דרוש: מבוגר אחראי

​בשב"כ דחקו את נוער הגבעות לפינה ברדיפה חסרת תקדים. נוער הגבעות לא הולך להיעלם, והדור הצעיר שלו כבר מסתובב בגבעות מלא בשנאה לשלטונות. דרוש מבוגר אחראי שיבהיר כי הקמת התיישבות חדשה אינה מעשה טרור, ויאפשר התמודדות חינוכית עם הפצעים שנפערו בנפש הנוער

אירוע השלכת האבן בשבת האחרונה על אמבולנס צבאי בישוב יצהר הביא לסערת רוחות בישוב והודעה תקיפה של דובר צה"ל.

לצד התמיהה על כך שאותו גוף שמשתיק בכל יום התקפות ערביות על כלי רכב של יהודים ורכב צבא ברחבי יהודה ושומרון בוחר לדווח דווקא על אירוע ביצהר, צריך להבין שמדובר באירוע קצה של רדיפה מתמשכת מצד השלטונות אחר נוער הגבעות, רדיפה שמצמיחה מעשים בעייתיים הנעשים מתוך תסכול וחוסר הכוונה.

בואו ונחזור שנתיים אחורה. בית משפחת דוואבשה בכפר דומא נשרף, שלושה מבני המשפחה נהרגו, ובשב"כ מחליטים להסיר את שרידי הכפפות שעוד נותרו על ידיהם במלחמתם כנגד אלו המכונים נוער הגבעות.

מעצרים מנהליים, עשרות צווים מנהליים, והחלטה למחיקה של גבעת גאולת ציון והבלאדים, שהיוו מרכזי פעילות לנערים המיישבים את הארץ במאחזים החדשים. הצעדים הללו הגיעו לאחר שבשנים האחרונות הוקם המפלג לפשיעה לאומנית בימ"ר ש"י המכיל עשרות בלשים, חוקרים ורכזי מודיעין.

כמה חודשים לאחר מכן הגיעו המעצרים בפרשת דומא והנחיתו מכה קשה נוספת על נוער הגבעות, כאשר השימוש בעינויים כנגד הנערים מפצח לרסיסים כמה וכמה נפשות צעירות, חלקן, כך התברר, לא היה קשור לדומא גם לפי השב"כ. גם רכז הנוער של כוכב השחר נעצר על לא עוול בכפו. התסכול והזעם נשמרו הפעם באופן יחסי בבטן לאור היד הקשה שהפעילו השלטונות, אך לא לזמן רב.

התנכלות גם לדמויות חינוכיות

האידיאל המרכזי של אותם נערים היה ונשאר פיתוח ארץ ישראל ומרחביה, נכון, תוך יד תקיפה מול הגויים וחוסר יכולת להכיל רצח ופגיעה ביהודים בידי האויב.

אולם במקום להתרכז בפיתוח נקודות ההתיישבות ורעיית הצאן בבלאדים, סדר היום של הנערים הורכב בשנה האחרונה בעיקר מבריחה משוטרים. החלטת השב"כ למחוק את כל הגבעות, או כפי שצוטט קצין בימ"ר ש"י "לא ישאר אחד עם גוזמבות", הביאה להכללת כלל הנערים באותה סירה, על אף שרובם לא היו קשורים מעולם לאירועי תג מחיר.

לא משנה אם שרפת מסגד או שבכלל כל מה שמעניין אותך הוא גידול עדר צאן, לא אכפת אם אתה בן 13 שהגיע לכמה שבתות או בן 20 שמעוניין בפיתוח חווה חקלאית, בשב"כ החליטו למחוק את החיוך של הגוזמבות מהפנים, ובכל מחיר.

וכך, בהיעדר יכולת ליצירה חיובית כגון חקלאות ובנייה, החיים בגבעות נהיו קשים יותר, והנוער ממורמר יותר. לינה בשק שינה בשטח, מספר פשיטות משטרה ביום, הריסות, החרמות, מעצרים והרחקות, ופרובוקציות מסתערבים. גירוש 40 משפחות מהישוב עמונה תרם גם הוא לא מעט שמן למדורה.

