כולם עסוקים השבוע בבחירות הממשמשות ובאות ביום שלישי הקרוב.
מדברים על שינויים במערכת המשפט, על אכיפת חוק וסדר בנגב ובגליל, על הסדרת ההתיישבות הצעירה, על מניעת השתלטות לא חוקית בשטחי C (כאילו שבשטחי A ו-B זה בסדר...), ועוד כהנה וכהנה - דברים אמיתיים וחשובים.
אולם דבר אחד לטעמי לא מדובר כלל ועיקר - מי מבין כל המתמודדים מתחייב לאפשר לנו לחגוג את חג הפסח כהלכתו?
רצה הגורל, ויום הבחירות נקבע לי' בניסן, היום שבו על-פי הציווי נדרשו היהודים למשוך שה לבית אבות, לצורך הקרבתו בי"ד בניסן. העובר על מצוות עשה זו, שנקבע לדורות, מתחייב בכרת, בדומה למי שנמנע מביצוע ברית מילה.
קטונתי מלהביא דברי הלכה, אך מקובל וידוע שכמה מגדולי ישראל דנו בדבר (ביניהם ר' אשתורי הפרחי, החת"ם סופר והרב קאלישר - מבשר ה"ציונות הדתית") וחלקם קבעו שאם השלטונות יאפשרו, אין מניעה הלכתית להקריב את קרבן פסח בימינו מכיוון ש"טומאה הותרה בציבור" (לא הקרבה לכתחילה, אך אפשרית בדיעבד).
אמנם שנים מאיימים עלינו כי שלטון שיאפשר דבר כזה בהר הבית "יבעיר את המזרח התיכון", אך לאחרונה נוכחנו לדעת כי תפילות יהודים מתאפשרות בהר הבית, ואף אפשר למנוע מנציגי השלטון הירדני לבקר בהר - ושום מזרח תיכון לא בוער. כל המתמודדים המדברים על משילות ועל זהות יהודית - מה יותר משילות וזהות יהודית מאשר לאפשר ליהודים לחגוג את הפסח כהלכתו עם קרבן, ולא להסתפק ב"צפצוף הזרזיר" הקבוע של "השתא הכא לשנה הבאה בירושלים". למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו?
נותרו רק עוד ימים ספורים. אני קורא לכל המבקשים שנבחר בהם על מנת לייצג אותנו בכנסת - העלו את הנושא דווקא עכשיו, והתחייבו ל"שלטון יהודי על מלא" שיאפשר לנו לחגוג את הפסח השנה כהלכתו.
ד"ר אהרן טבגר, תושב זית רענן ומרצה לארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל, לשעבר מנהל מדרשת הרי גופנא
