נוח לו לאדם לשבת בביתו שלו, להתרווח בכורסא, לשוחח עם בני ביתו. ביתו של האדם הוא מבצרו. אם אין סיבה מיוחדת, למה לקום ולנסוע למרחקים? למה להיטלטל בדרכים? למה להיתקע בפקקים, לחפש אוטובוסים?
ועוד: אם זכית ללמוד תורה, שב תלמד! מדוע לך לבזבז זמן על נסיעות ארוכות ומייגעות?
ואם את השאלה הזאת אני שואל את עצמי שנים רבות, הרי שאחרי השבר הנורא שהושברנו שנה שעברה, מתעצמת השאלה שבעתיים. הרי אסון טראגי נורא עבר עלינו. 45 נשמות טהורות הסתלקו מאיתנו! אז למה לנסוע למירון?
וראה זה פלא: אם חשבת שיהודים יישברו לחלוטין כתוצאה מהאסון ויפסיקו לפקוד את מירון, לך נא ראה את ציונו של התנא האלוקי רשב"י במהלך השנה כולה, והוא שוקק חיים והומה אדם. יהודים באים מכל קצווי עולם להתפלל בו ולשפוך שיח לפני בורא עולם. ואף אחד לא עושה "ברוגז" עם רשב"י חלילה...
איך יתכן כדבר הזה?
יש גם טענה מצד יהודים יקרים שהנסיעה למירון מזניחה את ירושלים. את הדרישה לציון, לבית המקדש.
חלק מהתשובה לשאלות הנ''ל הוא:
א. לא שוכחים את ירושלים! ירושלים היא הלב שלנו, היא החיים שלנו! ירושלים היא המקום אשר יבחר ה'. לא שוכחים את הר הבית, את בית המקדש. כוספים אליו בכל לב. אליו עיננו נשואות. לא יכולים בלעדיו!! אין לנו אויר לנשום בלי גאולה שלימה, בלי בית המקדש!
ב. יהודים אנחנו. בנים אהובים של מלך מלכי המלכים. לא מסתפקים במים דלוחים ומלוחים. נפשות ישראל באו ממקום גבוה מאד, מתחת כסא הכבוד. ועם ריבוי הנסיונות לעיתים אנו נואשים ומרגישים שבאו הימים אשר אין לנו בהם חפץ. כמה אפשר לסבול את ההסתרה שבתוך ההסתרה, את קשיי גלות הנפש? איך אפשר לחיות בלי נבואה, בלי רוח הקודש, בלי השראת שכינה? איך אפשר להרים ראש מעל המים ולא לטבוע ביוון מצולה?
אנחנו מתגעגעים לחיים אמיתיים, חיים של קדושה וטהרה, של צניעות ויראת שמיים. של דבקות פנימית בה'. חיי נשמה. חיי פנימיות! קשה לנו כל כך עם החיצוניות והיחצנו"ת!
גם בלימוד התורה, כולנו רוצים ללמוד את נשמת התורה!
אנחנו מרגישים ששכחנו את התורה. אם פעם היו צדיקים מובחרים קדושי עליון שהריחו ריח של קודש, איפה אנחנו היום? וזה שובר את לבנו! אנחנו חיים בתוך קונפליקט פנימי. כל כך דייק בתיאור המצב רבי נתן מברסלב. מצד אחד אנחנו מרגישים שבורי לב מכל הנסיונות והמשברים. "בְכָל יוֹם אָנוּ הוֹלְכִים וְדַלִּים, וּמָטָה יָדֵינוּ מְאד "כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב" כִּי נִשְׁאַרְנוּ כִּיתוֹמִים וְאֵין אָב, וְאֵין מִי יַעֲמוֹד בַּעֲדֵנוּ".
ומצד שני, כל כך מפעים, מרגש ומדהים לראות את רוח הטהרה שבכל נשמות ישראל, מכל גווני הציבור. כולם מלאים געגועים לעבודת ה'! "הִנֵּה בְּתֹקֶף סוֹף הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, וּכְבָר הִתְחִיל לְהִתְנוֹצֵץ הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ מִימֵי הָאֱלָהִי הָאֲרִ"י זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְעַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִשְׁתּוֹקְקִים וּמִתְגַּעְגְּעִים מְאד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַכּל חֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ וְנִפְלָא אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזאת מִימֵי קֶדֶם "הֱקִיצוֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ", בָּאתִי עַד קֵץ כָּל הַדּוֹרוֹת וְעוֹדִי עִמָּךְ עֲדַיִן אָנוּ אֲחוּזִים בָּךְ, וּמִשְׁתּוֹקְקִים לַעֲבוֹדָתְךָ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ"
התנא האלוקי רשב"י הוא שהבטיח להציל אותנו מסכנת שכחת התורה. ואנחנו, שנפלנו למצולות ים, לא שכחנו את הרצון והכיסופים לעבודת ה' בכלות הנפש!
איננו באים לרשב"י כדי להתפלל על ישועה פרטית! לא רק על בריאות, שידוך, שלום בית או פרנסה. לא כל אחד זוכה להיות קדוש. ועל רובם ככולם עובר מה שעובר. לכן מוכרחים אנחנו לקיים מצוות "ובו תדבק", על ידי שאנו נושאים עיננו לאור העולם אדונינו הקדוש רבי שמעון בר יוחאי.
יש הרבה הפלגות בשבחו המיוחד של רשב"י במקורות קודש רבים. בגמרא מובא שאמר רשב"י "יכול אני לפטור את העולם כולו מן הדין"! (סוכה מ"ה)
בזוהר הקדוש מובאים ביטויים נדירים בשבחו של רשב"י. הוא הצדיק שהקב"ה משתבח בו בכל יום! ( זהר האזינו רצ"ו)
והוא האהוב לקב"ה, (זהר תצוה קפ"ז)
והוא אילן החיים (זהר ויחי רי"ח) שמאיר את כל העולם בתורה! (זהר פנחס רכ"ג)
עוד מובא בזוהר הקדוש ש"חכמתו של רשב"י מאירה את כל הדורות שאחריו!" (פנחס רי"ט)
ו"אלמלא לא ניתנה התורה בסיני אלא שה' אמר: "רשב"י הוא התורה שלי", היה די לעולם" (פנחס רמ"א)
נוסעים למירון כדי לדבוק באור תורת רשב"י המופלאה ולשאוב ממנו רוב שמחה. נוסעים להתכלל עם כל נשמות ישראל, בלי פירוד , בלי התנשאות, ובלי חלוקה לעדות שונות. ומקובלנו שהשמחה שם היא למעלה מהטבע. סוג של אימונים והכנה לשמחת הגאולה השלימה בקרוב בע"ה.
כך למדנו וראינו מרבותינו הקדושים גדולי עולם הקשורים בכל ליבם לפנימיות התורה. כך למדנו מחכם מרדכי אליהו זצ"ל, שהיה מעודד את העליה לציון הרשב"י ושמח שם מאד. פעם שאלתי את רבנו הגדול חכם מרדכי אליהו זצ"ל: אם מישהו לא רוצה לנסוע, קשה לו המוניות? אמר לי: רשב"י אמר "עולו ואתכנשו"! רשב"י אומר לבוא!
ושאלתי אותו: ושמירת העיניים? ענה: יש דרך מהדרין!
הלוואי ונזכה!
"תורתו מגן לנו היא מאירת עיננו הוא ימליץ טוב עלינו אדוננו בר יוחאי"
