הקריסה תביא את הציבור לחיים על פי תורה

אל מול גלי השנאה והניכור של המערכת והעומדים בראשה, ניתן לראות בימים האחרונים את גל העממיות ואהבת ישראל ששוטף אותנו. המון יהודים שביום יום אין להם שיג ושיח עם אותם נערים, לא יכולים לשתוק נוכח העוולה והאיוולת שברדיפה השלטונית שהעינויים הם רק הקצה האחרון שלה.

בימים ההם בזמן הזה מעטים מול רבים, חלשים מול גיבורים, עוסקי תורתך כנגד הזדים הרוצים לבולעה, עומדים עמך ישראל ודורשים אכפתיות, דורשים לב ישראל חי, דורשים ערבות הדדית, כולם נקראים כאחד בדאגה לאחיהם המעונים ולמטרה אותה הם רוצים לקדם – מלכות ישראל על פי תורה בארצנו הקדושה.

"יהודי לא מענה יהודי", זו סיסמה של מאבק שעוד ירשם בספרי ההסטוריה היהודית, מאבק שנצחונו טרם התברר אך דווקא זו היחודיות של תוקף והאמונה בצדקת הדרך.

גלות ישראל ביד ישראל היא הקשה מכולן. אל מול יהודים טועים צריכים אנו הרבה תוקף ועוז, תוקף של אמונה ועוז של תורה מתוך הרבה אהבת ישראל. לא ברובים ובמקלות ישבר ליבם (ולא בזה תפארתנו) "כי אם ברוחי אמר ה' צבאות", הרוח של אותם נערים גיבורים שמלמדים אותנו גבורה אמיתית מהי, כיצד הם מוסרים את נפשם על המטרה החשובה – מלכות ישראל, וכיצד ברמה האישית עושים כל אשר לאל ידם מעל גדר אנושי ממש כדי לא לפגוע בחבריהם (כפי שמתפרסם בשעות האחרונות).

החסידות מלמדת אותנו שגלות זו היא האחרונה. הקריסה הקיימת בכל הרבדים (החל מפטירת צדיקים שלצילם פחד השלטון לנהוג כפי שנוהג היום וכלה בשיגעון המערכת העכשווי) תביא בע"ה למציאות חדשה, מציאות מתוקנת בה העם רוצה את התורה כמנהיגה את חיי עם ישראל בארצו, חיים ציבוריים רק על פי תורה.

היעוד הסופי אינו רק ישיבת עם ישראל בארצו, כי אם גם סמל ומופת לגויי הארץ. יהדות אמיתית ללא פשרות וללא השתווינות היא זו שמביאה את אור ה' אל הרחוקים ביותר. ויהי רצון שיתקיים מהרה "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעובדו שכם אחד".