ליל שישי לפני כשבועיים, סיור צבאי בגבול ירדן באזור עמק בית שאן מותקף בירי. הכח משיב אש, נערכות סריקות והמסקנה היא שככל הנראה חייל ירדני ירה לעבר הכח הישראלי. האירוע נקבר במהירות וצה"ל לא טורח לעדכן עליו מיוזמתו.
שבועיים קודם לכן, שני מחבלים חודרים מירדן בדרום הבקעה חמושים בקלאצ'ניקוב. הם שוהים בשטח יום שלם מבלי שמתגלים, ונתפסים ליד פצאל בשעת ליל שבת, לטענתם היו בדרכם לפיגוע ביפו.
ובשבוע שעבר, בלילה בין רביעי לחמישי מזוהות שתי דמויות החודרות לישראל בגבול ירדן במרכז בקעת הירדן. נערכות סריקות, כביש 90 נחסם באיזורים מסוימים וכמה ישובים מוכנסים לכוננות. בסופו של דבר צה"ל מדווח כי אותר תיק של השניים ובו רובה M16 וחלקי נשק נוספים. השניים לא אותרו.
אז מה קורה בגבול ירדן? המדינה עמה לישראל יש שלום, אך ממנה הוכנסו לאויב כמויות אדירות של נשק ואמל"ח איראני. האם הבטחות חיזבאללה עיראק לחמש 12 אלף ירדנים שיצאו להילחם בישראל ביום פקודה הן עוד איומים נבובים או שהסכם השלום הרעוע עם ירדן עלול להתרסק ונוצף בירדנים חמושים שינסו לכבוש את הארץ?
האחים המוסלמים, המיוצגים בירדן בידי מפלגת חזית הפעולה האסלאמית, הלכו וצברו כח בשנים האחרונות. אוכלוסיית ירדן גם כך לא אוהדת ישראל במיוחד, ומושפעת מהאסלאמיזציה והתחזקות חמאס ביהודה ושומרון.
הצטרפו לעדכוני הקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>
ביטוי לקשר ולתהליך ניתן לראות בביקור שחשפנו בקול היהודי, של טארד אל פאיז, שייח בכיר מירדן שהגיע לפני כשנתיים לישראל למסע הסתה חתרני מתחת לאף של השב"כ והרשויות הישראליות.
אל פאיז הסתובב בגליל שם נפגש עם כמאל חטיב סגן ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, ובירושלים, אך התמקד בנגב ובהר חברון. ללא כל קושי וככל הנראה באישור מתפ"ש, הוא התקבל בכבוד מלכים בערי וישובי הבדואים בנגב, דיבר מול ראשי הערים והמועצות על הצורך באחדות לאומית של הפלסטינים בירדן, בנגב וביהודה ושומרון, ואף שיבח את העם הפלסטיני הגיבור בו נערה בת 16 יוצאת ושוחטת יהודים.
בעקבות חשיפת הקול היהודי הודיעה שרת הפנים דאז איילת שקד כי תאסור את כניסתו לארץ, אולם הנזק כבר נעשה. גם השב"כ נזכר לעכב לחקירה שני בדואים לאחר החשיפה שלנו אך הם שוחררו.
מי שהיה לדבריו אחראי על הביקור הוא חבר הפרלמנט הירדני ינאל פריחאת, גם הוא חבר במפלגת חזית הפעולה האסלאמית.
הרקע הרשמי לביקור היה צורך בהשכנת שלום בין שתי חמולות גדולות בחברון שסובלות מסכסוך דמים מתמשך. הסכסוך בין חמולת ג'עברי ועוויווי הביא לסרטונים בהם נראו עשרות חמושים מכל חמולה מאיימים בפעולות שונות. סבבים של קרבות ירי, הצתות ורציחות בין החמולות התרחשו מספר פעמים.
בטקס יציאת המשלחת נאם חבר הפרלמנט הירדני פריחאת ואמר: "מי שמפיק הכי הרבה תועלת מהסכסוך הזה בחברון הם הציונים הכובשים... הלוואי שיגיע הסוף לסכסוכים האלה ושהאקדח והקליע והנשק יחזרו לשמש כדי להתעמת עם הכובש".
פריחאת המשיך בנאומו הבוטה נגד ישראל ודיבר על הזווית ההיסטורית שחרזה בנאומים בביקור הירדני בישראל – הסכם סייקס-פיקו שחילק את האזור בין בריטניה וצרפת, והכריז כי הוא לא מוותר על זכותו לשוב ל"פלסטין".
