המטרה של נחלה היא "לרומם את רוח העם" כיוון שהם רואים עצמם כממשיכי דרכו של הרב לוינגר זצ"ל. אף פעם לא הבנתי מה זה אומר בדיוק, ובוודאי שרוב העם לא ממש חושב ומרגיש שהם מרוממים את רוחו.
אבל כשהגעתי לשטח מאחז גופנה ( כחצי קילומטר מצפון מערב לנחליאל) ברביעי בערב עם ביתי רעות וחברים מהישוב, חשתי התרוממות רוח אדירה. רק לראות את כל ההמון של הנוער היפה והצדיק הזה , ואת המשפחות המסורות שבאו עם העוללים והטף, וואו!!!
תנועה אמיתית תמיד פועלת בדרך של התעצמות פנימית ורק אחר כך השפעה החוצה. קחו את "הר המור" כמשל. מעבר לעקרונות הכלליים שמוסכמים על רוב רובו של עם ישראל, אני כנראה רואה הפוך מהם את הכל, אבל מדובר ללא ספק על תנועה רצינית ביותר.
כשיוצאת מחוגי הר המור הודעה החוצה מדובר בדרך כלל במהלך שמשחק לידי היריב, כך בנוגע להתנגדותם לעליה להר הבית , שב"ה רק מחזקת את העלייה, וכך באשר ליציאות של דוברי ה"קו" כנגד הלהט"ב, שלצערנו משחקות לידיים שלהם. אבל ההתעצמות הפנימית של הר המור לא נחלשה בגלל זה, והם ממשיכים להיות מהכוחות החשובים ביותר הפועלים בעם ישראל.
ובחזרה לתנועת נחלה ומבצע העלייה הארונה לבניית ישובים, אני לא מכיר את השיקולים ומערך ההנחות של "נחלה", אבל אם הם רצו לרומם קודם כל את מי שיגיע לאירוע ומתוך כך אחרים במעגלים הולכים ומתרחבים, אז מדובר במהלך נכון חשוב וטוב. מערכות השלטון והשמאל זיהו את הסכנה /פוטנצייאל שבו , ופעלו בהתאם.
כל זה היה נכון עד להודעה על פינוי מוסכם, הודעה שלענ"ד לא התקבלה מתוך מבט פנימה אלא מתוך פחד ומבט החוצה. ההודעה הזו הפכה באחת את משתתפי האירוע לפיונים על רוח המשחק של ה"גדוילים".
כשהודיעו על ההחלטה בגבעה - גופנה, פרצה מחאה ספונטנית, הקולות המובילים בה היו של שכני ושלי. השכן שלי דיבר בעיקר דמוקרטית - לאמר, "למה אתם הופכים אותנו לכלים בלוח השחמט שלכם במקום לשותפים בניהול המשחק?" ואילו אני תקפתי את ההחלטה בעיקר מהצד הערכי אסטרטגי. טענתי, שאין לעשות הסכמים עם ממשלה משותפת יהודית - פלסטינית. לאחר מחשבה נוספת הביקורת של חברי הייתה חשובה משלי, שכן אם המטרה היא לרומם את רוח העם הרי שהרוח נבקה באחת, אם היוודע דבר ההחלטה על פינוי מוסכם הרוח המרוממת הפכה לנרגנות נזעמת.
מוקדם מידי להעריך האם רב הנזק מהתועלת וזה תלוי במידה רבה בהמשך, אבל למה למען השם לזרוק לפח מהלך יפה שהצליח בהתחלה מעל ומעבר למצופה?
עכשיו תראו הצבא והמשטרה השתגעו, אפשר ונכון ללמד זכות על חיילים ושוטרים ושערי רבי לוי יצחק מברדישב לא ננעלו למעוניינים בכך. אבל כנראה שהדרך הזו לא תתקן את המציאות יותר מידי.
כשהגענו לשטח ברביעי בלילה התקשורת והקולות שיצאו החוצה היו של פינוי אלים. בפועל היו כמה עשרות שוטרים מתוסכלים שהרביצו לכמה חברים יקרים, ללא שום סיכוי ממשי לפנות את ההמון ששהה בגבעה.
