אפתח בסיפור קצר הידוע למעטים. לאחר החורבן והגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון חקרה קבוצת יהודים באופן עצמאי את האופן בו פעל צה"ל על מנת להכשיר את חייליו לביצוע הפשע. הוועדה קראה מסמכים צה"ליים, ראיינה חיילים, מצאה חומרים רבים והגיעה לחקר האמת. התברר שצבא הגנה לישראל הכין תכנית מסודרת, בראשה "ההכנה המנטאלית" לשטיפת מוחם של רבבות חיילים על מנת שיבצעו את מה שחייל יהודי לא יכול לבצע- גירוש רבבת יהודים מבתיהם, החרבת יישובים ומסירת נחלת אבות לאויב הערבי.
דו"ח הוועדה הוכן כדבר הדבור על אופניו ובו משנה סדורה ומפורטת על אודות הכנת החיילים כאמור. חברי הוועדה בקשו להופיע בישיבות, לאחר תיאום עם ראשיהן, על מנת שהלקח יילמד ושוב לא יפלו בנינו בפח ולא יסכימו לתת למוחם ולחופש בחירתם להיגזל על ידי חורשי רעה לעם ישראל.
ראש ישיבה , רב מוביל במגזר שכיום איננו בין החיים, ראה את פניית חברי הוועדה ודחה אותה בשצף קצף תוך שהוא משתלח בחברי הוועדה, מכנה אותם מסיתים ומדיחים הפועלים באישון לילה, שופך את דמם ומוקיע אותם. זאת כאשר כל חטאם של חברי הוועדה (יהודים טובים שבקשו והצליחו להגיע לחקר האמת) – רצונם לשתף במידע ובכך למנוע הישנות הפשע.
פשיטא שאותו רב, תלמיד חכם עצום, עבר עבירות רבות בהתנהלותו זו. קבע דברים נחרצים בעניין בו אין לו מושג, דחה על הסף פנייה של יהודים ישרים שכל מטרתם לתקן ולהועיל, חטא נגדם בלשון הרע, עשה עוול גדול להם ולאמת עת כינה אותם מסיתים ומדיחים ועוד ועוד...
ומכאן לדבריו האחרונים של הרב מדן על אודות היחס שלנו לצה"ל, הביקורת אותה משמיעים רבים כלפי הנעשה בצבא ובכלל על תובנותיו בנושא כפי שהובאו במאמרו שפורסם לאחרונה בערוץ 7.
על מנת להמחיש את שייאמר לקמן אביא בפניכם קטע אחד מתוך מאמרו של הרב:
"החזית המרכזית שלנו עתה היא לסייע לצה"ל לשמור על לכידותו ועל אחוות הלוחמים שבו, מהחיילת ועד ללוחם הדרוזי, מהחייל שומר המצוות ועד לחילוני. אסור שהמאבקים הקטנים על שעות הבריכה הנפרדות במחנה הנופש, על הגערה הבלתי מוצדקת בחייל שרצה לקיים את צניעותו ואת מצוותיו ועל הפצ"ר שהחליט לחקור הצדקת ירי כלפי מתפרעים, יסיטו אותנו מהמאבק המרכזי הנזכר נגד תנועות השמאל והקרנות. (ההדגשות של הח"מ).
טועה הרב בהתעלמותו מכך שהפצ"ר (פרקליט צבאי ראשי שדרגתו אלוף והוא חבר במטה הכללי) הוא בעל נטיות הפוכות, עליהן הצהיר ובהן הוא מתגאה. מצפים היינו מהרב שיעמיד את הצבא על חומרת העניין בעודו מבהיר שמציאות כזו אסור שתתקיים בצבא הגנה לישראל.
טועה הרב בהיותו חושש מהעין הפקוחה בה אנו בוחנים את הצבא ומבקרים את פעילותו. מתברר שהדוגמאות אותן מביא הרב במאמרו (חייל המתלונן על העדר צניעות, חקירת חיילים שפעלו נגד ערבים ועוד...) היו לדפוס התנהגות של הצבא- החל מהעומד בראש, דרך הפצ"ר בעל הנטיות וכלה במפקדים בשטח. אוי לנו ואבוי לנו אם לא נתייצב כחומה בצורה- נתריע ונוקיע, על מנת להציל את הצבא מהפיקוד הבכיר שלו עצמו וממה שהוא מעוללים לו ולנו.
טועה הרב טעות מרה בשעה שהוא מדבר על לכידות הצבא ומביא כדוגמאות ל"לכידות" כזו את הקשר בין החיילת לבין החייל הדרוזי, את הבעיה ה"קטנה"(לדבריו) של שחייה משותפת של חיילים וחיילות בבריכה בנופש.
ממשיך הרב וטועה בכך שהוא מגמד את עניין החקירות המנוהלות נגד חיילים שפעלו מול האויב- הרב ככל הנראה לא הבחין בכך שהדבר היה לדפוס התנהגות בצה"ל.
מקצת הדוגמאות שהובאו מלמדות על כשל הקיים אצל חלק (קטן למרבה המזל) מרבני המגזר- ראיית המציאות הקשה בעיניים "רכות", נכונות להתפשר על עיקרי הלכה (צניעות ועריות בכללם) וזאת על מנת לשמר "לכידות" שאינה יהודית ומהווה סכנה לקיומנו ולקיום של צבא שייעודו הגנה על ישראל.
החמור מכול הוא חוסר ההבחנה בתהליכים הרעים העוברים על הצבא בהשראת הפיקוד הבכיר. פיקוד זה הוא העוסק באופן חולני בענייני "מגדר". פיקוד זה הוא הדוחף לעירוב בנות ובנים. פיקוד זה הוא שנטש את חייליו, אינו מגבה אותם, חוקר אותם ומעמידם לדין.
פיקוד זה הוא המצר את צעדי החיילים בהוראות פתיחה באש שהן מגבילות ומסרסות. פיקוד זה הוא המתריע בפני קציניו המבקרים במחנות ההשמדה שיישמרו לבל ידרדרו במדרון החלקלק עד שיהיו דומים לנאצים בגרמניה.
על כל אלה נעמוד גם נעמוד על המשמר וכל המרבה הרי זה משובח!
בעיה בפסיקת רבני המימסד 2 י"ט חשון תשע"ט 00:18 דב שטיין
ה' הוא אחד והוא המאחד 1 כ"ד אלול תשע"ח 11:30 דרור