על פי שמואל ב' פרק כג ושמואל א' פרק כד
הוא עדינו העצני, מן הגבורים אשר לדוד
הוא ממרי הנפש, הנקבצים אל בן ישי
מאותם יושבי בית המדרש, שנפלו חללים
מאותם מבקשי אמת, שנרדפו בין ההרים
כי ברית עולם כרת עם א-ל
מכרית כל קוץ בכלי ברזל
ואותם בני בליעל נדפים ברוח
יכלו באש שלא תמצא לה מנוח
ואותו אהוב שמילת ה' על לשונו
הקריב איתו גם את רוח נבואתו
כאותם גיבורים שנמלטו וחלמו
שמכל עיר שבט ומשפחה נדחו
כאותם מרי נפש שהמשיכו להאמין
גם כשכולם מסביבם סירבו להבין
וגם כשקם אדם לרדפו ולבקש נפשו
דוד הודה לאותה שמדמים מנעה אותו
וכשעלו ונצחו גיבורי הלב והעדינות
אותם קשים כעץ התעדנו עם המלכות
כי את מלחמות ה' הוא הם נלחמים
ואויביהם יהיו בכף הקלע לעולמים
ומתי תזרח המלכות כאור בוקר מן המזרח
כנוגה טללי הדשא אחר הגשם ביום צח
ויבנה לו ה' בית נאמן מאותם הגיבורים
והיתה נפש אהוביה צרורה בצרור החיים
חד, כואב, וקולע לשערה. 2 י"ב טבת תשפ"א 00:38 דרור קובי
מרגש. מחזק. תודה. 1 ט' טבת תשפ"א 10:40 נ.