אחינו אתה, רצת איתנו על ואל הגבעות, בילית גם במרתפי השב"כ. אל תהיה בנט.
לא היה בכוונתי להעריך את כל פעילותך על פי מעשיך האחרונים, אלא להתייחס
לבתים שהרסת בגבעת אעירה שחר, ולבתים בעוז ציון שידך עוד נטוייה להחריבם, לקול מצהלות אויבינו. אולם כיוון שאתה ואחרים קישרתם בין ההרס לשאר פעילותך,אתייחס לכך גם בקצרה.
אנו מודים לך ומוקירים את עמדתך האיתנה בכנסת הקודמת כנגד הכנסת אויבי ישראל לממשלה. בכנסת הנוכחית כהמשך להישג האלקטוראלי המרשים שהשגת ביחד עם איתמר בן גביר, ביטלתם סוף סוף את חרפת חוק ההתנתקות, שאנו מקווים שתהיה הסנונית הראשונה להיפוך מגמת ההתקפלות והנסיגות לעבר הרחבת ההתיישבות והגבולות בכל החזיתות.
לפני שש שנים פרסמת בכתב העת השילוח מאמר בשם "תוכנית ההכרעה". במאמר זה טענת שהגיע העת להכריע את המאבק על הארץ, לפרק את הרשות הפלסטינית, להחיל ריבונות ביו"ש ולהוציא מכאן ערבים שלא מעוניינים לחיות במדינה יהודית.
מאז אתה וחבריך חוזרים ואומרים שזהו האופק המדיני אליו אתם חותרים. עם כל הכבוד וההערכה, קשה מאוד לראות איך הממשלה הנוכחית מקדמת את החזון הזה.
מנגד, בשבועות האחרונים יוצאים פרסומים על הסכם נורמליזציה או הסכם שלום בין ישראל לערב הסעודית, שיכלול "צעדים משמעותיים" ביחס לרשות הפלסטינית. מה טיבם של אותם צעדים איננו יודעים, אך בהתחשב בעובדה שהסעודים מינו לאחרונה שגריר לבירה הפלסטינית המיועדת לשיטתם - ירושלים, בעובדה שנתניהו כבר שנים מוכן להקמת מדינה פלסטינית (מפורזת), ובעובדה שממשל ביידן העוין הינו המתווך בהסכם, ניתן להעריך שצעדים אלו יכללו הקמת מדינה פלסטינית, ולמצער התקדמות משמעותית בכיוון. ברור לכל בר דעת שאם וכאשר הסכם שלום עם סעודיה הכולל הקמה או קידום מדינה פלסטינית יבשיל לחתימה, לא תהיה אפשרות לעצור את האסון. גם אם אתה ואנחנו נתנגד בכל תוקף, יהיה מאוחר מדי. גנץ ולפיד יחברו לנתניהו לטובת השלום ופירותיו הכלכליים, וצעקותינו או פרישה מהממשלה כבר לא יועילו מאומה.
הדרך היחידה למנוע את האסון הזה, או אסון דומה בהמשך הדרך, היא לחתור לניצחון. הרשות הפלסטינית מזיקה בעצם קיומה, אך היא לא תשאר כפי שהיא לנצח. התהליך יתקדם לאחד מהצדדים- או שתבוטל (בעזרת ה' הנותן לנו כח ותבונה לעשות זאת), או שתהפוך למדינה חלילה.
לאחר ההרס באעירה שחר
אמרת שאנו מדינת חוק. במדינת חוק אסור לגנוב ועל כן לא ייתכן שאנשים פרטיים יבנו בקרקעות השייכים לאחרים והמדינה תעמוד מנגד ולא תציל את העשוק מיד עושקו. אלא שהאמירה האומללה הזו - הנכונה באופן תיאורטי - מתעלמת מההקשר הרחב ומהמציאות.
