הניכור והזרות מלמדים על חידוש מרענן

ההתנכלות הממסדית לעצורי דומא שמשווה את אחינו היקרים לגרועים שבאויבנו קשה ומקוממת. קשה עוד יותר ההתנכרות הגובלת בבגידה של חלק מראשי הציונות הדתית, המפקירה את בניה ונותנת אמון מוחלט במערכת המתנכרת להם בכוונת זדון. נראה כי לפנינו מהלך מכוון ומתואם, העושה שימוש באירועים אלו כדי לשבור ולהכניע את נערי הגבעות על ידי שלילת מעט הלגיטימציה והזכויות הבסיסיות שעוד נותרו להם.

אכן, הבידוד, הענישה החריפה והצגת אחינו כבוגדים החותרים כנגד קיומו המדיני של עם ישראל, הם מכה קשה, אך פעולות אלו לא יפסיקו את התופעה הטבעית של נערי הגבעות שלא צמחה לחינם ולא תעלם בין רגע. אם יש לצפות לשינוי, הוא לכך שפרשה זו תהיה אירוע מכונן שיוביל את תופעת "נערי הגבעות" משם כולל לנערים טובים בעלי רצון לקדושה וגאולה, לתנועה בוגרת עצמאית ומקורית.

נערי הגבעות נולדו כדור שני ושלישי להתיישבות ביש"ע, כמו במקרים רבים, הדור השני הפנים טוב יותר מהוריו את שהם עצמם חינכוהו. לילדים שגדלו בישובים, בעלותנו החוקית על הארץ והיותנו בעלי הארץ האמתיים, היו עובדה ברורה ומוחלטת, ומשום כך קם דור הבנים להמשיך ולהגשים את חזון ההורים על ידי ישוב וכיבוש הארץ בכל גבעה וואדי.

בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב, גם את חוסר הכפיפות לחוקי המדינה למד הנוער מהוריו. אמנם תנועת גוש אמונים היתה מחויבת בהחלט למדינת ישראל, אך בראותה את עצמה כחלוץ לפני המחנה לא הרגישה מחויבת לכל חוק וממשלה – ישובים קמו ללא אישור הממשלה והחוק, בהנחה שהחוק עוד יכיר בהם, ונעשו פעולות תגובה פרטיות של מתיישבים כנגד ערבים בהנחה שכוחות הביטחון עוד ישמחו בהן. נכון שהדור הצעיר הרשה לעצמו לעבור על החוק יותר מהוריו אך אין לשכוח כי גם הערבים הרשו לעצמם יותר, על כן אין לראות בכך חריגה גדולה או חידוש על גבי הדור הקודם.

ניתן היה לצפות מראשי ההתיישבות לקחת אחריות על בניהם ונכדיהם ולעמוד ולומר בקול ברור שאף אם אינם מסכימים עם כל מה שעושים בניהם, הם מכירים במעלתם ולא מוכנים להפקירם ביד מערכת הרואה בהם אויב. ניתן היה לצפות מראשי הציונות הדתית היודעים להתריע על חוסר הביטחון במדינה, לטעון טענה ברורה כנגד ראשי המדינה לדורותיהם שהתנכרו לעמם ולארצם והפקירום בידי איבנו, ובכך השאירו חלל לנוער יקר המתוסכל וכואב את כאב עמנו, ומטבעו הצעיר לא תמיד מצליח להתאפק כמו המבוגר המאופק, שפעמים הוא פשוט אדיש.

אבל לצערנו, כל מי שעוקב אחרי ראשי ההתיישבות לא מופתע מחוסר לקיחת האחריות. ראשי ההתיישבות סמוכים בתודעתם על ראשי המדינה ועל כן אין לצפות מהם לכל אמירה מקורית, ולו הצודקת ביותר, בסוגיה שעלולה להיתפס כקריאת תיגר על המערכת.

אם נערי הגבעות הם אכן דור שני שהלך עם רעיונות הוריו צעד קדימה שהופקר והוצא מחוץ למחנה, לאחר שהאמין יותר מדי באידאולוגיה של הוריו, אז אין כאן אלא טרגדיה, ואכן מסתבר שככל שתגבר ההתנכרות, תופעת נערי הגבעות תלך ותעלם.

אך אין זה כך, כמו בסיפור המפורסם על הברווזון המכוער, אם דור ההורים אינו מכיר בבניו שגדלו מתוכו, כנראה שיש בו משהו שאינו שייך להם, משהו שיכול לעלות עליהם בהרבה. נוער הגבעות גדל וצמח מתוך ההתיישבות, אך יש בו חידוש מקורי שיכול להיות משמעותי הרבה יותר ממה שלמד מהוריו.

