מכתב פתוח מחייל לשר הביטחון

(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

בסייעתא דשמיא

לכבוד שר הביטחון, משה בוגי יעלון!

בכאב גדול שמעתי, ככל בית ישראל, על החלטתך להאריך את מעצרו של מאיר אטינגר נ"י. ובכן, לא התפלאתי. רדיפת מגדלי הפאות הינה תרופת המרגוע שלך. השעטה על בשרם של יושבי הגבעות משמחת אותך. אז כאמור, לא ציפיתי אחרת. התחושה שכן מלווה אותי היא פשוט בושה.

בושה מסבא וסבתא שלי שעברו את כל תלאות השואה האיומה, רק בגלל שבשם ישראל יכונו, והנה הגיע יום ובשר מבשרנו מחליט שדווקא יהודים מופלים לרעה.

בושה מדורות על גבי דורות שרק חלמו על הגעה לציון ועל השראת שכינה שאתה כל כך מעכב.

בושה מכל אלו שדמם עוד שותת ברחובות ירושלים, תל אביב, גוש עציון וארץ ישראל כולה, שמסתכלים עלינו מלמעלה איך איננו תובעים את נקמתם ואת עלבון האומה הזו אלא עוסקים במציצת דם של איש שכל חייו מוסר את נפשו לעם ישראל.

בושה מבורא העולם (שאולי להפתעתך – ברא גם אותך) שבשבועות אלו אנו קוראים את הפרשיות בתורה בהם הוא נותן תורה לעם ישראל. בורא שמים וארץ אינו מסתפק בגאולה ממצרים, אלא דורש את היותנו לו לעם. וַלא – הוא אומר – אחזיר את העולם לתוהו ובוהו. כן, אנו מתביישים בכך שדרך רשעים צלחה, ודווקא אתה, השואף להחזיר את העולם לתוהו ובוהו, שולט כלפי חוץ על מי שרוצה לקדם אותו.

בושה בשבילנו להיות אזרחים במדינה בה אתה מופקד על מערכת הבטחון, כאשר אתה משתמש בשרביטך בכביכול "טיפול" כה שטותי באלו שחושבים אחרת ממך, כתחליף למלחמה באויבנו.

בושה לנו שאתה וחברך מנסים כל הזמן ליטול את זכות הקיום של זאת המדינה. בידך אתה מחריב חורבה ועוד חורבה מחורבות ירושלים, אותה בונים דווקא אלו השואפים למדינה יהודית אמיתית, אלו המבינים למה באנו לארץ הקודש, ובכלל, למה באנו לעולם.

בושה, שאדם כמו מאיר, שגם אם תשב אצלו כתלמיד שנים רבות, לא בטוח שתזכה ללמוד את כל תורתיו, סובל בגלל עריץ שכמוך.

וכן, בושה לי, כותב שורות אלו, לשרת בצבא הנשלט על ידך. ישנם בהחלט עוד חיילים שגם בשמם אני כותב, שאתה מוריד להם את המורל לישן בשטח בלילה. למסור את הנפש יום יום. אם בסופו של דבר המלחמה שלנו אינה רק ברוצחים אלא באחים, אינה רק באויבים אלא גם באלו השואפים לקדם את המדינה – הרי שזו הכרזה שכל המלחמה שהיית רוצה לנהל בהצלחה – אינה מלחמת אמת, אלא נסיון להחזיר את השקט. נסיון להרגיע את הרוחות מפנים ומחוץ, ללא שאיפה לשלום אמת. סגירת התודעה יהודית תת כותרת היא תחת נסיון המלחמה במאיר וחבריו.

מאידך גיסא, אולי אין מה להתבייש. מתביישים בדברים או באנשים שמרגישים חלק מהם. אתה מוציא את עצמך מהכלל יום יום. אתה, כן אתה, מפקיר את החיים של אחים שלך בשטחים. אתה ושר החינוך היושב בצדך מעדיפים להמשיך לממן בתי ספר של רוצחים ואת אותו ארנק לסגור לישיבה ביצהר, שם חובשים כיפות קצת גדולות בשבילכם. הגיע הזמן שאתה, המכריז קבל עם ועולם שאין מה לעשות מול הטרור הרצחני, תפנה את מקומך. תפנה את מקומך ליראי ה' החפצים בטובתך יותר משאתה חפץ בטובתם. אנשי אמת המבחינים בין אחים לבני דודים. אנשים המביאים את תוכניתו של אלוקים איך לנהל כאן מלחמה, מה שאתה כנראה לא יודע.

את מאיר וחבריו לא תשבור לעולם. הם באים בשם ה'. הם יהודים מלאים שמחה, מלאים תקווה ומלאים חירות. מתחזקים הם בראותם את האומללות שלך בנסיון המצחיק הזה למחוק את תורת ה', תורת המלך.