במדינת חוק, ולמעשה בכל חברה בעלת מוסר מינימאלי אסור קודם כל לרצוח. יהודי שנכנס כיום לכפר ערבי ביהודה ושומרון מתחייב בנפשו, ואם השטח בשליטת רשות הטרור הפלסטינית הסיכוי שלו להרצח הוא קרוב לודאי. ערבי שמעוניין למכור קרקע ליהודי מסתכן בעינויים וברצח על ידי רשות הטרור הפלסטינית. הסיכון הזה חצה את הקוים מיהודה ושומרון והגיע אף לירושלים. הצבא, הריבון בשטח בשם מדינת ישראל, מאפשר למצב הזה להתקיים ולא עושה שום פעולה למיגורו. להפך, בכניסה למקומות ישוב שגרים בהם ערבים או לשטח שבשליטת הרשות, מוצבים שלטים המזהירים מפני כניסה אליהם. צה"ל והשב"כ לא מגנים על מוכרי קרקעות ערבים, והמנהל האזרחי לא מאפשר רישום מהיר ודיסקרטי של עסקאות מקרקעין. במצב זה שלטון הטרור של הרשות הפלסטינית חל דה פקטו לא רק בשטחי A וB אלא בכל שטח ביהודה ושומרון שיהודים לא אוחזים בו.
כל זה קורה בזמן שמערכת הביטחון משלימה עם קיומה של הרשות הפלסטינית, ואף מחייבת את המשך קיומה, ובמשתמע את הפיכתה למדינה בסופו של דבר. מערכות המשפט, הכלכלה ושאר מערכות המדינה הולכות באותו תלם, ואף ההתנחלויות המוסדרות לא מאתגרות את הסדר הקיים שבסופו מדינה פלסטינית על חורבות ישראל חלילה. נשארת עם מתי מעט המאתגרים בשטח את מדיניות הכניעה והנסיגה - איתנו.
הפלסטינים, האמריקאים, ואחינו הטועים בשמאל מבינים זאת היטב. לכן כל כך חשוב להם להחריב את בתינו. הם לא דואגים לזכויות הקניין של הערבים, אחרת היו צועקים כנגד זה שלא נותנים לערבים למכור קרקע ליהודים וגורמים להם להפסדים של מיליארדים. הם דואגים מפני מקלות בגלגלי המדינה הפלסטינית. הם גם מבינים היטב שאנו בעלי הברית היחידים שלך למימוש תוכנית ההכרעה ולעצירת אסון אוסלו בואכה מדינה פלסטינית, לכן כל כך חשוב להם לסכסך בינינו. בצלאל היקר, אל תשחק לידיהם, מנע רגלך מנתביתם.
שינוי הכיוון של מדינת ישראל מנסיגה לניצחון אינו קל. אנחנו בגבעות לא יכולים להוביל אותו, רק לסמן את הכיוון. אתה וחבריך להנהגה יכולים לעשות שינויים משמעותיים בכיוון בו צועדת מדינת ישראל, אך אתם זקוקים לאנשים מבחוץ שיאירו את הדרך לבל תתבלבלו מריפיון מערכות הביטחון והמשפט. אל תכבה את האור, השתמש בו כמצפן וכמצפון.
בצלאל, למרות שפשעת נגד חברינו מגבעת "אעירה שחר", הם יהיו מוכנים לסלוח. רק תבוא לגבעה, תסתכל להם בעניים, תבקש סליחה ותבטיח להפסיק עם ההרס והחורבן, בעוז ציון, ובכלל. אם תעשה כך ימחלו לך בלב שלם ובנפש חפצה.
מדינת ישראל איבדה כיוון. אנחנו לא האויבים שלה, אליהם צריך לשלוח לפנות בוקר מאות לוחמים וכלים כבדים, על מנת לפגוע בהם טרם יקיצו משנתם. אנחנו הסיכוי היחיד להתעורר מסיוט "שתי מדינות לשני עמים". לא ביקשנו פרסים ותשואות, ואנו מבינים את הקושי ביקיצה מחלומות הביעותים, אבל זאת לא סיבה להכות בנו.
התורה מספרת שבלעם הביט אל אהלי ישראל ראה כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל וברכם:
"מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל: כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע יְ-ה-וָ-ה, כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם: יִזַּל-מַיִם מִדָּלְיָו, וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים; וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ, וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ: אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם, כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ; יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו, וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם--וְחִצָּיו יִמְחָץ: כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ; מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ, וְאֹרְרֶיךָ ארור:"
בצלאל, אל תהיה שותף בהחרבת אהלי יעקב ובתי ישראל. ברכנו, והיה ברכה.
נפתלי אורבך
מעוז אסתר תובב"א
כבוד לבקש סליחה מארץ ישראל 1 ד' אלול תשפ"ג 16:43 אמתי