מעקב הקול היהודי: מי מונע את שלילת התושבות של המופתי המסית עכרימה סברי?
לפני שלושה חודשים כאשר חוסל ידידו ורעו של סברי אסמעיל הנייה, הוא ספד לו בהר הבית.
סברי נחקר בעקבות הפרסום והורחק מהר הבית לחצי שנה, כאשר המשטרה תחת השר בן גביר מיישמת מדיניות תקיפה יותר, עם כי במגבלות הפרקליטות והיועמ"שית.
מי שהצטרף לפעילות נגד המופתי המסית, לכל הפחות באופן הצהרתי, היה שר הפנים משה ארבל. זה מיהר להוציא זמן קצר לאחר שסברי הספיד את הנייה, הודעה כי הוא יפעל לשלילת תושבותו של סברי, ופנה ליועמ"שית לממשלה שתסייע בדבר.
אלא שמעקב הקול היהודי חושף כי חלפו מאז שלושה חודשים ודבר לא התקדם בהליך. סברי עדיין תושב ישראל עם תעודת זהות כחולה, למרות היותו אויב על מלא.
בסביבת השר ארבל מאשימים את היועמ"שית והצוות שלה. לדבריהם, ההחלטה המשפטית כרגע היא שלא ניתן לשלול את תושבתו של סברי עד להרשעתו בבית המשפט. במשרד המשפטים מסרו לנו כי הם מסרבים להגיב.
כך, בגלל סיבה משפטית שלא ברור על מה היא מסתמכת, ממשיכה ישראל להחזיק בלב עיר הבירה שלה את אחד מראשי ציר הרשע האיראני. קשה לתפוס את זה אבל זה המצב.
''עכרימה סברי הוא גורם מרכזי בהסתה בירושלים בפרט ובהר הבית בכלל", מסביר תום ניסני מנכ"ל ארגון "בידינו".
"לאחר שהספיד את הנייה בהר הבית היה ברור מאליו שצריך לגרש אותו. אבל מבחינת היועמ''שית, כנראה שמאחורי המילים הריקות על סיוע למאמץ המלחמתי אין דבר.
בושה וחרפה שגלי בהרב מיארה מגינה על זכותו של תומך טרור להישאר בישראל. זה לא חופש הביטוי, גלי נותנת לו חופש להסית! אני קורא לשר הפנים משה ארבל לממש את סמכותו וללכת עד הסוף בנושא הזה''.
הצטרפו לעדכוני הקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>
כבר חמש שנים שאנחנו "יושבים" בקול היהודי על עכרימה סברי. המופתי לשעבר של ירושלים והרשות הפלסטינית, שכבר באינתיפאדה השניה תמך בפיגועי התאבדות, הפך בשנים האחרונות לחלק אינטגרלי מציר הרשע האיראני.
כפי שחשפנו, ממקום משכנו בירושלים הוא השתתף בועידות יום אל קודס האיראני לצד נסראללה, אסמעאיל הנייה וראשי המיליצות של העיראקים והחות'ים.
בדו"ח של עשרות עמודים סקרנו יחד עם ארגון "לביא" וארגון "לך ירושלים" את פועלו של המופתי המסית. מתמיכה בטרור ועד פסקי הלכה להוצאה להורג של מי שימכור קרקע ליהודים. מקשרים עם בכירי חמאס וחיזבאללה ועד פעילות בבתי ספר.
אלא שבזמן שישראל מחסלת את נסראללה בלבנון והנייה באיראן, סברי בן ה-85 יושב בלב בירת ישראל ללא הפרעה, אגב, בביתו הלא חוקי שבהר הזיתים, אירוע שמצריך כתבה בפני עצמה.
רק בעקבות מאבק עיקש של הקול היהודי ועתירה לבג"ץ של ארגון לביא, הגישה בחודשים האחרונים הפרקליטות כתב אישום נגדו על הסתה לטרור. כדי להבין עד כמה הפרקליטות לא באירוע אפשר ללכת לתגובה שהוגשה בשמם בתחילת המלחמה לבית המשפט, בה ביקשו לדחות את מועד התגובה לעתירה מכיוון שפרצה מלחמה. במקום להבין שסברי מראשי המסיתים ודווקא במלחמה יש לטפל בו, חשבו בפרקליטות שהמלחמה היא סיבה לדחות את הטיפול בו.
במוקד כתב האישום שהוגש נגד סברי לבסוף נמצאים שני אירועים שחשפנו בקול היהודי.
הראשון הוא ביקור בג'נין שם שיבח סברי את המחבלים ובהם ראאד חאזם מהפיגוע בדיזינגוף.
