אימה בדרך ללידה: "אבנים וזיקוקים בכמויות אדירות"

פורעים ערבים תקפו באופן חמור ביותר בני זוג שעשו את דרכם ללידה.

מדובר באירוע שהתרחש בשבת האחרונה. אליהו ובלה שטיבל תושבי היישוב מיצד שבגוש עציון יצאו בשבת האחרונה אל המרכז הרפואי הדסה בהר הצופים לקראת לידת בנם, ורק בנס הצליחו להגיע.

בשיחה עם הקול היהודי מתאר אליהו את רגעי האימה שעברו עליהם, וניתן לשמוע בקולו עד כמה הוא נסער הגם שבזמן השיחה חלפו כבר 4 ימים מאז האירוע.

בשל עבודות בניה בסביבת הר הצופים בני הזוג פספסו את הפניה לבית החולים, ומצאו את עצמם ממשיכים ישר לתוך שכונת עיסוויה.

בעודם מנסים להגיע למקום שבו יוכלו לבצע פנייה שתחזיר אותם לכיוון המרכז הרפואי, הגיעו לצומת שבה היו קבוצה גדולה של צעירים ערבים, ואלו מצידם התחילו לבלבל אותם, והפנו אותם לכיוונים לא הגיוניים.

מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי>>

בשלב הזה מספר אליהו הגיע ערבי מבוגר ואמר לי "בא בא, מה אתה עושה פה תיסע אחרי'. התחלתי ליסוע אחריו, ותוך כדי שאני פונה פניית פרסה, מישהו זרק עלינו בקבוק פלסטיק מאחור, ומאותו הרגע התחילו לזרוק עלינו פשוט מטר של אבנים ושל זיקוקים. פוצצו את השמשה מאחור, אבנים וזיקוקים בכמויות אדירות. כאילו הם מוכנים לזה שרק ייכנס יהודי והם יעשו בו לינצ'. התפוצצו לנו זיקוקים ממש על הרכב. "כל זה", אומר שטיבל, "תוך כדי שאשתי באמצע צירים עם התומכת לידה מאחורה. אני בלבוש חרדי בשבת, והם רואים אישה מאחורה, שאלנו אותם איך מגיעים להר הצופים, היה ברור שאנחנו בדרך לבית חולים ללידה. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם הייתי נוסע לפי מה שבהתחלה הצעירים הערבים כיוונו אותי".

אולם האירוע לא הסתיים כאן. בעוד אליהו מבצע את פניית הפרסה "פתאום אחד, נראה בן 16, פתח לי את הדלת, תפס לי את הראש, התחיל לתת לי בוקסים בפנים, וניסה להוציא אותי מהרכב. עד עכשיו מהעזות אני לא נרגע. דחפתי אותו סגרתי את הדלת והוא מנסה שוב לפתוח. ואני סוגר והוא שוב פותח".

בתושיה רבה, הצליח שטיבל להדוף את הנער ולהמשיךבנסיעה אחרי הנהג המבוגר, אך עדיין לאורך כ-200 מטר המשיכו הזיקוקים להתפוצץ על הרכב.

עוד מספר שטיבל כי כשהגיעו לקבלה בהר הצופים, הגיעו יחד איתם זוג נוסף תושבי עיסוויה, והבעל שאל אותו מה קרה לו לרכב. "אמרתי מה מה קרה לי, פוצצו אותי מכות פוצצו לי את הרכב, הייתי עם אשתי באוטו. והוא מסתכל על חבר שלו ומחייך, ואחר כך היינו יחד באותה מחלקה. במחלקה הגיעו לבקר אותם הרבה חברים שלהם מעיסוויה, אבל בגלל שהם אזרחים ישראליים הם נכנסים בלי בעיה. איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שלא יקרה משהו בתוך בית החולים. זה פשוט טירוף", אומר שטיבל. 

כבכל אירוע מסוג זה, הגם שבחסדי שמיים בני הזוג ניצלו מפגיעות חמורות יותר, אך הטראומה מוסיפה ללוות אותם גם כעת. "הגענו לבית חולים, ארגנתי ישר את הקבלה לאשתי, רק אחרי איזה שעה פתאום הרגשתי כאילו בלון עולה לי לגרון. התחלתי לבכות, כל הגוף שלי כאב, הגיעו משטרה והגיעו חוקרים וכל פעם שמישהו מדבר איתי עולה לי הכל. היה ממש קשה. אשתי נמצאת למעלה מחכה ללידה ואני הלכתי למטה להבדק במיון. אשתי גם בכל הזמן של הלידה לא חשבה על זה, ורק עכשיו מתחיל לה הכל. היא ממש לא מסוגלת לישון. גם אני וגם אשתי עכשיו בהתמודדות קשה יש לנו סיוטים אבל ב"ה "חוסן" של גוש עציון מאד עוזרים לנו".

בסיום השיחה אומר אליהו "הדבר הגדול שצריך לומר - זה נס גדול. ה' הציל אותנו וב"ה הסיפור נגמר בבן זכר".