קידוש השם או חילול השם? די לשפלות

אחת התופעות בהן אנו נתקלים היא "ספורטאים ששומרים שבת", או "ייצוג של ישראל באירוויזיון", לדוגמה, ועוד הרבה כיו"ב. וכן ב"מוח היהודי", איך שיהודים הם בראש צמרת ההייטק, הם מרכזיים בתעשיית הכסף, וכו'. על כל תופעה כזו אנו נדרשים לשאול – האם זה טוב ליהודים? האם זה קידוש השם, או שמא זה חילול השם?

בעיני, מעבר לעובדה שכשיהודי - בכל מקום שהוא נמצא, יש חשיבות לאיך שהוא מתנהג, ולמה שהוא עושה, ובהתנהגותו ומעשיו הרי הוא יכול להביא לקידוש ה', יש חשיבות לא פחות לעצם המקום שבו הוא נמצא, לגבי חילול השם או קידוש השם. ה"איפה", לא פחות חשוב מה- "איך". ישנם מקומות, שאם יהודי יימצא בהם, אין זה קידוש ה' אלא חילול ה'.

אם חלילה יהודי דתי נכנס לבית בושת עטור בטלית ותפילין, ומתגאה "אני מניח תפילין כל יום", כולנו הרי מבינים שזה חילול השם מאין כמותו. ייתכן וזה שהוא מניח תפילין זה קידוש השם, אך בראיה הכוללת של מעשיו, זה יותר חילול מקידוש, ואולי כאשר זה במסגרת של חילול, אזי התוכן של קידוש השם נעשה גם הוא לחילול ה'.

דבר אחד שוזר את הצלחות היהודים בכל מיני תחומים, את קרן קולנוע שומרון ככל הנראה, ואת פריחת ההייטק הישראלי, ושמו שפלות. קרי: אני מרגיש שאני פחות, לכן אני צריך להוכיח שאני יותר, או לפחות שאני שווה לאחר. יוסי דגן אמר בפסטיבל הקולנוע בשומרון: "האמירה שלנו בתחום הקולנוע היא שאין אמירה – השומרון הוא כמו כל אזור אחר בישראל. יש לנו קולנוע ויהיה כמו בתל אביב, ירושלים... השומרון יהפוך לבירת התרבות של ישראל". אלו דבריו. אנו מוכרחים לשאול: איזו תרבות אנו רוצים שהשומרון תיהפך לבירתה? תרבות יהודית, או תרבות ככל הגויים? ואולי גם יהיה נציג מהשומרון לאירוויזיון?  לאן הגענו? האם השומרון הוא כמו תל אביב? והאם השומרון צריך להוכחה בתחום כזה או אחר שהוא לא פחות מתל אביב? השומרון הוא הרבה יותר מתל אביב! ועל המילה קדושה שמענו? האם אנחנו צריכים להידמות במשהו לתל אביב? ועוד בקולנוע? הזוהי "תרבות" יהודית?

האירוע המרכזי בפסטיבל הקולנוע בשומרון, כלל מחווה לבמאי אבי נשר, ומתן פרס לפועלו. אך מה אמר אבי נשר? לא פחות ולא יותר: "מרגשת אותי עד מאוד בחירת מארגני הפסטיבל לפתוח אותו בתמונת ניצחון, סרט שמנסה להבין ביושר רב את נקודות המבט הלגיטימיות והסותרות של שני הצדדים שנלחמו זה בזה במלחמה שאנו מכנים מלחמת העצמאות". כן כן, לא פחות. זה למעשה מה שמתפתח בקרן קולנוע שומרון.

כל העת אנו נלחמים בתרבות הסרטים והסמארטפונים שהורסת אותנו מבפנים, ופתאום כשלקולנוע הוצמד השם "שומרון" אז זה בסדר?

ובחזרה לספורטאים: אינני מזלזל חלילה במי שמשנים את דרכם והולכים אל עבר היהדות ומתחזקים בשמירת המצוות, אדרבה יש לשבח אותם, אך יהודי צריך להימצא במקום שלו, ולמחוק את הרגשת השפלות שלנו ביחס לגוי, שבגללה אנו צריכים להיות טובים בכל התחומים, גם בכאלה שמנוגדים לרוחנו ולעיתים אף להלכה (דוגמת האירוויזיון). אנו צריכים למלאות את ייעודנו, אנחנו עם סגולה, ולא להשקיע את עצמנו בתחומים שאינם הייעוד הגדול שלנו. כשנעריך את עצמנו ואת גודלנו, ונעשה את השייך לנו והמוטל עלינו, רק אז יעריך אותנו הגוי באמת, ולא כאשר נרצה להידמות לו. בבניין ירושלים ננוחם, אשוריה.