הנה צה"ל יורה באיזה מחבל, או אפילו שנים. באופן ממוקד נורא הוא רודף ומשמיד איזה אויב, ועוד מתגאה בזה שהוא מוסרי ולכן זה כל מה שהוא עושה. האויב מתקומם וצורר אותנו, הצבא שוב מגיב (ועוסק הרבה ב"יירוט טילים מתוחכם"..), וליבם של הרבה יהודים נוטה שוב לכיוון שהוא רגיל אליו: הנה, צה"ל חוזר להיות "שלנו", הכל בסדר. הנה – ראש הממשלה ושר הבטחון יודעים מה שהם עושים, ויש להם באמתחתם תרגילים נפלאים ("אתה יודע איזה שיקולים עומדים בפני שר הבטחון?..."), ועכשיו זו כבר ממש מלחמה. הבה נרוץ ונתגייס למילואים כדי לחזק את קוממיות עם ישראל בארצו!
בשורות הבאות אני רוצה להשליט את השכל על הלב: לא, אין שום סיבה לחשוב שמנהיגי הממסד הנוכחי עשו תשובה, וגם אין להרגיש שכעת צריך לעזור לממסד במלחמתו. מי שמצטרף לצבא היום – בסדיר או במילואים – שם את נפשו בכפו ומוסר אותה לאינשי דלא מעלי ששיקולים זרים ופסולים מנחים את מעשיהם, והוא בקלות יכול למצוא את עצמו מוסר את נפשו למען טוהר הנשק, או סתם בגלל פחדנות וחוסר אכפתיות של ראשי הצבא.
ומה עושים כאשר יהודים מותקפים בדרום (ובצפון, ואיפה לא?..), ועל כל פנים הצבא הוא זה שנלחם באויבים, באיזושהי דרך, גם אם עקלקלה ולא יעילה? אנחנו מוצאים את עצמנו בפני בעיה: אם נצטרף – ניתן כח לממסד הגלותי, ובכך הוא ימשיך להיות לגיטימי ולחנוק את האמת הבריאה של המלחמה באויב (באמצעות מבצעים כאלה ואחרים, שאולי מרשימים בכח וביכולת, אך לא מביאים לנצחון על האויב כלל וכלל); ואם לא – נמצא את עצמנו תלושים מצרת אחינו!
אכן – דוד מלכנו עמד בפני בעיה דומה. בשעת מלחמה בין ישראל לפלישתים מצא את עצמו דוד המלך בצקלג, ממשיך להילחם באויבים "מקומיים" ולא שותף לצרת כל עם ישראל במלחמתו. כאשר הממסד מקולקל לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו לפעמים רחוקים – בעל כורחנו – מבעיות גדולות ובוערות, ואנחנו נמצאים בצקלג ובונים שם את הכוח לשלוט במציאות כמו שצריך ולמנוע את הבעיות הללו מן השורש.
אסור שנתבלבל בגלל כמה מעשים "חיוביים" של המערכת – כיון שהכיוון הכללי נשאר כמות שהוא, והצטרפות מתוך אכפתיות רכת לב מיהודים מביאה לנתינת כח לממסד המקולקל ועיוות הצורך האמיתי במלחמה ראויה באויב.
ספר שמואל מאריך לתאר – ממש במקביל לאסון של צבא ישראל בהר הגלבוע – את ההצלחה של דוד וצבאו הזעיר מול השבט העמלקי הקטן: "ויבוא דוד אל צקלג וישלח מהשלל לזקני יהודה לרעהו לאמר: הנה לכם ברכה משלל אויבי ה' ... ולכל המקומות אשר התהלך שם דוד הוא ואנשיו".
שנזכה לעשות מעשים מבוררים, וללכת בדרך החיים עם כל היהודים הכשרים והקדושים.
