אהבת הארץ של הרב אליהו זצ"ל

מורנו ורבנו ועטרת ראשנו חכם מרדכי אליהו זצ"ל היה "מורה הוראות בישראל". בלשונו הזהב כל משפט וכל דיבור היו מחושבים. לא שח שיחת חולין מימיו ומעולם לא היה מדבר בלשון שלילית. לא הייתה אצלו עצבנות, לא כעס ולא הקפדה. מורה הוראות בישראל אינו רק אדם שבקי בחלקי התורה ויודע לפסוק הלכות, אלא גם טהור לב שטהרת ליבו מתבטאת גם בטהרת לשונו. תורתו המאירה לא הצטמצמה רק לפסיקה בתחומי החיים הפרטיים, אלא כלל בהיקף מבטו את כל מרחבי התורה ובהם גם את נושא ארץ ישראל. סיפר בנו הרב שמואל שליט"א שפעם באו לרב אנשים שהכוח בידם וביקשו ממנו שיפסיק לעסוק בנושא ארץ ישראל ובתמורה יעזרו לו באיזה נושא חשוב. הרב ענה להם: "התורה היא לא שלי, התורה לא למכירה!" ללמדנו שכל המאבק לשמירת שלמותה והרחבת גבולותיה של ארצנו הוא חלק מהותי ובלתי נפרד מן התורה.

חכמינו הקדושים דורשים על הפסוק "ועלהו לא יבול"- אפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד. בסביבת הרב תמיד הייתה אווירת קודש, לא היה שום דְבַר חולין. בפעמים שזכיתי ללכת לצדו של הרב הייתי מנסה לקלוט מה אפשר ללמוד מכל אמירה ואמירה שאמר. כך למדתי ממורי ורבי החפץ בעילום שמו שהיה דבק ברב בכל נימי נפשו. חשוב מאוד לציין שעם כל דקדוקי ההלכה באורח החיים האישי, לא דילג הרב על היחס למאורעות התקופה בארץ ישראל. יש כמה סיפורים המכילים ביטויים חריפים מאוד של מורנו ורבנו הרב זצ"ל כנגד אותם שמאסו בארץ חמדה ונתנו ידם לפשעי אוסלו. ביטויים אשר מרוב חריפותם פחדתי להעלותם על הכתב. הסיפורים וההנהגות שנכתבו הם לאחר התלבטות גדולה, לא בשביל להתנצח או להתנשא על מאן דהוא אלא כדי שנבריא את הגישה הגלותית. יש נטייה לחשוב שפוסקי הלכה וגדולי הדור אמורים להתייחס רק לתחום החיים האישי. חיוני להבין שיש הדרכה ברורה של תורה לכל מרחבי החיים, הפרטיים והלאומיים, ושהפוסקים מחויבים לכל חלקי התורה כולם. צריכים אנו לדעת עד מה חמורים הפשעים שנעשו במסירת חלקי ארץ ישראל לאויבים ואת גודל מצוות התשובה שעלינו לעשות על חוסר האמונה בקב"ה, שמתבטא ביחס לארץ ישראל. כפי שאומר דוד המלך ע"ה בתהלים: "וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו".

"ויראו ממך"

דרשות של הרב בשמחות בר המצווה שבהן השתתף היו מיוחדות במינן. הרב דיבר בעיקר על חשיבות מצוות התפילין. פעמים רבות שמעתי ממנו בשנים האחרונות כשדרש על הגמרא שאומרת על הפסוק: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" - אלו תפילין שבראש. והיה מספר שיש אחד שהלך להיפגש עם ראש החמאס בתפילין לראשו ואמר הרב שצריך לומר לו שהתפילין שלו פסולות, כיוון שלא הטיל מורא על האויב אלא נפגש אתו כאילו הוא ידיד.

"שיבקש סליחה מהיהודים שפגע בהם"

זמן מה אחרי שניסו שחם ניבל את פיו בצורה נוראה לפני הגירוש מגוש קטיף, הוא שלח מכתב התנצלות למו"ר הרב זצ"ל. הרב לא הסכים לכתוב לו שהוא מוחל ואמר לסובבים אותו: "שילך לבקש סליחה מהיהודים שפגע בהם".

"שהם יבקשו סליחה"

רבי דורון גלבוע סיפר על לוויתם של ר' מרדכי ושלום לפיד שנערכה באותם הימים שבהם פשעה הנהגת המדינה בהסכמי אוסלו ואויבינו הפראים ימ"ש הרבו לרצוח יהודים. בלוויה צעק ר' דורון מנהמת ליבו אל אישים תורניים מסוימים שלא מיחו על פשע הפקרת היהודים ואחר כך סיפר לרב זצ"ל שצעק עליהם מדם ליבו ושאל אם צריך לבקש מהם סליחה. ענה לו הרב: "למה שאתה תבקש מהם סליחה? שהם יבקשו סליחה מכל אותם יהודים שפגעו בהם!"

"אלחם בו כל ימי חיי!"

