חושבים שהם נאורים אך משחיתים את העולם

שאל השואל כיצד צריכה להיות התגובה לנוכח העובדה שבמדינת ישראל, מדינת העם היהודי, דורשים במפגיע להציג הצגת עירום מלא תוך כדי דרישה לזכות בתקצוב, כפי שהתרחש בפסטיבל ישראל בירושלים. שרת התרבות הגיבורה מירי רגב אומרת בשם העם היהודי, בשם אבות אבותיו, שלא בשבילינו הצגת ערום, ובמקום לחזקה ולאמצה, רצו לקראתה בשריקות בוז. ולא רק אלא שאנשי התקשורת עם כל מיני מרואיינים אומרים שהרי זה אמנות, ומדוע יש לפגוע בחופש האמנות?

ויש מהמרואיינים הדתיים שהם ברוך השם באמת בעלי לשון לימודים ויראי שמים ברוב המקרים, אך משום מה במקרה הזה הם מתקפלים והם אומרים שזה זכותה כשרה לקבוע למי לתת או למי לא לתת על פי כלל הערכים שהיא מאמינה בו. בעוד שהיו צריכים לומר, חד וחלק, היהדות היא נגד עירום ואת ערום ועריה. זה ביטוי שלילי ביותר. הערום גורם להרבה מפגעים. ראשית לכל זה פוגע בכבוד האישה עצמה שבמקום שיתייחסו אל האישה מכוח אישיותה, הרי מציגים את האישה כמוקד של משיכה מכוח נשיותה ולא מכוח אישיותה.

אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלימה במיוחד לדור שמתיימר שהוא נותן כבוד לנשים, שהוא דואג לכבוד האדם. האם זהו כבודה של האישה? אשר יש להפגין את צורתה הנשית כדי למשוך בני אדם? אבל מורי ורבותי, עלינו לדעת שכבר היו דברים מעולם. אם השואל שואל כיצד יש להגיב, למרות שבד"כ אנחנו נמנים מבין המתונים ואנחנו מאמינים בקרוב לבבות, ונמשיך לפעול בקרוב לבבות, בדרכי נועם או באהבה. אבל לנוכח המתקפה התקשורתית נגד שרת התרבות, אזי צריך לומר שהתגובה ההולמת היא דברי ישעיהו הנביא בפרק חמישי לאחר שהוא מתאר מה היתה הציפיה האלוהית מעם ישראל.

אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו. הקדוש ברוך הוא  טיפח אותנו, את עם ישראל כעם יהודי, ערכי, כנבחר, ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שורק ויבן מגדל בתוכו וגם... נתן לנו תורה, קידש לנו את אותם ערכים נפלאים, לא תגנוב, לא תנאף, לא תחמוד, לא תרצח, שמור את יום השבת לקדשו. דברים נפלאים. כבד את אביך ואת אמך. לא תיקום, לא תיתור, לא תשנא את אחיך בלבבך.

והנה, חס ושלום כבר בזמן ישעיהו הוא רואה חבורה של בעלי כוח אשר הופכים את העם היהודי לעם מושחת והוא זועק כנגד הללו, הוי מגיעי בית ובית, כזה וכזה יקריבו. עד אפס מקום. משתלטים על הנכסים של העניים, משיגי גבול, מרכזים כוחות ממוניים לטייקונים וכיוצ"ב. ולא עוד, הוא זועק כנגד הללו אשר מבלים בדיסקוטקים, בנשפים, בשכרות, בהוללות. הוי משכימי בבוקר שכר ירדופו, מאחרי בנשף יין ידליקם... והיה כנור ונבל.. ויין משתיהם ואת פועל ה' לא יביטו.

ועוד הנה הוא מדבר באופן ישיר, באופן ישיר לאותם אנשים אשר ממש שוברים את סולם הערכים היהודי, היהדותי. אוי האומרים לרע טוב, ולטוב רע. שמים חושך לאור, ואור לחושך. שמים מר למתוק, ומתוק למר. הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבונים. הנה תגובה נבואית יהודית אמיתית, שבני אדם אלו חושבים את עצמם לחכמים. חושבים שהם מחדשים ונאורים, הם לא ידעו שכך התנהגו דור המבול שבלבלו בין המינים. שפגעו בצניעות. שפגעו בכל הערכים וניסו לחדש אנושות אשר הכל מותר לה. הכל מותר לה, לאן... לבלבול הערכים, להשחתת העולם.

אנחנו העם היהודי, היהדותי באנו למדינת ישראל, מדינת היהודים כדי לחדש את הערכים היהודיים שברוך השם הרבה מהם נקלטו אצל אומות העולם. זה לא נכון לחשוב שזה רק תגובה יהודית. אני בטוח שהחברה הישראלית ברובה המכריע, תהיה שקטה אילו היו דוחים את המופע הזה. עוד יגיע הזמן שמכוח בג"צ יאמרו שזה מותר להם לעשות את הדברים האלה. אני בטוח שזה התגובה שהחברה הישראלית שאיננה באה לידי ביטוי, זו התגובה שרבים מהחברה האנושית שלא באה לידי ביטוי. והמיעוט הקולני אשר השתלט על התקשורת הוא אשר מציג את הטוב לרע, ואת הרע לטוב, ואת האור לחושך, ואת החושך לאור. ממש מציבים סולם ערכים חדש.

כדאי ומן הראוי שממשלת ישראל אכן באמת תגדיר סולם ערכים יהודי יהדותי מגיל אפס שאם לא כן, השירה הנוקבת הזאת, אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו, איפה? איפה הנבחרות היהודית? הנבחרות היהודית היא לא בדם הזורם בעורקיו כי אין לו דם אחר, אלא הנבחרות היהודית וסולם הערכים היהודי, היהדותי שרבים מהאנושות אימצו אותו. אם כן חובה ומשימה לממשלת ישראל בכל דור ודרור לחדש ימינו כקדם ולשוב להיות ממלכת כהנים ואור קדוש, או לעצמנו ואור לגויים.