בשונה מדור ההורים, שגדל על רעיון ההתיישבות של תנועת הציונות של מפא"י, הדור השני ינק את רעיון ההתיישבות וירושת הארץ ישירות מתורתנו הקדושה, ומסמכותה הבלעדית קם להחיל את ריבונותנו על ארצנו. לכן דווקא בגבעות, יכלה להתפתח תרבות יהודית עצמאית ומקורית, והחלה לקום מעפר דמותו החדשה-ישנה של היהודי המשיחי המקדש שם שמים בכל אורחות חייו וממליכו עליו בפה מלא.

משום כך, בשונה מהוריו, לא ראה את עצמו בהכרח כיורש וממשיך הציונות והרשה לעצמו לפתח תרבות עצמאית חדשה שאיננה מחויבת למערכת הקיימת ומרשה לעצמה לייחל ישירות למלכות ה' – מלכות בית דוד. גם בצורת ההתיישבות אפשר לחוש בהבדל זה בין הדור הראשון של התיישבות לדור השני שניתן בו דגש על תחושה והכרה טבעית כי אנו בני בית בארצנו ועל עמידה זקופה אל מול האויב הערבי.

כתוצאה טבעית מהיניקה המקורית של רעיונות הגאולה מתורתנו ויהדותנו, התערערה המחויבות למערכת. מי שמחובר ומחויב לרעיון הגאולה ומלכות ישראל בעצמו, איננו צריך ואף איננו רוצה, לכבול את עצמו למערכת ספציפית רק משום שהיא מה שיש, חשובה לו יותר העצמאות והחידוש הפותחים אותו לחשיבה על שינוי והתקדמות.

התנכרות מנהיגי ההתיישבות צריכה להוליד את ההכרה אצל נערי הגבעות כי הגיע הזמן שלהם לקחת את עצמם ברצינות ולתת דגש על החידוש המיוחד להם, שכאמור הוא איננו ישוב הגבעות ופועלות תגובה יזומות, אלא גאולת ישראל מתוך עצמאות מקורית שאיננה תלויה במערכת הקיימת ופתוחה לחשוב בכיוונים חדשים ויהודיים יותר.

הייחודיות של נערי הגבעות, האמונה שהתורה והיהדות הם הכוח שראוי לו להוביל את המציאות, יוליכו אותנו עד הגאולה השלמה. ובניגוד למפעל ההתיישבות שבמידה רבה הוא עדין תלוי ועומד ואין ידוע מה יעלה בגורלו, החיפוש והבקשה שהחלה בגבעות להקמת מלכות ישראל השלמה, אין לה הפסק בהיותה יהודית מקורית ואמתית.

ככל שנערי הגבעות יעדיפו את הדגשת החידוש האמיתי שלהם לעומת המשך דרך הוריהם כך לא יצטרכו לפעול בניגוד לחוק ובאופן מחתרתי, תנועת ההתיישבות היתה ועדין צריכה לעבור על החוק ולפעול באופן נסתר כדי לקחת קדימה את המדינה שעדין לא מוכנה לומר בפה מלא כי היא מסכימה עם דרכם.

דווקא משום כך תנועת הגאולה שתצמח מהגבעות, איננה צריכה לעבור על החוק. אנשי ההתיישבות שנסמכו על מדינת ישראל היו מוכרחים לעבור על החוק כדי למשוך את מדינת ישראל אל תוך יש"ע. אך תנועת הגאולה היונקת ישירות מהציווי המשיחי איננה תלויה ביכולתה לעבור על החוק ואסור לה לפעול באופן מחתרתי העלול לפגוע בלגיטימיות שלה, הצלחתה תלויה ביכולת שלה לעורר את רוחו של משיח ולבנות לו את הכלים המתאימים.

אם הנוער היקר הזה יבין שיש בו חידוש אמיתי, ומשום כך בשונה מהוריו הוא איננו צריך לעבור על החוק, ואדרבה המעבר על החוק מאפיין דווקא את הוריו הביולוגיים שעברו על החוק כדי לקבוע עובדות בשטח בתוך הקיום של מדינת ישראל אך לא יכול להוביל למשהו חדש מקורי ואמיתי - אז, בטוחני שתנועת הגאולה הזו שהחלה בגבעות יש"ע עוד תעמיד מתוכה דמות יהודית אמתית שתקים שכינה מעפרה.