מעשה שהיה ובשבת שבע הברכות לרבי אברהם בן שושן חיכיתי לפני תפילת ותיקין ליציאת הרב מביתו. כשיצא הרב הביט בי ואמר: "אתה מחברון ואחיך מנצרים. אהוד ברק (שהיה אז ראש ממשלה) זמם לתת את מערת המכפלה לשלטון הערבים. לפני שיצא לחו"ל ביקש הסכמה לתכניתו מאישיות תורנית מסוימת (הרב נקט בשמו) ואותה אישיות הסכימה. אנשי חברון חכמים, מה עשו? צלצלו לי ואמרו: כך וכך המצב. אני מה אעשה? ידעתי שבאותו שבוע אהיה בכנס בנהרייה שבו יהיו פלוני ואלמוני (הרב נקט בשמם) פלוני, אני מכיר אותו, את השטויות שהוא חושב –לא אומר. אבל השני? ככה להסכים על מסירת מערת המכפלה לגויים? פניתי לפלוני ואמרתי לו: אם ימשיך לומר כך, אעזוב את העיסוקים שלי ואלחם בו כל ימי חיי!"

לטובת אסירי ציון

יש בחברון יהודי צדיק שבכל מאודו עוזר לאסירי ציון בציון, ר' שמואל מידד. הוא שמסר נפשו בין השאר לעזור רבות ליוסי בן ברוך, בן משפחתו של הרב זצ"ל. פעם חזרנו עם הרב מבית הכנסת לביתו אחרי תפילת ותיקין. היו שואלים את הרב בדרך כלל שאלות בהלכה, אך לפתע הרב הסב את הנושא והפליג בשבחו של שמואל מידד על מסירותו ועזרתו לאסירים ובפרט סיפר הרב איך עזר ר' שמואל מידד ליוסי בן ברוך – אחיינה של הרבנית שתחי'.

בחתונת ר' רעי ישי מידד הביא אביו ר' שמואל הרבה ממשפחות אסירי ציון. הרב זצ"ל ערך את החופה, זכיתי ללוות את הרב בצאתו לאחר החופה וכשהיינו בתוך המעלית וכבר הדלת החלה להיסגר, בא ר' שמואל מידד ופתח את הדלת. הוא אחז בידו של איש מבוגר ושאל את הרב: "הרב יודע מי זה?" הרב בתנועות ידיו שאל מי זה? ושמואל מידד ענה: "זה אביו של פלוני, אחד מאסירי ציון בציון". הרב הרים את ידיו בהתפעלות, יצא מהמעלית, לחץ את ידו בחוזקה ואמר: "יהי רצון שישתחרר מהר".

אמהות העולם! שרה אמנו שאמרה לאברהם אבינו "גרש את האמה ואת בנה" והייתה גדולה מאברהם אבינו ברוח הקודש בזכות הצניעות שלה, רבקה ולאה, עורו משנתכן! שבט יהודה בדוחק ובצער! רבש"ע! מקווים ישועתך אבות ובנים. האבות הנמצאים כאן ואנחנו בניהם ובני בניהם, "קראוהו בהיותו קרוב". השכינה נמצאת כאן ואנו אומרים למה ה' תעמוד מרחוק אלא "חדש ימינו בגלות ישן, קץ הנחתם גלה לגלמודה".

ביום ראש השנה אמר הקב"ה לאברהם שיראה את אפרו של יצחק צבור על גבי המזבח ובחסדי אבות ראשונים אנו נגאלים. שלושת האבות שבזכותם אנו קיימים ויש לנו עוד אב רוחני- אבינו אב הרחמן, אם לא למעננו למענך פעל. שלח לנו משיח צדקנו וניגאל גאולה שלימה בעגלא ובזמן קריב. ויהי רצון שנזכה לשנה שבה ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן."

לצאת למאבק

אחרי הגירוש הנורא מגוש קטיף וצפון השומרון גורשו משפחות מבתי היהודים בחברון בשכונת השוק. אותו מקום שבזזו הישמעאלים והקימו בו שוק לאחר שרצחו יהודים באכזריות איומה בפרעות תרפ"ט. בחודש אב התשס"ו מסרה לידי משפחת בר כוכבא מחברון מכתב לרב ובו שאלה האם לצאת למאבק. את המכתב נתתי לרב באזכרת אימו. הרב קרא את תוכן המכתב, מסרו לידי וענה לי: "לצאת".

חוות מעון

כשהיה גירוש מחוות מעון נסע יהודי צדיק למעון להשתתף במחאה. מישהו אמר לו ביקורת והוא הלך ושאל את הרב זצ"ל. הרב ענה לו: "טוב עשית שהלכת לשם".

כשחזרנו בראש השנה התשס"ו מבית הכנסת של חכם נעים, אמר הרב בדרך: "השנה צריך לכוון כי תעביר ממשלת שרון מן הארץ".

ארץ ישראל איננה פוליטיקה!

