לא לבלוע את הפיתיון

בסוף השבוע האחרון יצאתי באופן בהול לוושינגטון לקראת פרסום תוכנית המאה, והנוכחות שלנו שם התבררה כקריטית כדי לבלום דברים מסוימים בתוכנית. מצד אחד כולנו מצפים בחרדת קודש להחלת הריבונות ביישובים ובמרחבי יהודה, שומרון והבקעה, ומצד שני התוכנית כוללת כמה סכנות חמורות שאי אפשר להתעלם מהן.

בפעם הראשונה מכיר ממשל אמריקני בריבונות ישראלית ביו"ש ובחוקיות ההתיישבות היהודית שם, בניגוד למדיניות מאז שחרור השטח בששת הימים. סיפוח רמת הגולן וירושלים המשוחררת התבצע על ידי מנחם בגין ולוי אשכול ז"ל, למורת רוחם של האמריקנים, וכאן לראשונה נרשמת תפנית חדה לטובת ישראל, כשפרט לרוח גבית הממשל לוחץ ודוחק בממשלת ישראל להחיל ריבונות על כל היישובים. לכן אנחנו מצפים מהממשלה להתכנס ולהחליט על החלת החוק במקומות הללו מיידית, כבר ביום ראשון. לקבוע עובדה, עוד לפני קבלת תוכנית טראמפ.

הכרזת הריבונות היא היסטורית וחשובה הן ברמה הערכית והמוסרית, הן ברמה התודעתית והן ברמת איכות החיים של התושבים. היא גם תוביל להחלת חוק משאל עם של יריב לוין על יו"ש, חוק שמשמעותו הפיכה של נסיגה או עקירת יישובים לכמעט בלתי אפשרית.

גם לאחר החלת החוק - החלק החשוב והטוב שבתוכנית - לא נרפה ממאבק נחוש על מנת לבלום את הדברים השליליים שבה. אסור להתפתות לחשוב שסיפוח מונע ויתור עתידי. הגולן סופח ב-1981 ולמרות זאת ממשלות רבין, נתניהו וברק ניהלו לגביו שיחות, שכמה פעמים כמעט הבשילו לנסיגה. משרד האוצר בזמנו אפילו החל בתחשיבי פיצויים למגורשים. גם באשר לירושלים, בכל התוכניות של השמאל וגם בתוכנית טראמפ מדובר בוויתור על חלקים ריבוניים מירושלים, למרות שסופחה. "חילופי שטחים", כלומר מסירת שטחים מתוך הקו הירוק למדינה פלשתינית, היא אופציה שנמצאת גם היא בתוכנית טראמפ. העובדה שמדובר בשטחים ריבוניים שסופחו לישראל, כולל בתוך הקו הירוק הקדוש, אינה מספקת שום ערובה לכך שממשלה לא תכנס את הכנסת ותעביר בשלוש קריאות שינויים במפה.

אסור לקבל מצב שבו החלת הריבונות תשמש כפיתיון שיביא להכרה במדינת טרור ביהודה ושומרון, הגבלות על הבנייה או הפקרת יישובים מבודדים. כל סיפוח חלקי צריך להיות צעד ראשון לסיפוח כולל. הסכמה למדינה פלשתינית הופכת את הסיפוח החלקי לסופי, ולחיסול שאיפתנו הלאומית.

בניגוד לסיפוח שיכול להיות מבוטל בן יום, כי הוא עניין פנים-ישראלי, כך מדינה היא ישות בלתי הפיכה לדורות, ובמקרה של מדינה פלשתינית - בכייה לדורות. הקמת מדינה מוציאה את השליטה על גורלה מידינו והופכת אותה לסוגיה בינלאומית, שאי אפשר שוב לבטלה. הקמת מדינה פלשתינית משמעותה סופה של טענה ישראלית על לב ארץ ישראל, והעולם לעולם לא ישמיט מידו את ההישג הדרמטי הזה ולא ייתן לבטל את המדינה הזאת בשום אופן. למרות התנאים הדרקוניים להקמת מדינה פלשתינית אסור לבנות רק על סירוב ערבי.

בסופו של דבר האחריות היא על ראש הממשלה. הוא צריך להחיל את הריבונות כבר בשבוע הקרוב, ולעמוד בתוקף ולמנוע את שלושת הקווים האדומים שהזכרתי קודם. הוא יכול להשתמש בסרבנות של המחבל אבו מאזן או למצוא סיבות אחרות, אבל תפקידנו לומר שלא נקבל כל אפשרות אחרת.

ומעל הכול צריך לדעת שהמפתח המרכזי להישארותנו ביו"ש לתמיד הוא הגעה למיליון יהודים. המסות הן שקובעות, ולכן המאמץ המרכזי של ההתיישבות צריך להיות בהגדלת ההתיישבות, בקידום תוכניות מתאר לקרקעות (מאחזים) וכבישים חדשים, ומעל הכול ברוח הציונית הערכית של תנועת גוש אמונים כדי להביא את המסות ביתר שאת ובעוז.