צעד משמעותי נוסף אליו הלכו בשב"כ בעיניים פקוחות היה התנכלויות רכזי השב"כ לאלו שניסו להכווין את הנוער לעשייה חיובית ולימוד תורה. כך הוזהר תושב עדי עד שהוזהר לבל יעז לארח בביתו בחורים מגאולת ציון לשיעור שבועי, פשיטה על חוג מכונאות של "מניפה" במושב נחלים, איומים על רכז הנוער של גבעת רונן ועוד.

תג המחיר חזר

לפני כשלושה חודשים החליטו בשב"כ להגביר הילוך. הפשיטות על גבעת הבלאדים נעשו תכופות יותר ואלימות יותר. אחד הביטויים לכך היה אירוע בו היכה בלש משטרה באכזריות נער בן 14 ושבר את ידו.

הנערים הפכו מצדם למלאי שנאה לרודפיהם, חשים מופקרים מצד כל גורם התיישבות, חשדניים וקוצניים. כך התרחש למשל האירוע בו יידו נערים אבנים על האמר צבאי לאחר התקרבות רועים ערבים עם אנרכיסטים. הנערים חשבו שמדובר בכח מסתערבים על אף שהיו אלו חיילי הנח"ל החרדי.

בהמשך הבינו כי מדובר בפעילות של אנשי השמאל הקיצוני מתעאיוש ולא של מסתערבי מחוז ש"י. ביום שישי נוסף שהגיעו הללו לאזור הגבעה, הם הותקפו בידי נערים רבים וכמה אנרכיסטים נפצעו.

מכאן כבר המשיך כדור השלג להתגלגל. בשבת שלאחר האירוע התרחש אירוע בכפר חווארה הסמוך ליצהר. בשב"כ העריכו כי מדובר באותה חבורה, שנמלטה ממאחז הבלאדים אל הישוב יצהר.

בצעד אופייני החליטו בשב"כ לירות את החיצים לכיוון הלא נכון והחליטו להטיל את האחריות על אלקנה פיקאר, קבלן ואב לשישה מיצהר, הדמות כמעט האחרונה שאותן חבורות נערים הסכימו לקבל ממנו מעט הכוונה ותעסוקה. פיקאר, כתושב גבעה ביצהר, לא היה צריך לעשות הרבה. בשב"כ מיהרו לשלוף "מידע חסוי" ולהציג לשופט תמונה שלו עומד ולא עושה דבר מאירוע חיכוך ביצהר – דבר שבשגרה בגזרה רווית אירועי טרור וחיכוך, והופ, הרחקה ללא משפט.

הצו של פיקאר, כמו גם שורה של כ-25 צווים מנהליים נוספים ללא משפט שתנאיהם הלכו והוחמרו, הביאו את הנערים לתחושה ש"נשרף העולם".

המשטרה פתחה גם במבצע אכיפת איסורי יצירת הקשר המבודדים את כל אחד מהנערים מעשרות מחבריו, בלשים ערכו תצפיות על בית המדרש בו החלו ללמוד המורחקים ועל הדירה בה התגוררו. הנערים נעצרו בזה אחר זה, וחלקם עדיין שוהים במעצר ומסרבים לחתום על תנאים.

משרד החינוך בחוץ – שב"כ וצבא בפנים

גם תופעת ירידת גיל נערי הגבעות קשורה למצב. אם בעבר נערים היו מגיעים לגבעות בעיקר בגיל 15-16 ומעלה לאחר שעזבו את הישיבה, היום הגיל הוא 13-14, עוד לפני שהחלו ישיבה תיכונית, תופעה שאגב מאפיינת בני נוער בכל הארץ אשר מבקשים להחליט על חייהם בגיל צעיר יותר.