פעם בדרך לבית הכנסת סיפר הרב על פוליטיקאי "דתי" (הרב אמר את שמו) שפנה לרשות השידור בבקשה שיפסיקו לשדר את שיעור הלוויין של מו"ר ברדיו "כי הוא מדבר הרבה על ארץ ישראל וזה פוליטיקה". ובאמת הרב היה מדבר הרבה בשבח ארץ ישראל ומזכיר לעתים את תשובתו של מרן הרי"ח הטוב, רבנו יוסף חיים ע"ה, ב"תורה לשמה" שהטיול בארץ ישראל איננו ביטול תורה.

סבי שיחיה, רבי יהודה דנינו, זכה והתלווה לרב בדרכיו בעקביות והתמדה במשך עשרים שנה. בעיקר היה שואל את הרב שאלות בפרשת שבוע. בזמן שבו עשו מנהיגי המדינה ושותפיהם את הסכמי השלום המכונים הסכמי "אוסלו", שאל פעם סבא את הרב בדרך למה שלא ילכו ליהודים מסוימים ויסבירו להם בדרכי נועם אילו אסונות עלולים הסכמי "שלום" עם אותם אויבים שפלים שעליהם נאמר "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה"? והציע סבי את עצמו להסברה. הרב אמר לו לבוא לביתו (של הרב) שם הושיב אותו ואמר לו: גם אם תכתוב מכתב לפלוני ותצרף 100 ₪, ייקחו לך את הכסף והמכתב לא יגיע ליעדו.

"שילמדו את העם אומץ"

היה יהודי אחד שעשה כמות גדולה של שמן זית ומשום שאני לוי נתן לי גלון של שמן זית מעשר ראשון ושמחתי מאוד. לשנה אחרת עשה אותו יהודי שמן וכנראה נתן ללוי אחר את המעשר. שאלתי את הרב בדרך מבית הכנסת לביתו "האם מותר ללוי לבקש שיביאו לו מעשר או שנותן המעשר יכול להחליט בעצמו לאיזה לוי לתת את המעשר? הרב ענה לי: "שמעון ולוי אחים"... אחר כך כתוב "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" שיהיו מחזרים על הגרנות - אז מותר". חייך הרב והוסיף: "שמעון ולוי עשו מעשה חשוב, היה צריך לפזר אותם בעם ישראל, שיילמדו את העם אומץ".

"ולא אשוב עד כלותם"

פעם בדרך לבית הכנסת בשבת אחר הצהרים, בדיוק כשהרב עבר ליד ביתו, יצא לקראתו מח"ט חברון דרור וינברג הי"ד. באותה תקופה צה"ל עשה מצור סביב ביתו של צורר ישראל עראפת ימ"ש. הרב עצר, לחץ בחום את ידו של דרור ויינברג הי"ד, ואמר לו: "דוד המלך אומר בתהלים: "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם". לא כתוב "עד כלוא אותם" אלא "עד כלותם".

עונשו של שרון

פעם אחרי הגירוש בדרך לבית הכנסת בשבת כשהרב ישב על ספסל בדרך (בגלל הכאבים בגב) שאל רב אחד את הרב: "מה אענה לאנשים שאומרים לי שהרב שלי אמר "היה לא תהיה" והנה היה גירוש? הרב ענה לו: "הנה אריאל שרון לא שמע בקולי ותראה עכשיו מה עושים לו, כל יום חותכים ממנו חתיכה".

"לרסק את הכפר"

אחרי הרצח הנורא של הרב בנימין הרלינג הי"ד, בערב שבת כשהלכנו עם הרב, אמר הרב: "הצבא היה צריך לרסק שם את הכפר" והחווה בידיו הקדושות.

"לטחון לו את העצמות"

בליל שבת "חיי שרה" שנת תשס"ח בירושלים, לאחר התפילה התלווינו לרב ובאמצע הדרך סיפרו לו על ערבים שהציקו לבנות ישראל. הרב נעמד ואמר: "ערבי שרק חושב לגעת ביהודיה צריך לא רק לשבור לו את העצמות אלא לטחון אותן!" וכך הראה בתנועות ידיו הקדושות כעין טחינה.

מחילה מנרצחי אוסלו

פעם כשישב הרב על הספסל בדרך מבית הכנסת לביתו כדי לנוח מהכאבים בגב, שאל אותו אחד הנוכחים מה ענה לאישיות פוליטית (נקט בשמה) בפגישתם. ואמר לו הרב: "קודם שילך לכל הקברים של נרצחי אוסלו ויבקש מהם מחילה ואחר כך שיבוא להציע הצעות".

"לא שומעים בקולי"

שנה לפני הגירוש מגוש קטיף הייתה ברית מילה לבנו של רבי אברהם בן שושן ב"ישיבת השלום". הרב והרב דוד בצרי, אשר כבדו את הברית בנוכחותם, ישבו זה לצד זה ושוחחו ואני האזנתי לדבריהם. הרב בצרי שאל את הרב בבהלה: "מה יהיה?" והרב ענה לו: "אמרתי למפד"ל לצאת מהממשלה והם לא שומעים בקולי".