סברי שיבח בנאומו את אביו של המחבל שהפך לסמל תומכי המחבלים, פתחי חאזם (אבו ראאד), ואמר כי הגיע עם משלחת מייצגת של תושבי ירושלים להביע את אחדותו של העם הפלסטיני "מהים עד הנהר", ובכדי להשתתף בטקס ה"חתונה" של השאהיד. סברי שיבח וחיזק את חאזם על דרכו התומכת בפיגועים והוסיף כי "השאהידים האלה הם לפיד המראה לנו את הדרך". פתחי חאזם אמר במפגש כי "המלחמה שלנו היא מלחמה דתית".
האירוע השני בגינו הואשם בהסתה לטרור הוא ביקור בבית המחבל עדאי תמימי שרצח את החיילת נעה לזר הי"ד במחסום שועפט וביצע פיגוע נוסף במהלכו חוסל בכניסה למעלה אדומים.
במהלך הביקור הסביר סברי את מעלת השהיד והוריו ואמר כי אם היו מבינים את מעלת השהיד כולם היו יוצאים לבצע פיגועים.
סברי הדגיש בדבריו את משמעות המילה שהיד ואמר כי "מבחינה דתית למילה "שהיד" יש משמעות נשגבת, משמעות נכבדת, משמעות לאומית, שלא נמצאת ביתר הדתות".
"הם חיים (השהידים א"ג) אבל אנחנו כבני אדם לא מרגישים, הוא בגן העדן, אם ירצה האל, כי המלאכים הם אלה שמקבלים את פניו", אמר.
סברי שיבח את הורי המחבלים השהידים ואמר כי "אביו של השהיד ואמו של השהיד גם הם יהיו בגן העדן אם ירצה האל, בארמון שהוא מיוחד להם, והוא "ארמון השבח", הגמול שלו הוכפל, ואללה ישתבח שמו ויתעלה מחשיב לדרגת אורך הרוח [צַבְּר] הגבוהה ביותר היא שהאב נושא באורח רוח את אובדן הילד, זו דרגת אורך הרוח הגבוהה ביותר".
הוא המשיך להלל את השהידים ואמר כי "זו בחירה מאת אללה, אנשים נאבקים בצבאות, ולא כל אחד נהרג, לא כל אחד הופך לשהיד. אבל ריבוננו הוא זה שבוחר את הגורמים שראויים להיות בגן העדן ללא חשבון". בנוסף טען כי גופם של השהידים נותר שלם בקבר ולא נרקב.
אולם השיא הגיע כשסברי הסביר מדוע אוסרים על התקשורת הערבית לדבר על שהיד וג'יהאד. "התקשורת המערבית מזהירה ואוסרת על התקשורת הערבית לדבר על השהידים ועל הג'האד, אסור לדבר על הג'האד... הדברים כולם הם על ההתנגדות באופן כללי, בלי להזכיר את המילה שהיד או את תכונות השהיד, למה? כי אם כל האנשים ידעו עד כמה מעמד השהיד [גבוה], אז כל האנשים היו פונים [לדרך] ה"שהאדה" כדי להרוויח את הנדיבות האלוהית ["כַּרַם רַבַּאני"] הזו, את החסד האלוהי הזה, את המעמד הנשגב הזה, שריבוננו שם אותו לגמול/שכר היום".
הבנתם? בעיר הבירה של ישראל יושב אדם הנושא משרה דתית מוסלמית בכירה שמסביר את גודל מעלת רצח היהודים, ומדינת ישראל לא עושה לו דבר מלבד כמה חקירות לאורך השנים.
נזכיר כי סברי מקורב לבכירי רע"מ. לאחר מהומות המגנומטרים ב-2017 העניק לו מנסור עבאס מגן הוקרה בטקס ענק של התנועה האסלאמית.
אגב, לאחר הרחקתו האחרונה של סברי מהר הבית, שורה של חברי כנסת ערבים הגיעו לתמוך בו במשלחת מיוחדת.
הוא גם משתתף קבוע באירועים של עמותות רע"מ כדוגמת עמותת אל אקצא, שם העביר באופן קבוע הרצאות בקורסים, בין השאר בקורס בו השתתפה ליניר אבו הזאז, העוזרת של יו"ר ועדת חוץ וביטחון רם בן ברק. כפי שחשפנו בקול היהודי העוזרת הצטלמה עם סברי ובכיר חמאס נוסף ולמדה אצלם בקורס.
ואם אתם רוצים את הדובדבן שבקצפת, הרי שלסברי פרט ביוגרפי חשוב נוסף. הוא העניק לשופט בית המשפט העליון כיום חאלד כבוב תעודת הוקרה על פועלו של אביו של השופט כבוב לחיזוק האחיזה האסלאמית ביפו.
נראה כי השינוי שמדינת ישראל ביצעה ברצועת עזה ובלבנון, עדיין לא בא לידי ביטוי דווקא בבית פנימה, ביחס לערבים אזרחי ישראל ולמה שמתרחש בירושלים בירת ישראל.
הכבלים המשפטיים עדיין מלופפים סביב הרשויות, גם במידה והן עצמן רוצות לבצע מהלכים בסיסיים לסילוק גדולי האויבים מירושלים.
