י"ט כסלו באבו כביר

לפני 27 שנים בעיצומם של הסכמי אוסלו הארורים, הוחלט על ידי ממשלת הריפיון דאז, על הפקרת העיר שכם לידי הגרועים שבאוייבנו. 

במסגרת 'מטה שכם', ניסינו בכל הדרכים למנוע את הגזירה, עשינו שתדלנות גדולה מול מקבלי ההחלטות דאז, בצבא ובממשלה, קיימנו אירועי תמיכה המוניים למען שכם וקבר יוסף הצדיק, יזמנו פעולות מחאה מגוונות שעוררו דעת קהל, אך לצערינו לא הצלחנו להפר את המזימה, ויום ח"י בכסלו התשנ"ו נקבע כיום פינוי כוחות צה''ל ומסירת השלטון לידי המחבלים במדים ימ"ש. 

ביום הזה כוחות הביטחון נערכו במחסומים סביב העיר, למנוע הפרעה של 'החגיגה'. למרות המחסומים הצלחנו להכנס לעיר שכם, קבוצה גדולה של תלמידי ישיבת 'עוד יוסף חי' ונאמני עיר הברית שכם.

מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי>>

ניסינו להגיע לקבר יוסף הצדיק ולהתבצר שם, אך לא הצלחנו להגיע לקבר יוסף, ובמקום זאת התפזרנו בתל שכם העתיקה ובמרחב סביב קבר יוסף, בכדי להאחז בעיר, ולמנוע את מכירת יוסף הצדיק בידי אחיו המתנכרים אליו. 

כוחות הביטחון ריכזו מאמצים גדולים ללכוד אותנו ולעצור אותנו, וכל החבורה הקדושה שמנתה כמה עשרות רבות, נעצרה והובלה בחרפה גדולה, לבית המעצר 'אבו כביר' ביפו. 

ברגשות מעורבים חגגנו את ליל י"ט כסלו בתא המעצר, בהזדהות גמורה עם 'בעל התניא' ועם יוסף הצדיק, שהושלכו לבור ולמאסר על ידי אחיהם. 

עקב גודל הקבוצה השאירו אותנו בחדרים גדולים, ובשתי חבורות יחדיו, זכינו להתוועדות מיוחדת בין כותלי המעצר עם הרבנים: הרב ישראל אריאל - ליבוביץ' שיח' מיצהר ור' הלל ליברמן הי"ד ואחרים. התוועדנו ורקדנו כמעט כל הלילה, בתפילה ובציפיה לגאולה שלמה. 

כל ניסיונות הסוהרים להשתיקנו, או למעט את השמחה לא צלחו, והשמחה פרצה את גבולות התא, והשפיעה על עצורי אבו כביר באותו הלילה ...

קציני המשטרה הבטיחו לנו מעצר ממושך, על עצם הפרת צווי התיחום סביב שכם, והחריגה מכללי בית המעצר...

למחרת י"ט כסלו, הביאונו בפני שופט לקראת הצהרים, ולאחר דיונים ארוכים החליט השופט במפתיע, לשחרר את כל חבורת נאמני יוסף ללא תנאים מיוחדים, ויצאנו לחופשי בי"ט כסלו בשירה גדולה, בבחינת 'פדה בשלום נפשי'.

באולם בית המשפט קיבלנו את הבשורה המרה, על הסתלקותו באותו היום, של הצדיק הרב משה צבי נריה זצ"ל, וחלק ארי מהחבורה נסע היישר מאולם המשפט לכפר הרא"ה, ללוות למנוחת עולמים את אותו צדיק מופלא, מנאמני רוחו ודרכו של מרן הראי"ה קוק זי"ע, מקים עולה של תורה ועבודה, לנערי ונערות ישראל במסגרות חינוך ותנועת נוער, צדיק שכל כולו היה קדושת עם ישראל, וארץ ישראל.

השעות הללו בהן עברנו את החוויות המטלטלות הללו של, מכירת יוסף הצדיק, מאסר והתוועדות י"ט כסלו לילית מיוחדת ונדירה בתא המעצר, שיחרור מפתיע, והלוויית המונים בכפר הרא"ה, לא ישכחו מאיתנו לעולם, ונצרבו בנו לכל חיינו.

בתפילה שמילותיו האחרונות של הרב נריה זצ"ל יתקיימו בנו ובכל ישראל:

'קדושה אני מבקש, קודש הקדשים אני מבקש.

תנו לי קדושת ארץ ישראל, תנו לי קדושת אהבת ישראל.

תנו לי אהבת ארץ ישראל, אהבת ישראל.

קדושה אני מבקש.

שנזכה...

יהודה ליבמן. ישיבת 'פרי הארץ' ת"ו.