הימים מתארכים, ונכון לזמן כתיבת שורות אלו עוד לא נכנסו לרפיח. נכון לזמן זה יש גם משאיות סיוע "הומניטרי", וגם יש אינתיפאדה ביו"ש, וגם אנחנו ממשיכים לספוג את ההפגזות של חיזבאללה, בלי תגובה אמיתית מצידנו. גם ישנם את המגעים ל"עסקה" עם הרוצחים, וגם התגובה באיראן – "דרדלה". תוסיפו לזה גם את המעצרים המנהליים ואת שאר ההתנכלויות למתיישבים וגם את תושבי הצפון והדרום המפונים מבתיהם כבר למעלה מחצי שנה, בלי פתרון אמיתי.
"אנחנו לא נכניס דלק לחמאס", ובפועל נכנס דלק. "לא יהיה סיוע הומניטרי", ובפועל יש. "ניכנס לרפיח", ובפועל עוד לא נכנסו. "נגיב בעוצמה", ובפועל - "דרדלה". "המלחמה לא תיפסק" – ובפועל הכוחות יצאו. "לא תהיה עסקה מופקרת" – וכבר הייתה אחת כזו.
אלו תוצאות של ממשל לא יציב, של הנהגה רופסת. פעם לוחצים עליה מכאן – אז הם אומרים: "לא יהיה כך וכך". ופעם לוחצים עליה מצד שני – ובסוף בפועל קורה הפוך ממה שהם דיברו. זו התוצאה של אנשים חסרי עמוד שדרה, וחסרי מערכת ערכים מוחלטת ואמיתית. אנשים שנכנעים ללחץ מכל הצדדים, תלוי רק מי ילחץ יותר ואיפה הוא יחזיק.
הגיע הזמן להחליף את ההנהגה. אי אפשר שמי שהצביע בעד ההתנתקות, ואומר "אבל התנגדתי להתנתקות", מי שאמר ש"לא יכנס דלק לרצועה", ובפועל הכניס. מי שאומר "לא תהיה מדינה פלשתינית", ובפועל לא עושה כמעט דבר נגד הרשות הפלשתינית והמדינה שהיא בונה בשטח דה פקטו, מי שאומר ש"נגיב בעוצמה", ובפועל דרדלה, מי שלא מעז להתקיף את הכור הגרעיני של הגרועים שבאויבינו, מי שמכניס סיוע "הומניטרי", מי שמסכן חיילים, מי שנלחם כביכול בקמפיין "אלימות המתנחלים", אבל לא עושה דבר כששר הביטחון שלו מכניס עשרות מהם לכלא, ועוד ועוד – הגיע זמנו לעבור מהכיסא. הגיע הזמן לתת את ההנהגה לאנשי אמונה, עם חוט שדרה יציב, עם מערכת ערכים מוחלטת ועם כיוון ברור, כך שאין מקום ללחצים מכאן או מכאן והגיע זמנם של אנשי האמונה להתאזר בעוז, ולומר בפה ברור – פנינו להנהגה, פנינו לראשות הממשלה. הגיע הזמן שיתאחדו כל המפלגות הדתיות והחרדיות, להוציא מקרבם ראש ממשלה, ולא ממפלגת הליכוד הרופסת. אמנם לא רק להגיד מי לא – ולפני שמפטרים מישהו נוכחי יש לדאוג למחליף הגון – צריך להגיד מי כן. זה ההבדל אם משתפים פעולה עם קמפיין השמאל – "אתה הראש אתה אשם", שנועד להביא מישהו משלהם, או שמא אנחנו פותחים קמפיין משלנו – בשביל לשים מישהו משלנו, שיהיה ברור לכולם מי זה, ואז אפשר יהיה להתחיל בהליכים להדחת ראש הממשלה המכהן. זה ההבדל אם אנחנו משתפים פעולה עם קמפיין השמאל או לא: הם אומרים מי לא, אנחנו נגיד מי כן, מי בוודאי כן, מתוך כך מובן גם מי לא.
עלינו להתעקש על מי מתמנה לכל תפקיד בעל השפעה, שיהיה זה האדם המתאים. לא התעקשנו מספיק כדי לקבל את תיק שר הביטחון, ותראו מי לקח אותו. לא התעקשנו מספיק על מי יהיה אלוף פיקוד מרכז, ותראו מה קיבלנו. עכשיו, כשיש חלון הזדמנויות לזה, חובה לעצור את סבב המינויים של הרמטכ"ל ושר הביטחון הכושלים, וכן להתעקש עד חורמה על מי יהיה אלוף פיקוד מרכז הבא, אסור שזה יחמוק מידינו התפקידים האלו, ואסור שמינויים יעברו בשקט מתחת לאפינו – זה הלקח ממינוי שר הביטחון הנוכחי, ומתקופת כהונתו הנוראה של אלוף פיקוד מרכז שנכשל.
הלחץ מאומות העולם
אנו רואים שכעת קשה ביותר ל"מנהיגים" לסרב לדרישות ארצות הברית, וכל שכן לסרב בתוקף. נדמה לנו שהבעיה מתחילה בימים אלו של המלחמה, כאילו בעיה שצצה כעת. אבל יש לדעת – הבעיה התחילה שנים אחורה. עצם זה ש"כרתנו ברית" איתם – זה תחילת החטא – ישנו איסור לכרות ברית עם עמים אחרים - גויים. חוסר ביטחון בקב"ה, שמביא אותנו להסתמך על האומות, שאם לא כן – "מה יהיה", "אוי ואבוי!", שכחנו שקיומנו אינו תלוי בגורם זה או אחר, או בכמות הנשק, אלא אך ורק ברצון ה', שהוא זה שהחזיק אותנו תמיד פה בניגוד לכל תחזיות המומחים (ראה בהקמת המדינה), ואנחנו שכחנו שאנחנו צריכים להישען אך ורק עליו, ולא על עמים אחרים. יתרה מזאת, ההסכמה לקבל מהם ורק מהם את הנשק, גם היא אם כל חטאת. ידוע ש"בעל המאה הוא בעל הדעה", והאשמים הם גם אלו שהסכימו לזה אז. היה קל לנו מדי להימשך אחרי משלוחי הנשק הנוצצים, תוך התעלמות מכוונת או טיפשות גמורה מכך שזה יגרום שהם יכתיבו לנו מה לעשות. אכן עלינו לייצר כמה שיותר נשק בעצמנו, ולא להסתמך על "משענת קנה רצוץ" האמריקאית (גם לא על שלנו, רק עלינו לעשות השתדלות).
אך אל ייאוש! תמיד אפשר לתקן את המצב, ולומר לאמריקאים: dont. יהיה לחץ, יהיה ביקורת, יהיה רעש – ואחר הרעש – "קול דממה דקה", לא יקרה כלום, בדיוק כמו שלא קרה כלום כשסיפחנו את רמת הגולן, ובעוד עשרות מקרים דומים. קצת אומץ לעמוד מול האומות, לעמוד ברעש הראשון, ואחר כך יהיה בסדר. ודו"ק שכך זה גם בעבודת ה' הפרטית. וללמוד לקח לפעם הבאה: לא להסכים להסתמך על משענות קנה רצוץ למיניהן, יבטיחו מה שיבטיחו.
בהצלחה 1 ד' אייר תשפ"ד 12:56 הסופר