שירת הים: אויבי ישראל הם אוייבי ה'

שבת בשלח נקראת גם שבת שירה על שם השירה הגדולה שאמרו עם ישראל כשראו את הניסים הגדולים שה' עשה איתם והטביע את האויב המצרי בים. חכמינו קבעו לנו לומר אותה כל יום. כך כתב גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבן איש חי בספרו הקדוש: "שירת הים יאמר בשמחה ובנעימה, כאילו עומד בתוך הים בשעת הנס, ובזה תהיה מסוגלת לכפרת עוונותיו". (פרשת ויגש ש"ר סעיף י"ד)

אחד היסודות החשובים שעולה משירת הים אותו עלינו להבין ולהפנים הוא שאויבי עם ישראל הם אויביו של הקב"ה. על הפסוק "וברוב גאונך תהרוס קמיך", דורשים חז"ל במדרש (מכילתא בשלח מסכתא דשירה ו) "הרבית להתגאות נגד מי שקם נגדך. ומי הם שקמו נגדך? הם שקמו נגד בניך... שכל מי שקם כנד ישראל כאילו קם כנגד הקב"ה"

כשחז"ל קבעו לנו לומר בכל יום שירת הים, כנראה רצו שנפנים היטב גם את היסוד החשוב הזה שאויבי ישראל הם אויבי ה', ואם נדע את זה טוב אז נבין שאסור לנו להתייחס באהבה ובסלחנות למי שקם נגד הקב"ה.

יסוד זה חוזר על עצמו לאורך התנ"ך כמה וכמה פעמים:

בחומש במדבר, בפרשת בהעלותך מובא: "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך". ודרשו חז"ל: וכי יש שונאים לפני מי שאמר והיה העולם? אלא מגיד הכתוב שכל מי ששונא את ישראל כמי ששונא את המקום" (ספרי, בהעלותך פ"ד). גם על הפסוקים האלה אנו חוזרים בפתיחת ההיכל בשבת, כנראה כדי לחנך את עצמנו להבנה שיסוד זה הוא חשוב מאד.

וכך גם בתהלים פרק ב': "למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו" ונשאלת השאלה - איך יכולים מלכי ארץ עם כל הכלים שברשותם להתייצב על ה'? והרי הם בשר ודם? אלא ממשיך הפסוק ללמדנו: שבזה ש"אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד", הם מתייצבים נגד ה'!

כך גם בתהלים פ"ג: "אלקים, אל דמי לך , אל תחרש ואל תשקוט אל. כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש, על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך. אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד. כי נועצו לב יחדיו, עליך ברית יכרותו". המזמור פותח שהגוים אמרו על עם ישראל "לכו ונכחידם", וסיים על הקב"ה: "עליך ברית יכרותו", ללמדנו לדורות שמי שקם נגד עם ישראל למעשה קם נגד אלוקי ישראל, ואין לך חילול ה' גדול מזה.

הלוואי ונזכה מתוך הבנת היסוד החשוב הזה להנהגה עם עמידה איתנה מול האויב, בלי התרפסות ובלי חנופה, לקדש שם שמיים.