שאלות קשות לגבי המטרות של השב"כ

התוכנית "מרגלים מבית" של ערוץ 11 הראתה בשני חלקים איך החטיבה היהודית בשב"כ פועלת נגד הלאומניות המסוכנת כביכול אצל היהודים הצעירים.

מצד שני, עשרה ימים קודם דווח בערוץ 11 בחדשות הערב שהמשטרה מתלוננת נגד השב"כ כי ראשי הפשע בחברה הערבית רובם משת"פים של השב"כ.

התוכנית על הסוכנים היהודים תיארה איך השב"כ בוחר ומטפח אנשים שאינם בטוחים בעצמם ואיך מכוון אותם לדווח על חבריהם. הסוכנים פעמים רבות נשברים במשימות שנראות להם בגבול בגידה באמון בין חברים, אך השב"כ יודע לנצל את החולשה של הסוכן עד הסוף.

התוכנית הזכירה מקרה של הסוכן אריאל גולי, אשר ללא הצלחה התחנן מפני השב"כ שישחררו אותו ממשימות נוספות, וכאשר התקשר למפעיל שלו שיש לו חבל על צווארו ועומד להתאבד, המפעיל לא טרח לנסוע אליו ולהציל אותו. 

לחטיבה היהודית ניתנה בתוכנית הזדמנות להסביר את עמדתה. אבי אריאלי, ראש החטיבה בשנים 2013-2019, טען שהצעירים הלאומניים מתחילים בריסוסים על הקיר, עוברים לשרפות מכוניות ובסוף יכולים לרצוח ראש ממשלה; הסוכנים בשטח כביכול יכולים למנוע מרצח כזה או מפיגוע ענק במסגד או בהר הבית.

ההסברים של אריאלי אינם משכנעים. ידוע ששום סוכן לא היה מסוגל לעצור את דוקטור גולדשטיין, כי מעשיו היו ספונטניים והוא לא שיתף אף אחד. מצד שני, יגאל אמיר סיפר על תוכניותיו לסוכן השב"כ אבישי רביב, אבל השב"כ לא הגיב לאזהרות בצורה נכונה. בכל זאת, אבי אריאלי הגיש את הפעילויות של החטיבה כמו עבודת קודש. 

הסוכנים היהודיים שהביעו את דעתם בערוץ 11 סברו אחרת. דיברו על הסבל שלהם על סף התאבדות ועל סחיטה מצדו של השב"כ. גדעון אושר שמואלי, שהתחילו לגייס אותו לחטיבה היהודית אך הוא הצליח להתחמק, אמר: "הם מדברים על מניעת רצח. איזה רצח, מה יש לי או לאנשים בסביבתי עם רצח? המטרה שלהם היא פשוט לאסוף מידע על האזרחים. אני לא רוצה לפעול נגד יהודים".

מילים ברורות יותר ממה שניסה להציג ראש החטיבה לשעבר, שבאופן ציני טען שההתאבדות של הסוכן גולי נבעה מבעיות אישיות לא קשורות לשב"כ, ואפילו ניסה לעורר חמלה, כאשר דיבר על עבודתו הקשה ועל האיומים נגד משפחתו.

נכון שהשיטות האלה, כשמחפשים את הרוצח לפני שהרצח בכלל התרחש, מזכירות את השיטות של המשטרה החשאית בארץ הקומוניסטית שמימנה עליתי לארץ. נכון שגם פה אוספים מידע רק על "הימין הקיצוני" ולא על "השמאל הקיצוני".

למה צריך לשתול סוכנים האוספים מידע מניעתי כאשר למשטרה ולשב"כ יש מספיק אמצעים טכנולוגים, כולל מצלמות בכל פינה, GPS, טלפונים חכמים, בדיקות DNA ואפילו מאגרי מידע על כל האזרחים? חוץ מי זה, התוכנית של ערוץ 11 הראתה שבדרך כלל הרבה אנשים חושדים בשתולים.

אחרי שפורסם לפני 13 שנה שסוכני השב"כ התחתנו על מנת להיכנס לסביבה רלוונטית לאסוף מידע, ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון אמר שזה מהווה כתם על פניו של השב"כ. השאלה היא כמה כתמים עוד צריך על מנת לעצור את "הריגול מבית" שאינו מתאים למדינה דמוקרטית ויהודית?

בעוד שהסוכנים בחברה היהודית סובלים, הסוכנים בחברה הערבית הינם כמעט מלכים. אחרי שפורסמה התלונה של המשטרה שאי אפשר להילחם נגד הפשע בחברה הערבית, כי ראשי הפשע המאורגן שם רובם משתפי פעולה של השב"כ, בדקתי את הדברים עם כמה עובדים ערבים בדרום.

הם סיפרו שבכל כפר יש משפחה עשירה ששולטת, שיש לה קשר לכל העסקים החשובים, כולל לדוגמה הברחת הסמים; כולם פוחדים מהשולטים האלה שיש להם המון נשק ושבינם יש משת"פים.

העובדים הפשוטים שסיפרו את הדברים הנ"ל כנראה לא הגזימו, כי בחודשים האחרונים ראיתי בחדשות של ערוץ 11 הרבה קטעים שמאשרים את בדיוק אותו המצב: יריות פרועות בערים הערביות, חמולות של בדואים עם טרקטורונים שגונבות באור יום ערמות נשק מתוך הבסיסים הצבאים שלנו, וכן הבדואים בסיני שזורקים בלילה שקים של סמים מעבר לגדר לבדואים הישראלים האוספים אותם.

האם לא יהיה שימושי יותר לדמוקרטיה שלנו וגם לביטחון הכללי שלנו לעצור את זרם הנשק והסמים בחברה הערבית במקום לעצור את המרסס הפוטנציאלי של הריסוס הבא או לחפש מי שאולי ירצה לפוצץ את הר הבית בעתיד. במילים מועטות: השיטות של השב"כ בכלל לא נראות אופטימליות ומטרותיהם אינם ברורות.

// ד"ר תומס גוטמן למד כימיה וביולוגיה. עוסק בעריכת פטנטים וכותב בבלוג שלו (Hegaion) ובמדיות אחרות.