"שנאה בעיניים": תדלוק שהפך לסיוט

לירון שבלב הגיעה לתדלק בתחנת דלק פז בשער הגיא שבאזור ירושלים, שם קיבלה יחס עוין ומתעלם מצד צוות התחנה שהורכב כולו ממתדלקים ערבים. לירון מתלוננת גם על חוסר טיפול מצד חברת 'פז' לה שייכת התחנה ואליה היא פנתה, וממליצה לציבור באופן חד משמעי לקבל שירות רק מעסקים יהודים.

"הגעתי לתחנת דלק ביום שלישי בשעה שמונה בלילה וכל הנקודות תדלוק היו ריקות" מספרת שבלב. "נעמדתי באחת העמדות בשירות מלא. היו שם שלושה מתדלקים ערבים שלא התייחסו אלי, אך חיכיתי בסבלנות. לאחר זמן פניתי אליהם והם לא ענו לי. לאחר כמה דקות אחד מהם צעק עלי שאני אתקדם קדימה. התקדמתי והגעתי לנקודה והוא הגיע לתדלק. בקשתי שיתדלק במאה ועשרים שקלים במזומן וכשהייתי צריכה לתת לו את הכסף הנחתי אותו על מדף שהיה ליד המשאבה מכיוון שאני באופן עקרוני לא מביאה כסף לגברים זרים ביד".

מכאן התחיל המתח לגבור. "'סליחה, תביאי לי את הכסף ביד' אמר לי המתדלק. אמרתי לו שאני לא חייבת לתת לו את הכסף ביד, והוא התחיל לצעוק למתדלקים האחרים 'ראיתם היא לא נותנת לי את הכסף ביד'. הוא לקח את הכסף והלך בלי לתדלק ובלי לפתוח את המשאבה. קראתי לו אך התעלם ממני ואף מנע ממני לראות את השם שלו על התג. ניסיתי לפנות למתדלקים האחרים אבל הם התעלמו ממני".

שבלב נכנסה לקופה ושאלה היכן המנהל. "היו שם עוד שלושה עובדים והם לא ענו לי – כולם היו ערבים. אמרתי 'סליחה, אני שואלת מי המנהל כאן ואני רוצה תשובה' ודרשתי לקבל את מספר הטלפון של המנהל. אחרי שצעקתי ואמרתי שאני אתלונן עליהם הם נתנו לי חשבונית שהיה בה מספר טלפון של המנהל. התקשרתי וכל הזמן נתקו לי את השיחה, שלחתי הודעות, לא חזרו אלי ונאלצתי לחזור לרכב ולא ידעתי מה לעשות".

| "שנאה בעיניים – הרגשתי שאני בחו"ל"

"בשלב הזה הגעתי לאותו מתדלק ששילמתי לו. צעקתי עליו והוא פתח לי את המשאבה עם שנאה מטורפת בעיניים ועוינות. היו שם כמה גברים חרדים שאמרו לי לעזוב את העניין ולנסוע וכבר מישהו התקשר למשטרה כי הוא חשב שהערבי רוצה לתקוף אותי כי הוא התקרב ממש קרוב אלי. הוא התחיל לצרוח שאני גזענית בגלל שאני לא רוצה להביא לו את כסף ביד אבל הוא פתח בכל זאת את המשאבה. אני תדלקתי והלכתי משם".

"הרגשתי שאני לא במדינת ישראל. הרגשתי אנטישמיות ושנאה מטורפת, וזה מאוד קומם אותי ולכן גם צעקתי ולקחתי סיכון שאני אפגע. אני בפירוש אומרת - זה יכול היה להיגמר לא טוב. לפי המבטים והשנאה שלו הוא יכול היה להוציא סכין ולדקור אותי וזה לא דמיון שלי. עובדה שאנשים שם מאוד נבהלו ואמרו לי לעלות לרכב".

| "ממליצה ללא ספק: רק עסקים יהודים"

"בבית קבלתי חינוך לפיו לא מורידים את הראש בפני ערבים כי הם מבינים רק כוח" אומרת שבלב. "הם צריכים לדעת מי בעל הבית כאן ואני לא אשתוק על הסיפור הזה. אם 'פז' לא יתנו לי תשובות שמספקות אותי אנחנו גם הולכים על תביעה משפטית. זה לא ייתכן שבני מיעוטים ירגישו שהם בעלי הבית פה ואנחנו נפחד. חוץ מזה שהעסקה של ערבים זה דבר חמור בעיני".

"הבנתי שהתחנה הייתה שייכת במשך שנים לאדם יהודי נכה צה"ל ושלמו לו כסף רב בשביל שיוותר על התחנה ואז נתנו אותה לזכיין ערבי וכל הצוות והעבדים הם ערבים. אם הייתי יודעת את זה בהתחלה לא הייתי מתדלקת שם" אומרת שבלב ומסבירה, אני מתדלקת רק בתחנות שמנוהלות ומועסקות על ידי יהודים ואני רואה שהעיקרון שלי הוכיח את עצמו כנכון לאור מה שעברתי".

"באופן חד משמעי, ואין דיון בכלל, אני ממליצה שלא לקנות בעסקים שיש בהם ערבים. אנחנו צריכים להעסיק רק יהודים ולתת כוח ונוכחות יהודית בארץ ישראל ולא להחליש, בכל התחומים - אם זה נהגי מוניות, בניה ועסקים".

מספר פעמים פנתה שבלב לחברת פז בכדי להתלונן על העובדים ומנהל התחנה. לדבריה, בחברה התחמקו ונמנעו מהלביא לה את המספר טלפון והשם של המנהל, אך ציינו כי ראו את התיעוד של המקרה והם יטפלו. "בחברה אמרו שיטפלו בחומרה, אך עד לעכשיו לא קבלתי תשובה. אני מתחילה להבין שכנראה אותו עובד או אחד מאלה שהתעלמו והיו עדים למקרה הוא המנהל".

שבלב הפיצה בעזרת אחיה את הסיפור ברשתות החברתיות. "חשוב לי להגיד שאחרי שהפצתי את הסיפור קבלתי תגובות של אנשים שתדלקו בתחנה וקבלו יחס דומה והם כבר לא מתדלקים שם כי ידוע שיש שם עוינות מהערבים".

ביקשנו את תגובת חברת פז לכתבה, אך עד לרגע זה היא טרם התקבלה. נפרסמה לכשתתקבל.