"אל תגרמו לבני ציון לשמוח לאידנו. סייקס ופיקו ניסו להפריד בין מזרח הנהר ומערבו. שלושה דודים שלי מופיעים ברישומי השהידים על אדמת פלסטין משבט פריחאת", טען. "הייתי עם דודי אבו עסאם לפני זמן מה בכנס של הפלסטינים שבחו"ל, ואני בן עג'לון (אזור בירדן א"ג), ואני אמרתי שיש לי שנים עשר סבים שנולדו ונקברו בהר ע'גלון אבל אני לא מוותר על זכות השיבה שלי לפלסטין, וכך אומרים כל הירדנים מכל השבטים".
פריחאת ומפלגתו אחראים לחלק ניכר מהמחאות בירדן נגד ישראל. כך למשל הם הובילו מחאה נגד הרעיון לייצר ציר סחר יבשתי במקום הציר המאוים בידי החות'ים.
בהפגנות שמתגברות בירדן ניתן לראות אלפים רבים המפגינים, לעיתים גם סמוך לשגרירות ישראל בקריאות תמיכה בחמאס ונאצות נגד ישראל.
על רקע דברים אלו, וודאי כאשר זוכרים כי ציר הרשע האיראני מבסס את עצמו שנים רבות, כדאי שלא לזלזל בהצהרות שנשמעו לאחרונה בידי חיזבאללה עיראק לאחר ההתנקשות הישראלית בבכיר משמרות המהפיכה בסוריה.
אבו עלי אלעסכרי, דובר חיזבאללה בעיראק, הבטיח אז כי אנשיו יחמשו את ערביי ירדן על מנת שאלה יתקפו את ישראל.
בתגובה לתקיפה הישראלית בבית השגריר האיראני בסוריה, בה נהרגו בכירים במשמרות המהפיכה האיראניים, איים דובר חיזבאללה עיראק על מדינת ישראל.
על פי דבריו, אנשי חיזבאללה הכינו ציוד על מנת לחמש 12,000 לוחמים עם נשק קל ובינוני, מקרב ה"אחים הלוחמים של ההתנגדות האיסלאמית בירדן". וזאת במטרה להגן על הפלסטינים מפני "בני הקופים והחזירים" (היהודים).
על פי ההודעה יתנו חיזבאללה ללוחמים הירדניים משגרים נגד שריון, טילים טקטיים, מיליוני פרטי תחמושת וטונות של חומרי נפץ.
על כל זאת יש להוסיף את הברחות אמצעי הלחימה שהתעצמו בשנים האחרונות בגבול ירדן וזכו לכמעט אפס מענה מצד ישראל.
בצה"ל אומרים כי בשנת 2023 נתפסו מעל 550 נשקים במעל 25 סיכולי הברחות נשקים. מדובר במספרים דומים לשנת 2022 אז דווח על מעל ל-500 נשקים שנתפסו במעל ל-25 סיכולי הברחות. בשנת 2021 לעומת זאת נתפסו רק 143 נשקים במעל 10 הברחות.
נכון, יחידות כמו ספר המדבר (שהורחקה במהלך המלחמה מהאזור בידי אלוף פיקוד מרכז פוקס) ומתיל"ן של מג"ב אמנם תופסות מדי פעם הברחות, דבר שמתבטא בגידול בתפיסות ב2022 ו-2023 שבהם פעלו בצורה משמעותית יותר, אך מומחים לתחום האריכו במספר ראיונות בתקשורת כי על כל הברחה שנתפסת ישנן כעשר שלא נתפסות.
מדובר אם כן על רבבות פריטי אמל"ח ונשקים שהוכנסו מירדן בשנים האחרונות. חלקם ככל הנראה הם אמצעים משני מציאות כגון מטעני כלימגור או טילי כתף מסוגים שונים.
על פעילות זו מנצחים כבר שנים האיראנים באמצעות יחידות מיוחדות שלהם ומבריחים בדואים.
פתרונות לגדר גבול עם ירדן בעלות של מליארדים מדוברים בשנים האחרונות יותר ויותר. בנתיים הגבול די פרוץ.
מדינת ישראל משלמת מחירים רבים מול ירדן בכדי להחזיק את השטח שבין הגבול המזרחי שלה לעיראק בידי מדינה שנכון להיום מקיימת עמה הסכם שלום.
אך האם הדבר יחזיק מעמד? האם נראה התגברות של חוליות מבריחים ומחבלים המגיעות מהגבול המזרחי?
ומדוע לא משנים את מצבת הכוחות של צה"ל באזור ומחמשים את הישובים באמצעים רבים נוספים לשעת פקודה בה עלולים להגיע אלפי חמושים כאשר הצבא הירדני עלול להיעלם מהשטח או אפילו להצטרף?
בדומה לגבול, גם השאלות שלנו נותרו פתוחות.