כנסו רגע לנעליו של א', נער ירושלמי בן 14 בלבד שלאחר שהות של מספר שבועות בגבעת הבלאדים ותקיפה חמורה שעבר מידי בלש משטרה, מצא מוסד לימודים מסודר. למרות שעזב את הבלאדים קיבל צו הרחקה מנהלי המרחיק אותו גם ממקום לימודיו. כעבור ימים ספורים קיבל צו המורה לו גם לשהות במעצר בית לילי.

לקול היהודי הוא פנה עם סיפורו לאחר שבעל חנות שהסכים להעסיק אותו שמע על כך שהוא מורחק מיהודה ושומרון וביטל את העסקתו. מה מצפים השלטונות שהנער יעשה? לאן ילך?

וכך אירועי תג מחיר צצו בשבועות האחרונים כפטריות אחר הגשם, דבר שלא נראה כבר שנתיים, ורק מעיד כי גם הקמת מפלג פשל"א אינה נותנת מענה אמיתי לתופעה, ועל כל אמצעי טכנולוגי שמפתחים במשטרה ניתן גם ככל הנראה לגבור.

במקביל החליטו בישוב כוכב השחר לסלק את הבלאדים. גם כך לא נשארו שם יותר מדי נערים לאחר חלוקת הצווים הסיטונאית, אך עבור כוכב השחר אירוע זריקת האבנים על הג'יפ היה הקש ששבר את גב הגמל. שבוע לאחר מכן חדרו בדואים לשכונת מעלה שלמה הסמוכה וגנבו עדר צאן, צעד שנערי הבלאדים בטוחים שהינו תוצאה ישירה של סילוקם מהמרחב.

שארית הפליטה של הגבעות התקבצה לאחרונה בישוב יצהר, אשר בו מנסים כבר זמן רב למסד את שהות הנערים שאינם תושבי הישוב, חלקם אגב לא קשורים לנוער הגבעות, ולהצמיד "אבא ואמא" לכל נער תוך הדגשת כללי התנהגות בישוב.

ביצהר עובד רכז נוער נוסף האחראי על קשר עם בני נוער שאינם מבני הישוב או מוסדות החינוך, אולם רכז אחד שכזה לא יכול להתמודד עם כמות הנוער שהגיעה ליצהר לאחר מחיקת הבלאדים.

אלא שכאן נכנסו גורמים נוספים לתמונה. המועצה האזורית שומרון ומשרד החינוך דרשו מיצהר להשאיר בישוב את כל אותם נערים.

למה? בקרב גורמי החינוך הקשורים באופן כזה או אחר לנוער הגבעות, אם מדובר במחלקות החינוך במועצות, אם במניפה או בעמותת הרועה העברי, ניטש זמן ארוך ויכוח על הגורם המתאים ביותר לטיפול חינוכי בנוער הגבעות.

יש שאומרים כי מיליוני השקלים והתקנים שמוקצבים לעניין משחקים גם הם תפקיד לא קטן בויכוח מי יזכה בטיפול בנוער. כך מצאה את עצמה מזכירות יצהר עם דרישה דווקא ממשרד החינוך והמועצה להשאיר את הנערים.

אולם בעוד המערכת החינוכית אומרת א', במערכת הביטחון אומרים ב'.

במקום לקחת צעד אחורה ולאפשר נקיטת כיוונים חינוכיים ומציאת תעסוקה לאותם נערים, ביום שישי האחרון התייצבו ביצהר כוחות יס"מ, מג"ב ומשטרה שהודיעו כי הם קיבלו את האחריות על מרחב הישוב. חלק מכלי הרכב הצבאיים של חטיבת שומרון התמלאו בשוטרי מג"ב, שעדיין שוהים ביצהר ומונעים יציאת תושבים מחוץ לגבולות שהגדירו.