בדמוקרטיה ציבור שנכנע לבריונות משטרתית מזמין דיקטטורה, האחריות היא של הריבון - העם למנוע בריונות משטרתית. אין שום סיבה לריב מכות עם המשטרה, אבל גם לא לברוח. כשהתחילו מכות הייתה צריכה להתחיל תנועה של הצפת הגבעה בעורכי דין, צלמים רבנים, אנשי ציבור ואפילו סתם מבוגרים, על מנת למגר את אלימות המשטרה. הפחד של המארגנים שיפוצצו את הנוער היקר מכות ואחר כך הם עוד יצאו אשמים בתקשורת, מובן בהחלט. אבל פחד הוא לא שיטת פעולה.
כך בנוגע לאלימות בגבעה עצמה וכך באשר לאלימות הנרחבת של המשטרה והצבא בחסימות כבישים בכל יו'ש. הפגנות ובנייה בלתי חוקית הם מעשים של דבר יום ביומו בכל הארץ, אבל רק כשזה נוגע למתנחלים מותר לחסום אותם. הם לא ממש בני אדם. אני מבין את הכעס של חברים בהתיישבות על החסימות ועל ההצגה התקשורתית, אבל בואו לא נתבלבל ונהפוך צדיק לרשע. אל נא אחי תרעו !
הצבא הוא זה שחסם לנו את הדרך באופן בלתי חוקי והתקשורת ושאר המערכות נתנו גיבוי מתועב למהלך הזה. הממשלה המשותפת ערבית - יהודית הנהיגה כמובן מלמעלה ונתנה את הטון.
הכעס צריך להיות מופנה ומתועל כלפיהם ולא כלפי אנ"ש שאפשר וצריך להתווכח על התועלת שבמעשיהם, אבל ללא ספק לא עשו שום דבר רע לאף אחד ( אולי לעצמם כן, אבל לא למישהו מבחוץ).
תחילה חשבתי שהדרך הנכונה להגיב לחסימות, היא לחסום כבישים בכל הארץ. לאחר מחשבה נוספת לא בטוח שזה ירבה אהבת ישראל או יתרום לקידום הדמוקרטיה וזכויות האדם בישראל. אבל זה שאפילו לא הועלתה דרישה להדיח באופן מיידי את הבריונים הראשיים - האוגדונר תא"ל אבי בלוט ואלוף הפיקוד יהודה פוקס, זה תעודת עניות שאין כדוגמתה למתיישבים ולהנהגה שלהם.
רדיפת המערכת את המתיישבים אינה חדשה בדרך כלל היא ממוקדת בנוער הגבעות. השיא האיכותי היה כמובן ברצח (הלוואי בשוגג) של אהוביה סנדק ז"ל , ובעינויים ובמשפט של עמירם בן אוליאל.
לעומת זאת באירועים האחרונים נשבר שיא כמותי. קרי, לא רק נוער הגבעות אינם בני אדם ומותר למערכת להתעלל בהם, אלא גם אתם המתיישבים הבורגנים בכל יו"ש לא ממש בני אדם, ואין לכם שום זכות מוקנית לנוע בדרכים ולהגיע הבייתה או לצאת ממנו בחופשיות.
הזנחת נוער הגבעות היא עוון פלילי של הנהגת ההתיישבות לדורותיה, הוויתור על זכויות האדם של כלל מתיישבי יו"ש סוללת את הדרך להיותינו "צאן לטבח יובל" חלילה.
רבותי, ראשי הישובים , רבנים, ראשי מועצות, חברי כנסת וכל מי שיש לו איזה יכולת השפעה ( ולכל אחד יש ברב או במעט, ולו על ידי הפצת מאמר זה) קראו בבקשה לפיטורי אבי בלוט ויהודה פוקס לאלתר!
אין לי מושג וזה גם לא חשוב כמה הם פעלו או לא פעלו למען הביטחון וההתיישבות לאורך הקריירה הצבאית שלהם.
כיוןן שקודם כל אנחנו ומתוך כך כולם צריכים לדעת שאנו היהודים, הננו בני אדם, ומי שפוגע בנו יתן את הדין.
