סדום בקרב הציבור.
עסקת הכניעה אינה אלא תוצאה הכרחית של כל המהלך, ומי שרוצה שינוי אמיתי חייב להבין, כי השינוי לא יבוא מתוך המערכות הרקובות, אלא אך ורק בסילוקן והחלפתן במערכות בריאות של יהודים גאים בעמם ובמורשתם, המעוניינים באמת בנצחון מוחלט – נצחון הטוב על הרע, נצחון האמת על השקר, נצחון דבר ה' על שקר החילוניות והנסיון להפוך אותנו לעם ככל העמים, טמא ככל הטמאים.
גם ברפורמה המשפטית, גם בתבוסה בלבנון וגם כעת בתבוסה בעזה – הוכח, כי בלא חזון אמיתי – אין כל סיכוי לנצחון ולמהפכה ערכית, שהעם הזה כה זקוק לה. הציבור האמוני חייב להבין, כי תם העידן בו ישלה את עצמו, כי הימין הקלסי יעשה עבורו את העבודה. חייבים להעמיד אנשי חזון אמיתי בראש המערכת, חייבים לקחת אחריות על גורלנו. מי חכם ויבן אלה...