במערכת הביטחון הסבירו כי מדובר בצעד שהגיע בעקבות העימותים סמוך ליצהר ביום שישי שעבר, אז הציתו ערבים שריפות סמוך לישוב, ובתגובה הציתו יהודים מטעי זיתים של ערבים ובמקום התפתחו ידויי אבנים. מפקד פלוגה של חיילי מילואים שביצע ירי מופקר באוויר דווקא אל מול היהודים גם הוא עורר זעם בקרב חלק מהתושבים.

הערבוב בין הצבא למשטרה, בשילוב כלל הגורמים שהוזכרו, ובעיקר חוסר הכוונה לנערים, הביא ככל הנראה להשלכת האבן על האמבולנס הצבאי שהגיע לטפל בכלל בתושבת הישוב, על פי הפרסומים בידי נערים שאינם מהישוב, אירוע אליו מתנגדים ביצהר בצורה נחרצת.

ביצהר אף ציינו כי ישיבת עוד יוסף חי שבעבר ניסו בשב"כ לקשר לכל אירוע לא שהתה בישוב. בשב"כ, אגב, מודעים בהחלט לכך שהאירועים האחרונים אינם קשורים לישיבה, והדברים נאמרו על ידי אנשי המחלקה היהודית בשיחות סגורות.

מערכת החינוך נגד השב"כ

אתמול פורסם בערוץ 2 כי אנשי המחלקה היהודית נפגשו עם "רבנים מהימין הקיצוני" במהלך שנועד להרגעת הרוחות. מעבר לעובדה שהפרסום בערוץ 2 לא היה מדוייק כלל שכן השב"כ לא נפגש עם הרב יצחק שפירא וככל הידוע גם לא עם הרב דניאל סטבסקי, ניסיונות השב"כ להראות כאילו הוא מנסה לתרום להרגעת הרוחות הינם מופרכים.

לאחר הצו של אלקנה פיקאר, מיהרו לסמן בשב"כ דמות נוספת שהעזה לקשור את גורלה עם אותם נערים, תושב יצהר כבן 35 שארגן ערב פוייקה ל"נוער הגבעות" מתוך מטרה לקרבם. מאז שמו מופיע ברשימות איסורי יצירת הקשר הניתנים לנערים, והשב"כ סימן אותו כגורם בעייתי.

את השב"כ, גוף בטחוני שבמקור אמור לסכל טרור, לא מעניין שום גורם חינוכי. אם היה מעניין, לא היו אוסרים קשר בין נער גבעות לרכז הנוער או המורה שלו כפי שאירע לא פעם, ולא היו מפרקים לרכז מניפה אליהו פרג'ון את חוג המכונאות שהקים בעמל רב עבור נערי הגבעות.

גורמים במשרד החינוך ובשירותי הרווחה כבר מתקשים גם הם להסתיר את זעמם על פעילות השב"כ שלוחת הרסן ובשיחות שלא לציטוט הם תוקפים את השב"כ בחריפות.

צריך להבין שגם אם סבב הרדיפה הנוכחי יביא לירידה באירועי תג מחיר והפחתת כמות הנוער בגבעות, הדור הבא של נוער הגבעות כבר מסתובב בשטח. הם בני 13 ו-14, מלאים בשנאה לשלטונות שרודפים אותם, חסרי הכוונה מגורם בוגר כלשהוא, וממש לא מתכוונים להיעלם.

אם לא יקום מבוגר אחראי שירגיע את השב"כ, יפסיק את רדיפת ההתיישבות היהודית הבלתי ממוסדת, יבהיר שהקמת גבעה בארץ ישראל אינה מעשה טרור אלא מעשה חלוצי וחיובי, שאין כל פסול במחאה לגיטימית על רצח יהודים, ויתן לישובים לעבוד בכלים חינוכיים עם רכזי נוער מקרב בוגרי הגבעות, המצב רק ילך וידרדר.

הכדור נמצא כרגע אצל הרשויות, השאלה מה הם יבחרו לעשות איתו.