בחור הישיבה שכמעט התאסלם ונס פורים הפרטי של א'

זה היה ליל פורים, הוזעקתי עם ענת גופשטיין ועוד יהודי צדיק לבית בשכונה שקטה במרכז הארץ. 

לא הבנו אז את גודל הפגישה הזו עם אשה שאת שמה כבר הכרתי מהתחקירים של הקול היהודי בנושא התבוללות וניצול נשים יהודיות.

יום קודם לכן בתענית אסתר, פנתה אשה כלשהיא ללהבה וסיפרה שיש מקרה מאוד חשוב שחייב טיפול והצלה. כיוון שמתוכן השיחה הבינו בלהב"ה שהדבר קשור גם לתחקירים שלי בקול היהודי הגעתי גם כן.

במשך שעות אל תוך ליל פורים שמענו סיפורים כמעט דמיוניים (שאומתו על ידי בהמשך אחד אחרי השני במסמכים ופרוטוקולים) על כמעט שבע שנות סבל באחד הכפרים. 

האשה שגדלה למשפחה קשה, מצאה את עצמה חיה עם עבריין ערבי כבד. וכשאני אומר כבד זה אומר שנשקים וסמים עברו שם מיד ליד. הוא חיסל ונפצע בנסיונות חיסול כמה פעמים. חייה היו כפסע אל המוות לא פעם ולא פעמיים.

כמה ימים לפני שנפגשנו היא החליטה שיהיה מה שיהיה והיא בורחת עם הילדים.

רק אחרי זמן נודע לנו שתכננה באותו לילה לפרטי פרטים כיצד תשלח יד בנפשה והביאה את הילדים  לאותה אשה שהזעיקה אותנו כדי שתגדל אותם.

מאז להבה מלווים אותה במשך כ4.5 שנים, בפגישות, סיוע משפטי וכלכלי מול הרשויות עם הילדים שנמצאים במצב קשה, וגם אני הקטן זוכה לתת יד פה ושם בתחומי העיסוק שלי. ועדיין קשה לה. מאוד. אבל היא במקום אחר, לא מבינה איך דמיינה לשלוח יד בנפשה חלילה וחס, וגם עוזרת לא פעם ולא פעמיים לנשים ונערות אחרות לאור נסיונה.

אגב, גם יצאו מהסיפור הזה כמה תחקירים של הקול היהודי אבל לא הכל עוד אפשר לספר בגלל סכנה מוחשית לחייה גם ברגעים אלו.

זה סיפור שלא סיפרתי אף פעם אבל עכשיו כשרוצים להכריז על להבה כארגון טרור והם חייבים את התמיכה הכספית והציבורית שלנו הגיע הזמן לספר שתבינו על מה מדובר.

*
ואם זה לא מספיק תשמעו עוד סיפור שלא סיפרתי אף פעם.

על בחור ישיבה (מעבר אני לא יכול לפרט כדי לא להסתכן בחשיפת פרטיו האישיים) שהגיע למצב שהוא על סף התאסלמות. 

נשמע הזוי? ובכן לא רבים יודעים אבל יש גם גברים שמתאסלמים. ולא תאמינו כמה קרוב זה יכול להגיע. זה יכול להיות הבן שלכם או השכן או קרוב המשפחה שנמצא במצוקה רגשית והתגלגל לקרוא בחומרי מסיון אסלאמי. תוסיפו קורטוב טשטוש זהות יהודית מהעידן הפרוגרסיבי בו אנו חיים והנה ידידינו, מבית לאומי חרדי, מצא את עצמו צעד אחד לפני התאסלמות בהר הבית. ואני לא מגזים בכלל.

שם נכנסו להבה ועירבו גם אותי מסיבה שיום אחד מקווה שאוכל לגלות. זכינו להוציא אותו מזה בסיפורים שיכולים להיות סצנה מסרט. אבל בשורה התחתונה אתמול הוא דיבר איתי. הוא כמה חודשים בישיבה, יציב ועוזר גם לאחרים.

ומי שחושב שאליו זה לא יגיע אז הריני לבשר שיש גם לא מעט סיפורי בנות שהיו/עדיין בקשר עם ערבים גם בישובי יהודה ושומרון ובמשפחות נורמטיביות לחלוטין. החל באפרת וקרית ארבע דרך שילה ושבי שומרון, בית אל ואיתמר. אין מקום נקי. ואז להבה באים בשקט ועוזרים.

אז בערב יום הדין זה הזמן גם למצוות צדקה, פדיון שבויים והצלת נפשות כפשוטו והשבתם לאביהם שבשמיים, וגם לומר בצורה ציבורית ברורה - מאבק בהתבוללות הוא לא גזענות, הוא יסוד בקיומו של עם ישראל, ואנחנו לא נסתום את הפה.

אז כנסו ותהיו שותפים.